בסקירה הקודמת הערכנו כי " הסוחרים לא ימהרו להשליך סחורה ולכן שבירת 1700 בהחלט אפשרית אך התבססות עמוקה מתחת אינה סבירה".
בתנודתיות גבוהה למדי, שאינה באה לידי ביטוי ממשי בסטית התקן (התיחסות בהמשך), אנו רואים שאכן ת"א אינה מצליחה להתקדם למרות הרוח הגבית מכיון ניו יורק, ובו זמנית גם אינה נסוגה ומוצאת את התירוץ לתקן אלים מעלה לפחות פעם בשבוע. זהו מצב אופייני לשוק במלחמה שתאורטית יכולה להסתיים / להוריד הילוך בפרק זמן של ימים, ובהחלט גם הפסקת אש זמנית היא עניין שהבורסה תדע להעריך ולתרגם לעליות.
הבעיה היא שבצפון הסיפור הוא שונה, ולמעשה כל שבוע שחולף המשקיעים והזרים מבינים שפנינו לפרק זמן לחימה מלא ארוך מכפי הנדמה. תחילת נובמבר היה יעד סביר ימים לאחר תחילת המלחמה אבל כעת גם תחילת דצמבר הוא בספק של ממש וזה פוגע במשק הן דרך המגויסים ישירות, והן דרך חוסר היכולת לשוב לפעילות מלאה. אמנם ישנה התאוששות והפרש של 15% בלבד בהיקף הסליקה באשראי בשבוע האחרון ביחס לשבוע טרם המלחמה, ועדין חלק ניכר מהכסף נוגע להיקפים של עלויות חוץ דוגמת הזמנות דואר.

הפוקוס לענף המרכזי הנפגע הוא הנדלן אבל בטווח המיידי זוהי שגיאה. הרבה מומחים מטעם מסבירים מדוע מחירי הדירות ישובו לזנק לאחר המלחמה אבל זו טעות בסיסית ובתוככם היו שמחים אם תהא ירידה נוספת של 10% בלבד. בנק פועלים כבר יישר קו עם הערכה זו, וקרוב לודאי שיתר הבנקים יעריכו מגמה דומה ודי בזה להצר מיידית את היקפי המשכנתאות, פגיעה בפוטנציאל הרוכשים ומשם מעגל קסמים.
ובכל זאת – הנפגע המרכזי והמיידי הוא ענף האופנה ולא הנדלן בו הנתונים תמיד בדיעבד וקשה לפענחם ממילא כבתקופה הנוכחית בה אין עסקאות.
באופנה אנו רואים התרסקות מוחלטת של הרבעון החזק ביותר מבחינת מכירות באופן מסורתי (סתיו) בתחום שממילא היה בפרכוסים בעשור האחרון אל מול אלטרנטיבות חול זולות יותר. מחירי המניות כרגע אינן מגלמות כלל את היקף הפגיעה אלא סביבות ירידה של 20%. זה כל כך אופטימי שקשה לי אפילו מאיין להתחיל הניתוח אבל די שנציין שאם אנו מדייקים, ולכל הפחות המלחמה תימשך עד סביבות תחילת דצמבר יש כאן כבר אובדן של רבעון מלא וירידה של 40-60% בצפי המכירות.

הרבה סימנים שליליים אם כן קיימים ובכל זאת, הערכנו ש 1700 יציב פחות או יותר וגם בשבוע הקרוב (שבוע פקיעה) איננו רואים מעבר לטווח 1670-1710. הסיבה – ניו יורק. בלתי אפשרי להבין על מה ולמה המשקיעים גואים 10% בשבועיים מסחר עם סימנים מאוד בעיתיים להמשך אבל עם מגמה אי אפשר להתווכח. ציינו סביבות 30K שעד שביטקוין לא יורד לאיזור 27K אין מה לדבר על תנועה שלילית עמוקה – המטבע בצע ריצה אל עבר 37K; ויקס מעל 23 הוא חובה לשם תנועה שלילית – הויקס מתרסק ל 14% ומבהיר כי ירידות אינן על הפרק. ולמעשה, כל נתון שציינו שחייב להתקיים בשביל שניו יורק תרשום תנועה שלילית אמיתית לא רק שלא בצע מהלך אלא דוקא המהלך ההופכי.
בהינתן מגמות אלו אין כאן סבירות לירידה חדה, והמשך עליות עודנו על הפרק. במצב דברים זה סטית התקן המקומית לא משקפת את החדות השליליות מאחר והן נקודתיות – אירוע בטחוני חריג בצפון – וחזרה לשיגרה שידועה מראש. המשקיעים מבינים כי ישראל אינה צפויה ליזום מהלך בלבנון ודי בזה בכדי להוסיף ולשבת על הגדר. לא לקנות אבל גם לא למכור וכשיורדים מ 1700 רואים גלים גלים של קונים, במעין מהלך שכמעט מתבקש מעצמו = סטית התקן שאינה מגלמת נאמנה השוק בטווח המידיי / יומי אבל בהחלט ברמה השבועית.
רוצה לומר, ת"א תוכל להתמקד בבעיותיה היא, דוגמת אחוז אבטלה מזנק שלא ירד מטה, גרעון והורדות דירוג כשלא יהיה רעש רקע ירוק כה חזק. כשזוהי הדחיפה לא באמת צריך לנסות ולהבין למה המעוף ישמור על כוחו אלא פשוט להביט על מצבת הדואליות המהווה כמעט 50% מהמעוף, קרי בממוצע העליה בוול סטריט אמורה להיתרגם למחצית העליה הבסיסית במעוף.

ובכל זאת, אי אפשר בלי קצת אינפלציה וכאן הסיפור השבוע כולו שיווקי / יחצני / מומחים מטעם. נתון אוקטובר הציג עליה של 0.5% בעוד השוק צפה 0.3%. זהו נתון שלילי ביותר, שגם הוא כמובן כמסורת הלמס, אינו מגלם נאמנה האינפלציה אבל לכל הפחות כזה המונע מהנגיד אפשרות להוריד ריבית.
במקום זאת קיבלנו אינספור כותרות מדוע ישנה "סבירות של 100%" להורדת ריבית בחודשיים הקרובים. בתי השקעות, נדלן, בנקים – לכולם יש סיבה טובה לספר את הסיפור הזה אבל כמובן שאיש מהם לא יודע לומר היכן הנפט או הדולר יהיו בעוד חודשיים, והם המרכיבים החשובים מכל לאינפלציה המקומית.
בהינתן שערים זהים להיום עדין הנגיד יתקשה להוריד ריבית. אולי בשביל להפגין סולידיריות נראה רבע אחוז במהלך חצי השנה הקרובה אבל מעבר לכך, זה כבר יצית סיכון דיפלציה מאחר ואיננו יודעים עדין עלות המלחמה.
בין השורות נציין כי הדרישה של הנגיד, דרך הודעת בנק ישראל, לפיה יסכים להארכת כהונה רק אם תהא למלוא התקופה (5 שנים) היא סוג של אוליטמטום עקיף לענין הריבית. ככל וזה לא יענה, אין באמת סיבה לנגיד להורידי ריבית ולהתחיל מגמה צפויה והוא יעדיף להשאיר למחליפו שולחן נקי.

וכאן חוזרים לאותה אופוריה מקומית, שאמנם אינה באה לידי ביטוי בזינוק במדד אבל בהחלט בעוצמתו והתעלמות ממצב המשק. אותה אופוריה הובילה לתמחור מופרך של הדולר / שקל. סביר כי הפד יוריד ריבית לפני הנגיד הישראלי, וסביר גם שיעשה כן ביתר חדות לאור נתוני אינפלציה עדיפים, ובכל זאת איננו רואים זאת בשלושת החודשים הקרובים. ברמות שיא לתמחיר מצב הורדת ריבית עם לא מעט קשיים בהמשך ועוד עונת דוחות שנתיים זה לא רק אופורי אלא מגלם סביבות עליה נוספת של 6-9% עד סוף שנה. זה לא בלתי אפשרי אבל זה תמחור בועתי ולכן איפשהו בדרך ליעד זה נראה כבר מוסדיים מממשים במהירות בכדי לקבע תשואות בשנה אמריקנית פנומנאלית נוספת.

לא במקרה עד כה, על אף שמדובר בשבוע פקיעה, שחקני המעוף לא הוזכרו. אנו בעיקר ממתינים עם לא מעט נכס בסיס והבוקר (ראשון) לראשונה בלמנו המדד בפתיחה ונקודתית בלבד (כחצי שעה) במטרה לבלום מומנטום מתפרץ. סביבות 1735 נראה התערבות ממעלה וסביבות 1670 התערבות מלמטה. שלא במקרה הנחת העבודה שלנו היא שגם בלעדינו המדד יתממש במקצת ויאבד גובה למרכז הטווח +/- 0.5%.
החשש שלנו הוא אך ורק מהתקלחות בטחונית בצפון מאחר והירידה בסטיה מובילה למצב בו לונג סקוויז שמתחיל ב 1680 עלול להסתיים, ללא הצדקה אלא בעיות נזילות בלבד, גם ב 1640 אך כאמור זהו תרחיש שלהערכתנו נוגע למצב בטחוני בלבד.

מניות ומגזרים
נחושת – שינוי המלצה ! לאחר תשואה של 30% מוצה כל הגאפ במתכת וכעת היא מתומחרת במחיר מלא ואנו אדישים להמשך השקעה. הדברים נאמרים ביתר שאת לאור העובדה שאנו מחזיקים אלומיניום בתיק וסחורה זו טרם החלה את המהלך העולה אבל באופן מומנטום תיפגע משמעותית יותר מהנחושת.

• ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !