מדד ת"א נפט וגז רשם עלייה של מעל 50% בשנה האחרונה, וזינק ביותר מ־160% בשלוש שנים - הרבה יותר ממדדי הדגל הנוסקים של וול סטריט • מה היו הסיבות לזינוק, כיצד יכולים המשקיעים להיחשף למדד, והאם עוד נותר לו לאן לעלות
ביום ראשון השבוע נרשמה חגיגה בסקטור מניות הנפט והגז בבורסה בת"א, כשחלק מהשותפויות הרשומות למסחר (ישראמקו יהש
, נפטא
, תומר אנרגיה
, תמר פטרוליום
) זינקו בשיעור של עד 9% - בעקבות חדשות חיוביות הנוגעות להרחבת ההפקה ויצוא הגז ממאגר תמר, שבו הן מחזיקות.
היה זה לאחר שביום שישי שעבר סגרו בעלות הזכויות במאגר והשותף המפעיל שלו, חברת האנרגיה האמריקאית שברון
, הסכם להגדלת יצוא הגז למצרים בהיקף של 43 מיליארד מטר מעוקב (BCM) ב-11 שנה - תוספת להסכם הקיים בין הצדדים.
בעקבות הזינוק במניות וביחידות ההשתתפות בבורסה עלה מדד ת"א נפט וגז ביום ראשון במעל ל-4%, בעת ששאר מדדי הבורסה טיפסו בשיעור מתון בהרבה. הצצה לגרף המדד תגלה כי הזינוק האחרון מהווה המשך לתקופת עליות ממושכת, שבה היכה ת"א נפט וגז את המדדים המובילים בבורסה המקומית, וגם את אלו של וול סטריט.
כך בסיכום השנה האחרונה עלה מדד ת"א נפט וגז ב-51% לעומת עלייה של 4% בת"א 35, 25% במדד S&P 500 ו-37% במדד הנאסד"ק. בשלוש השנים האחרונות זינק המדד האנרגטי ב-164% לעומת 18% בת"א 35, 28% ב-S&P 500 ו-14% בנאסד"ק. מיותר לציין כי מדובר במדד הענפי המצטיין של הבורסה בת"א בתקופות הללו.
אם מרחיבים את הבדיקה עד לשפל של פרוץ מגפת הקורונה (17 במרץ 2020), הרי שמאז המריא ת"א נפט וגז ב-420%, בזמן שמדד ת"א 35 עלה רק ב-51%, ואילו S&P 500 והנאסד"ק עלו בכ-110% וכ-130% בהתאמה מאותה עת.
מי כלולות במדד?
מדד ת"א נפט וגז מונה כיום 12 חברות ושותפויות נפט וגז שרובן מחזיקות נתחים במאגרי הגז הגדולים של ישראל, תמר ולוויתן, הממוקמים (בהתאמה) 90 ו-120 קילומטר מערבית לקו החוף. בין השותפויות הבולטות שנכללות במדד ניתן למצוא את ישראמקו, רציו, ניו-מד אנרג"י (לשעבר דלק קידוחים) ואת קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה. זו מחזיקה ב-54% מניו-מד וכן פועלת בהפקת נפט בים הצפוני, באמצעות חברת איתקה שהונפקה בבורסה של לונדון. חברות נוספות שבולטות במדד הן נאוויטס פטרוליום, בראשות גדעון תדמור, העוסקת בחיפושי גז ונפט בעיקר במפרץ מקסיקו בארה"ב, וכן החברה הזרה אנרג"יאן, שפועלת גם בישראל דרך החזקותיה במאגרי הגז תנין וכריש.
מה הוביל לעלייה הדרמטית של המדד מהשפל של הקורונה? לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר באי.בי.אי, מציין כי "למדד ת"א נפט וגז יש קורלציה מסוימת למחירי הנפט בעולם. ומחיר חבית נפט התקרב בימים של פרוץ המגפה ל-0 דולר (לעומת כ-80 דולר לחבית כיום, ח"ש), כך שמדובר בעלייה כמעט אינסופית ביחס לאותה נקודה".
עוד לדברי לובלין, בעת הקורונה אחת החברות הבולטות במדד - קבוצת דלק, נקלעה לקשיים בשל רמת מינוף גבוהה שגרמה לה לצאת למסע מימוש נכסים מהיר ולחוץ שנועד להשיג נזילות. זה גרם לתמחור נמוך מאוד של מניות החברה באותה עת, כשבהמשך הגיעה התאוששות.
"אם מביטים במדד, בשנתיים האחרונות היו הרבה התפתחויות חיוביות מבחינתו", אומר גלעד בן-צבי, אנליסט אנרגיה בלידר שוקי הון. "ב-2022 רוסיה פלשה לאוקראינה והמלחמה שם הובילה למשבר אנרגיה חריף באירופה. זה גרר אחריו את נסיקת מחירי הדלקים. לפי אופי ההסכמים במאגרי הגז של ישראל, יש הצמדה למחירי האנרגיה באירופה. ולכן זה גרר עליות בתעריף הנגזר של יצוא הגז".
בוסט נוסף למדד הגיע בסוף חודש מרץ אשתקד, עם הצעה שהגישו ענקית האנרגיה בריטיש פטרוליום (BP) וחברת הנפט הלאומית של אבו-דאבי (ADNOC) לרכוש מחצית ממניות ניו-מד לפי שווי של 14 מיליארד שקל לשותפות - מחיר שהיה גבוה ב-65% ממחיר המניה של ניו-מד ערב פרסום ההצעה. בן-צבי מזכיר כי "ב-2023 התחילו ירידות במדד בגלל שמחירי האנרגיה באירופה התמתנו, אבל במרץ, כשהגיעה ההצעה לרכישת ניו-מד, זה נתן בנצ"מרק לתמחור המאגרים של ישראל והפיח רוח גבית חזקה בסקטור".
לובלין מאי.בי.אי מציין גם את שינוי הפרדיגמה שבה בוחנים המשקיעים את הענף: "סקטור האנרגיה נתפס כספקולטיבי, אבל הוא כבר מזמן לא כזה. למעשה, זה אחד הסקטורים הכי בטוחים שיש בארץ", הוא אומר. "בניגוד לעולם שבו מוכרים את האנרגיה (גז ונפט) לפי מחירי ספוט (מחיר לפי נקודת הזמן בהווה, ח"ש), בארץ אלה חוזי אספקת גז ארוכי טווח. כך, כשהרוחות סוערות מסביב, עבור המשקיעים פנייה למדד הזה היא סוג של הליכה לחוף מבטחים (Flight to Safety).
"כיום ניירות הערך של מרבית השותפויות הנכללות במדד, בין שאלה ניו מד אנרג"י, רציו, תמר פטרוליום וכדומה, נתפסים מבחינת הביטחון כמו איגרות חוב יותר מאשר כמניות. בשוק מסתכלים על ההגדלה האחרונה של ההפקה ממאגר תמר, יותר כמו על הרחבה של סדרת אג"ח. התזרים ימשיך לזרום כל שנה, החברות לא ישנו את הייעוד שלהן, ואלה מאגרים ארוכי טווח - תמר עד שנת 2050 ולוויתן אפילו יותר. הם נתפסים כנכסים בטוחים".
ועדיין אנחנו בתקופת מלחמה והחשש ממערכה מול חיזבאללה הוא מוחשי (מאגר תמר אף הושבת מפעילות בתחילת המלחמה לתקופה של יותר מחודש). לדברי לובלין, המשקיעים למדו לתמחר את הסיכונים. "גם מאגר תמר וגם לוויתן מפיקים כמויות דומות כמו לפני שנתיים. מה שהשתנה זה תמחור הסיכון על ידי השוק. נכון שיש סיכון כשעפים טילים מעל הראש, אבל בסוף (כשהשוק לומד לתמחר אותם) הסקטור נתפס כמאוד דפנסיבי".
איך ניתן להיחשף למדד?
מעבר להשקעה באחת או יותר ממניות או יחידות ההשתתפות של החברות הבולטות בענף, ניתן להיחשף אליהן באופן רחב באמצעות קרנות סל המחקות את מדד ת"א נפט וגז. קרנות של החברות תכלית וקסם הניבו למשקיעים תשואה של יותר מ-50% בשנה האחרונה ומעל 170% בשלוש שנים.
ישנן גם קרנות נאמנות אקטיביות שעוקבות אחרי התחום, כמו מיטב גז ונפט וקסם אקטיב אנרגיה, המשקיעות לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן, ועשויות לשלב השקעות גם בחברות אנרגיה מתחדשת ועוד.
האם נשאר עוד מקום לעליות במדד?
בן-צבי מלידר סבור כי "המדד יושפע מההתפתחויות העתידיות שנוגעות להצעת ההשקעה בניו-מד. אם העסקה תצא לפועל קיים עוד אפסייד בתמחור, אם לא יצא תתקיים, זה עלול לגרור את ניו-מד למטה ובעקבות זאת גם את המדד. זאת מאחר שהמשקיעים עשויים להעריך שהתמחור היה טיפה מוגזם".
לובלין מאי.בי.אי סבור כי היות שסקטור הנפט והגז הוא כיום סולידי יותר במהותו, יש אפשרות לעליות נוספות - גם אם לא דרמטיות כמו שהיו לפרקי זמן שונים בעבר. לדבריו, "היו אירועים שפתחו פוטנציאל לאפסייד נוסף בחלק מהנכסים, כך שלתפיסתי יש עוד מקום לעליות. השוק הישראלי בהגדרה זול, ולכן גם סקטור הנפט והגז ממשיך להיות כזה".
השאלה איך סוחרים את זה
כמו שזה נראה הגיע הזמן לשורט על המדד
התנגדות הבאה ב 1700
מתוך ועידת האנרגיה היום בת"א:
אני רוצה לפתוח עם חן, האחראי על התחום במשרד האנרגיה. איך אתה רואה את העתיד של הקידוחים?
בר יוסף: "רגע לפני 7 באוקטובר היינו לקראת הליך תחרותי לחיפושים בים, שהביא הרבה מאוד מתעניינים עם הצעות יפות. אז יש לנו ים עם פוטנציאל גדול מאוד, עם הערכות של עד 400 BCM גז טבעי. יש גם הרחבות מתוכננות לקידוחים קיימים. אז גם המשק המקומי וגם מדינות אחרות באירופה וגם מצרים, מחכות להמשך פיתוח משק הגז הישראלי".
אתה יכול להעריך מה ההסתברות למציאת עוד גז?
בר יוסף: "יש לנו ארבעה אזורים פוטנציאליים לגילוי עוד גז. מדברים על סדר גודל של שלוש שנים עד לקידוחים הראשונים, ואחר כך עוד קידוחים. אנחנו מקווים כמובן שיהיו עוד הצלחות".
תוצאות ראשוניות יהיו סביב 2027?
בר יוסף: "כן. זה הצפי, אולי קצת לפני כן. אבל צריך לזכור שהתוצאות הסופיות ייקחו עוד כמה שנים אבל זה צפוי כנראה לקרות בעשור הנוכחי".
רוני שורטים בבורסה הזאת עובדים רק לתקופות קצרות מאוד
בשנה שעברה עלה מדד ת"א נפט וגז דורגו ב-39% ודורג ראשון בבורסה לניירות ערך של תל אביב. זאת, אפילו שברביע הראשון של השנה הוא ספג ירידות, בצל תחילת החקיקה המשפטית.
גורמים רבים פעלו לטובת הענף אשתקד. בראש ובראשונה, הצעה שקיבלה שותפות ניו מד (דלק קידוחים לשעבר) מבריטיש פטרוליום וחברת הנפט הלאומית של אבו דאבי (העסקה) לרכוש 50% מהון המניות שלה עבור 12.05 שקל ליחידת השתתפות אחת. נכון להיום, בצל המתיחות באזור, מתעכב העניין, אך עם הגשת ההצעה זינקה יחידת ההשתתפות שלה בעשרות אחוזים וגם היום מחירה (9.6 שקל נכון לכתיבת הטור) גבוה משמעותית מהמחיר ערב ההצעה (6.7 שקל). להערכתנו, הדבר מעיד על אמון המשקיעים בשווי נכסי שותפות מאגר לוויתן.
בהקשר זה, לפני מספר חודשים פורסם בבלומברג כי שתי החברות הללו (בריטיש פטרוליום וחברת הנפט הלאומית של אבו דאבי) הקימו מיזם לפיתוח נכסי נפט במצרים. להערכתנו הזהירה, עשוי מיזם זה להוציא לפועל את העסקה אם וכאשר.
רוח גבית נוספת קיבל המדד בחודש יולי, כשאיש העסקים אהרון פרנקל רכש 20% מתמר פטרוליום לפי שווי של 1.46 מיליארד שקל (בפרמיה של 27% על שווי השוק).
ימים ספורים לפני תחילת מלחמת חרבות ברזל נסק המדד לשיא כל הזמנים. אולם, עם פרוץ המלחמה, עבר המדד לירידות חדות, בצל חשש מפגיעה בתשתיות הגז. אמנם, ניתן להתגבר על שיבוש של הפקה לזמן קצוב (כפי שנכתב בדוח שהוציאה סוכנות הדירוג Moody"s וכפי שאכן אירע למאגר תמר), אך פגיעה פיזית בתשתיות עלולה להיות חמורה יותר.
עוד העיבו על הענף דיווחים לא מאומתים על ניסיון פגיעה לכאורה במאגר "כריש" ע"י החות"ים, חשש מפגיעה, או עיכוב, של העסקה, יציאת משקיעים זרים עם פרוץ המלחמה והורדת דירוג לאג"ח לוויתן.
אך על איתנות הענף תעיד העובדה שכבר בחודש דצמבר אושרה הגדלה נוספת של מכסת היצוא ממאגר תמר ואילו בפברואר 2024, תוך כדי לחימה, חתמו שותפויות תמר על חוזה מול מצרים שיסופק על ידי הרחבת קיבולת ההפקה.
גם שותפות לוויתן דיווחו על הרחבת הפקה במחצית 2025 וזו עשויה להגדיל את הכנסותיהן ב-20%, ללא גידול מהותי של ההוצאות (על ידי הוספת צינור והרחבת תשתית).
בצד ההתפתחויות החיוביות שתיארנו, נציין כי לחברות הענף מתאפיינות בביקוש ותזרים יציבים (לא התגלו קשיים מצד מצרים, או ירדן, למרות המתיחות הגיאופוליטית) וכך גם תשואת הדיבידנד שהן מחלקות.
בסופו של יום, תיקן מדד הנפט והגז את הירידות החדות ואף הגיע לשיא חדש לקראת סוף חודש מרץ. למרות המשך הלחימה, שומר המדד על יציבות יחסית וכיום רחוק רק 5% משיא זה.
מה צפוי קדימה?
בטווח הקצר, כל עוד הלחימה נמשכת, ימשיך הענף להיות נתון לאי וודאות גדולה לגבי עוצמת הלחימה בחזית הצפונית, מצב העסקה, שכאמור מושהית כיום, וגישת הממשלה באשר לאישור הרחבת היצוא ממאגר לווייתן. אם הלחימה בצפון תחריף, חלילה, לא ניתן לשלול ששערי יחידות ההשתתפות תרשומנה ירידות לא מבוטלות.
אולם, בטווח הארוך, יתמכו בענף תכניות ההרחבה ויצוא לשווקים מעבר לגבולות היבשתיים של ישראל (למשל, צפי לחוזה גדול מול גרמניה). נציין, עם זאת, כי עליית הריביות והעלויות תשפיע על הקמת פרויקטים בהיקפים גדולים של מיליארדי דולרים והם יצאו אל הפועל רק לאחר חתימה על חוזי יצוא משמעותיים.
כמו כן, ייתכן כי נוכח צרכי המימון של הוצאות המלחמה תבחר הממשלה לאשר הרחבה של הייצוא ממאגר לוויתן, כחלופה למימון. נזכיר כי דוח ששינסקי זוקף למדינה נתח משמעותי מההכנסות. תרחיש כזה ייטיב עם שותפות המאגר כי מחירי היצוא גבוהים יותר מהמחירים בשוק המקומי וכמו כן יקדים הדבר את תזרימיהן ויעלה את שווי המאגר.
פוסט אחרון: סקירה לשבוע 23.2.25 המצטרף האחרון לאתר: aradfortest פוסטים אחרונים תגובות שלא נקראו
