השבוע החולף היה שלילי קלות אך מומלץ להגדיל הפריזמה ולהיוכח כי בסופו של דבר בשבועיים האחרונים מגמת הדשדוש בעינה נותרה. עוד קצת ירידה (כעת המדד ב 1590) ואנו כבר חוזרים לגבולות הדשדוש הרחב המוכר – אמנם בטווח העליון שלו אבל לא מהלך יוצא דופן באחוזים בדיוק כפי ש 1390 ביקר אותנו רק לרגע.

יולי אוגוסט הנוכחיים מאוד שונים מכפי שהתרגלנו בשנים האחרונות. ראשות, ישנה תנועה בוול סטריט של מסער ער כשהנסדק חותם ברמות שיא כמעט מדי שבוע אם לא מדי יום. הוסיפו לכך פעילות ציבור ערנית בקרנות, וכך אנו מקבלים (גם ללא שינוי ממשי במחזורי המסחר) עצבנות יחסית. עדין התנועה כולה משויכת לסוחרי השבועיות שנלחצו בתחילה מעלה ואז מטה אבל לפחות בצד הקונצרני אנו ברצף של 8 ימי שיאי כל הזמנים. זה לבדו מבטיח כי מימוש אלים בקרנות אינו מעבר לפינה ולכן גם אם הכותרות מבשרות כי ביולי הקרנות עברו לפדיונות ביחס לתחילת השנה עדין אנו לא רואים תרחיש ירידה של 1% במדד.
מנגד, גם "העוצמה" שהיתה בת"א עם קפיצה מ 1550 בואכה 1610 צריכה להימדד בפרופורציה נכונה. לשורט סקוויז השבועיות כבר התיחסנו אבל צריך להתיחס לקפיצה בדולר שתרמה למדד כ 18 נקודות לערך. בניכוי הרמה המדוברת, גם תחת קיומו של שורט סקוויז, עדין מדובר ברמה נמוכה להפליא מהרמה הנוכחית שלא היתה מעודדת כניסה של סוחרים.
וכאן צריך להתיחס לשער הדולר. הערכתנו היתה יעד ראשון 3.7 כבר לפני כחודשיים ויעד זה הושג כעת. על פניו ישנה רגיעה יחסית בשל הערכה כי בנק ישראל יעלה ריבית בקרוב אבל בסופו של דבר הקצב האמריקני לבטח גבוה מהקצב המקומי ולכן המטבע האמריקני שם פעמיו אל עבר 3.75 ₪/ דולר. גם רמה זו קרוב לודאי היא זמנית בלבד אך עם ההגעה אליה נבחן שוב הדברים.

וכאן למעשה הסיפור המרכזי של השבועיים האחרונים: העלאת המחירים על מוצרי יסוד, ונדמה שגם ביתר התחומים הכיוון מעלה, צפויה להוביל בקרוב ללחצים אינפלציוניים חדשים על בנק ישראל. הערכנו זה מכבר כי הבנק יאלץ להעלות הריבית, ואכן הבנק יאשר חודשים מאוחר יותר כי תהא העלאת ריבית אחת אבל זה פשוט לא אפשרי. ספטמבר הוא חודש קבוע של העלאת מחירים וזינוק אינפלציוני בשל החגים ולכן הפעם אנו צפויים לראות האצה בקצב האיפלציה לסביבות 2% בשנים עשר החודשים האחרונים. אם אכן נגיע לכך הנגזרת היא 2 העלאות מהירות, לכל המאוחר עד הרבעון הראשון של השנה, ואת זה הבורסה לא לוקחת בחשבון כל שכן מדד הבנקים. זה כאמור לא מספיק בשביל לעכב את הדולר מלהמשיך לטפס בשל הבדלי ריבית נוכחיים דרמטיים ואף קצב האצה שונה אבל די בזה לשנות מחמים בקונצרני ולהשפיע בעקיפין על המניתיות.

באירופה אנו עדים לאפס קורלציה מול ארה"ב ואף ירידה בדאקס. הדבר אינו מפתיע מאחר ועסקנו בשבריריות המערכת הבנקאית אבל המינוף הוא קיצוני, סביבות פי 4 על ירידה אמריקנית. סטית התקן בחלק מהבורסות גבוהה פי 1.5; מחזורי המסחר בעונת המלפפונים האירופאית עלו בכלל ב 15% ותמחור האופציות מאותת כי הרע מכל עוד לפנינו. מגמת השיפור האירופאית אם כן נבלמה לחלוטין וכעת המשקיעים עושים אחד משניים: מממשים ומעבירים סחורה אל מעבר לים או צובאים על האגח שמציע תשואה הרבה יותר אטרקטיבית המתחילה בבנקים ב 6% ומאמירה עד עמוק מעבר לדו-ספרתי.
לראשונה מזה שנים אנו רואים כי קצב הפדיונות האירופאי נותר זהה אבל הכספים מנותבים גם לשווקים המתעוררים מה שאומר שהמשבר אינו נקודתי והשוואתי אל מול תשואה עדיפה אמריקנית כי אם כאן בכדי להישאר.

בארה"ב הדברים מתנהלים על מי מנוחות ומה הפלא עם סטית תקן 13%. קצב האינפלציה האמריקני אמנם מאיץ אבל אין באופק שום תיקון ממשי. הדברים מקבלים משנה תוקף כשמביטים על הכספים המקומיים והחיצוניים. העליה ברכישת הקרנות רושמת שבוע 9 רצוף ובסה"כ בשנה האחרונה רק שבועיים נרשמה ירידה. הכספים מאסיה ואירופה לא האטו אף לא לחודש אחד מתחילת השנה ובסה"כ הפד פחות מיליטנטי מכפי שחששו המשקיעים. הנגזרת של כל אלו היא פוטנציאל ירידה המוגבל ל 1-2% אך הפקטור הפסיכולוגי הוא משמעותי – כיוון שבטווח התחתון עודנו מעל רמת 2800 אזי אין חשש פאניקה ומכירות יתר ולכן ברמה חודשית פוטנציאל הירידה מוגבל לאחוזים בודדים וברמה השבועית לפחות מכך.

מניות ומגזרים
שורט על טסלה – יותר מכל דבר אחר הציוץ של מאסק הוא פאניקה ודוקא העליה במניה (שכבר מחקה מחצית המהלך) היא הזדמנות כניסה נהדרת. לחברה יש חזון אבל אין כסף; יש מנהיגות אבל אין מזומנים ואם נניח לרגע בצד את ה SEC שעוד שניה יצללו על החברה לאור הודעה שכזו, הרי שגם אם מאסק התכוון לכך אין לו שום יכולת לגייס כספים להוציא המהלך לפועל.

• ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !