השבוע החולף היה חיובי, ועדין בתשואת חסר בולטת אל מול העולם. בסופו של דבר מאום לא השתנה, הגם שגבולות הדשדוש נפרצו, וזאת מאחר ואין מדובר על צמיחה אורגנית כי אם (כפי שהערכנו לא פעם בעבר) בפעילות ארביטראז ערה. טבע ופריגו תפסו את השוק לא מוכן, ונניח לרגע בצד את המניפולציה של טבע בצפי קדימה, מה שהוביל לזינוק ובתורו לפריצת 1700. לכאורה, ניתן היה לומר כי זהו עניין מתבקש שהיה קורה בסופו של יום כך או כך אבל עובדתית אנו כשלושה חודשים דורכים במקום עת וול סטריט אינה מפסיקה לטפס, וביתר שאת בחודש האחרון.
האם זו פריצה? התשובה חיובית אך מאחר ומדובר על עניין טכני התמיכה צרה מאוד ועומדת על 1700. איננו רואים התנפלות של הציבור היכולה לדחוף המדד מעלה מאידך אם מחפשים סיבות להיפוך מגמה, הרי שכאלו אין בניו יורק. אנו מתקשים לראות נפילה אמריקנית, ואפילו תהא זו נקודתית, של 3-4%, מאחר והנשיא דוחף, הפד מדפיס כסף ובאופן כללי למרות שהדוחות מנותקים מהמציאות אין כרגע משבר מעבר לפינה.

יותר מסביר כי פריצה זו היתה מתרחשת עוד קודם לכן במידה ושחקני המעוף היו משחררים המדד אך לא זאת המצב. הכותבים הרגישו מאוד נוח בעת האחרונה ומלבד היעדר הפרמיה בגלל סטיה נמוכה להחריד למעשה כל כתיבה הניבה רווח. כעת התמונה משתנה – עדין רחוק מפקיעה מרגישים את לחץ המכירות במניות הבנקים שלעיתים מצליח ולעיתים כושל אל מול הפתיחה האמריקנית. בכלל, המספרים של השעה האחרונה לא פחות ממדהימים – על רקע העליות בניו יורק בסיכומו של חודש ובהתחשב בשעה האחרונה בלבד הפרשי התשואה עומדים על 3.1% - אל מול עליה של 2.2%. הפרש של 5% הנובע כולו מעצם קיום מסחר חופף ומדגיש בו זמנית עד כמה המעוף חלש ומאידך עד כמה ניו יורק עוצמתית.
שיא חדש יהיה בת"א וקרוב לודאי שגם 1730 אבל בסופו של דבר המעניין הוא לעקוב אחר המחזורים – במידה ואלה לא יעלו הרי שאנו מדברים על תשואה זמנית בלבד שכל כולה נתונה לגחמות של הארבירטאז. אם עלינו להמר – כבעבר מה שטבע נותנת היא גם לוקחת ולכן עלינו להמתין לראות את התגובה הצפויה שתמחק מלוא העליה האחרונה ולמעלה מכך.

בצד המאקרו, בפעם המי יודע כמה, ממשיך בנק ישראל לשמור על מסורת פספוס יעדי הצמיחה וכך חתמנו את דצמבר (והשנה כולה) עם אינפלציה של 0.6% בלבד. הנגיד הנוכחי כמובן אינו אשם ויותר מכך אין לו שום יכולת השפעה – להמריץ את הכלכלה, קרי להוריד ריבית לא על הפרק בגלל שוק הנדלן ובכלל; צעדים מוניטארים חיצוניים – איין; והחמור מכל, אין לו מימינו או משמאלו מי שיכול לסייע דוגמת שר אוצר, ראש ממשלה וכן הלאה. כשמדינה לא מתפקדת שנתיים נותנים למעשה לכוחות השוק לקבוע ואין אסטרטגיה או קביעת מדיניות. הנגיד יודע את זה וכל שהוא יכול לייחל לו הינו עמידה במקום באינפלציה תוך מעקב צמוד אחר סעיף הנדלן שהיה הגורם העקרי לאינפלציה באופן עקבי בעשור האחרון. שלא באשמתו ירידה של 5% במחירי הדיור תוביל לקטסטרופה בבנק ישראל ולדיפלציה עמוקה וזה לא תרחיש בלתי סביר.
באופן פרדוקסאלי דוקא כעת הממשלה שואפת לכל הרעה – חולה הקיימת מהטעם שאין באמת אשם. ממשלה אין ושר אוצר אין ולכן טוב לקברניטים כמה שיותר נתונים שליליים שיתאספו כבר כעת בכדי לפתוח דף חלק בהמשך. בהקשר זה אנו שוב חוזרים על כך שהסרת החסינות תהא בעלת משקל גם בבורסה, וביניתיים ההתעלמות של השוק המקומי נובעת מאפס האמונה שמשהו יתקדם כן לכל כיוון שהוא.
היה עוד משהו בשבועיים האחרונים, קטן ו"חסר משמעות", הוא הסכם הסחר בין ארה"ב וסין. המדדים רעדו כל אימת שהנשיא צייץ בנושא והנה הגענו לנחלה ואין שום הסכם. סין תרכש סחורות אמריקניות בהיקף 200 מיליארד דולר. יכלו על אותו משקל לכתוב גם 2 טריליון דולר מהטעם שהסחורות אליהן מכוונת ארה"ב מעולם לא היו בהיקפים שכאלה. מנגד, הותרת המכסים על כ 370 מיליארד דולר מיובאים לארה"ב הופכים את הכל ליותר נפיץ, ובפרט שאנו מדברים על נשיא בשנת בחירות. ואם זה השלב הראשון? מהו אותו שלב שני עליו מדברים כל העת האמריקנים. נדמה שטראמפ ניפח בלון והוא לא יודע איך להוציא ממנו כעת את האויר בצורה סדורה ואילו ארה"ב, טוב שם הדברים פשוטים, והפד ממשיך להזרים כסף. בספטמבר טענו בפד כי ההתערבות ב REPO הכרחית אבל טכנית; הם יקטינו בנובמבר והחל מינואר תורגש התערבות מופחתת באופן ניכר. אז אמרו: למעשה בשלושת החודשים האחרונים הפד הזרים יותר מאשר הזרים במהלך כל השנה החולפת והנה צפי הרכישות שפורסם לינואר מבהיר כי אין שום ירידה בהיקף ההתערבות. הוסיפו לזה עוד 60 מיליארד דולר בשוק האגח וקיבלתם מתכון פשוט לאי ירידה במדדים. זה נשמע קיצוני אבל עובדתית 7% בחודש מבלי כל בשורה או חדשה הם הרבה מעל מה שהשוק יכול להכיל והנה הפד לא עוצר אע"פ שחלק מבכיריו מבהירים (בקול ענות) כי השוק כבר מנופח. נדמה שבפד הבינו את רוח המפקד, שוב בטח בשנת בחירות, ולכן אין מקום לנקוט בשום פעולה היכולה לפגוע בוול סטריט. כשאתה חוגג תשואה שנתית בחודש (מאמצע דצמבר) קשה להבין מה עוד צריך לקרות כדי שהפד יבין שהמצב בועתי לחלוטין אבל זו הסיבה המרכזית בגינה אנו חותמים כל סקירה בכך שהסבירות לירידה חדה, ואפילו נקודתית, הינה אפסית.

אפילו ניתוח דוחות החברות הפך למשימה כמעט בלתי אפשרי על רקע פעילות הפד. ניקח כדוגמה את J.P.MORGAN שהציג דוח נפלה עם עליה שנתית של 86% בהכנסות. זה לא מספר זניח אבל רק כשנכנסים לדוח (המשקיעים כבר הסתערו בגלל הכותרת) מתחילים להבין הפד הופך בנקים של טריליונים למאות טריליונים: ההכנסות עמדו על 29.1 מיליארד דולר לעומת צפי של 27.9. הפתעה? לא ממש שכן ההכנסות של ממסחר עלו ב 86% בחטיבת האגח (- ממנה הפד קונה !) ותרמו 3.45 מיליארד דולר. נטרלו את הפד והבנק בכלל הפסיד כסף אבל שוב, בכלכלה בה הפד מזרים כסף, לא מתווכחים עם תעודות סל על השוק האמריקני לפחות עד שהפד יפתח עצמאות / הנשיא יהרוס לעצמו בעוד ציוץ.

מניות ומגזרים
צור – שינוי המלצה ! ברמת תשואה 12% היא בהחלט מעל תשואת השוק ובאופן ניכר. מאידך, המשקיעים לא גילו את הנייר כפי שאנו סבורים שהוא ראוי לו ויש גבול להמתנה כשברקע גל שמועות על עסקאות שלא יוצאות לפועל ונדמות יותר כהרצות של בעלי עניין.

• ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !