בניגוד לחוק ובצורה שרירותית, גבו חברות הביטוח, הגמל והפנסיה לכיסן במשך שנים, עמלות שונות מחוסכים ועמיתים שלהן. החברות גבו את העמלות מחוסכים שלקחו הלוואות כנגד כספי החיסכון שלהם עצמם שמנוהלים בקרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וביטוחי מנהלים. העמלות הללו שאסורות לפי חוק, נגבו תחת שמות שונים ומומצאים כמו "דמי טיפול", "דמי עריכת מסמכים", "דמי ניהול תיק", "עמלת פתיחת תיק", עמלת פירעון מוקדם" ו"עמלת גבייה". לרוב, החוסכים לא ידעו דבר על קיומן של העמלות הנלוות להלוואות שלקחו כשהן הסתתרו תחת אותיות קטנות במסמכי ההלוואה. לרוב, העמלות נגבו וקוזזו מתוך כספי ההלוואות ברגע העמדתן לחוסכים ללא כל אזכור בדו"חות השנתיים ללקוח.

[IMG] [/IMG]

החוק אוסר על החברות המנהלות את כספי החיסכון של הציבור לגבות מהחוסכים עמלות שלא הוגדרו בהוראות שבחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. יתרה מזו, עמדת הממונה על שוק ההון והביטוח, היא שהעמלות הללו נחשבות כטובות הנאה עבור החברות המנהלות ויש בהן כדי לפגוע גם בעמיתים האחרים שחוסכים בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל.
עבור קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, ההלוואות הניתנות לעמיתים מהוות חלופת השקעה והריבית המשולמת בהן מועברת כולה לתוך קרנות הפנסיה וקופות הגמל. ההלוואות לעמיתים מאופיינות בריביות נמוכות יחסית ובהתאם גם התשואה שהן מניבות לתיקי ההשקעות בקרנות הפנסיה וקופות הגמל. עם זאת, הן נחשבות להשקעה סולידית ובטוחה יחסית, היות שכספי החיסכון של הלווים עצמם נמצאים בידי החברה המנהלת ומהווים בטוחה טובה עבור החזר ההלוואות הללו.
כדי להבטיח שכספי החיסכון יספיקו כדי להחזיר את ההלוואה גם במצב של ירידות והפסדים מהשקעות בשוק ההון, יש מגבלות על היקף ההלוואה המותרת והיא יחסית לסכום החיסכון שצבר החוסך שמבקש לקבל את ההלוואה. במקרה שכספי החיסכון לא נזילים ועדיין לא ניתן למשוך אותם היקף ההלוואה מוגבל ל–30% מהצבירה בקרן פנסיה וקופת גמל ול–50% מהצבירה בקרן השתלמות. במקרה שהכספים כבר נזילים, ההלוואה המותרת בכל המוצרים היא של עד 80% מהצבירה.
אם חברות הפנסיה הגמל נהנות בעצמן ממתן ההלוואות על ידי עמלות שונות שהן גובות עליהן לכיסן, נוצר להן אינטרס להעדיף את ההלוואות לעמיתים כחלופת השקעה על פני חלופות השקעה אחרות קיימות שאולי אף טובות יותר עבור כלל העמיתים. חשוב לציין, שהחברות לא מחויבות לתת את ההלוואות לעמיתים והן נדרשות לשקול אותן ככל השקעה אחרת בשיקולי סיכון־תשואה.

[IMG] [/IMG]

"עמלת גבייה" לכל תשלום
"דמי הטיפול" והעמלות שנגבו, משתנות מחברה לחברה, כל אחת עם סכומים שרירותיים שהגדירה לעצמה. בחברת כלל ביטוח גבו מכל חוסך שלקח הלוואה מכספו שלו עצמו, 200 שקל כדמי טיפול, בחברת מנורה (4,308 +0.12%) מבטחים גבו 195 שקל, בהראל גבו סכומים שונים שנעו בין 90 שקל ל-190 שקל, וזאת בהתאם להיקף הלוואה. ב הפניקס (1,857 -1.33%) גבו 150 שקל על כל הלוואה ובמגדל בחרו לגבות סכום 1% מהיקף ההלוואה עם מקסימום של 95 שקל לכל הלוואה. בחברת הביטוח איילון גבו מהעמיתים 200 שקל "דמי פתיחת תיק" ובבית ההשקעות פסגות גבו בנוסף ל"דמי טיפול" גם עמלת פירעון מוקדם של 60 שקל.
בחלק מחברות הביטוח והפנסיה כמו הראל ומנורה מבטחים הוסיפו עמלה ייחודית בשם "עמלת גבייה" בסכום של שקלים בודדים שנגבתה מדי חודש מהחוסכים לאורך כל תקופת ההלוואה במקביל להחזרי התשלומים מצדם. תקופת ההלוואה המותרת בהלוואות לעמיתים היא של עד 7 שנים.

האם הכספים יוחזרו לעמיתים?
בביקורת שביצעו אנשי רשות שוק ההון בחברות הביטוח ובבתי השקעות, הם נדהמו לגלות שחברות לא מעטות בענף הפנסיה והגמל גובות כבר שנים את העמלות הללו מהחוסכים. כתוצאה מכך פירסמה רשות שוק ההון לחברות טיוטה המבהירה את עמדת הממונה על שוק ההון שגבייה של עמלות כאלו היא אסורה לחלוטין ודרשה להפסיק אותה. בטיוטה שנשלחה לחברות, הביעה הממונה על שוק ההון גם כוונה להורות לחברות להחזיר לחוסכים את העמלות שנגבו מהם עד כה.
אלא שבינתיים בשבועות האחרונים בעקבות טיוטת הממונה על שוק ההון, הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב שורה שורה של בקשות לתביעות ייצוגיות בנושא, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. הבקשות לתביעות הוגשו נגד חברות הביטוח הגמל והפנסיה של הראל, הפניקס, מגדל, מנורה מבטחים, כלל ואיילון וגם נגד בתי ההשקעות פסגות ואקסלנס. כתוצאה מכך מעדיפים נכון לעכשיו ברשות שוק ההון להשאיר לבית המשפט את סוגיית השבת הכספים האסורים לחוסכים ולחכות ולא להורות על כך בעצמם.

למרות שעמדת הממונה על שוק ההון כי גביית העמלות הללו אסורה וחברות שנוקטות בה הן עברייניות - פורסמה כבר בתחילת 2017, עדיין ניתן למצוא בחלק מאתרי החברות טפסי בקשה להלוואה הכוללים דמי טיפול ואף עמלה על פירעון מוקדם. בשיחה עם בכיר בחברת ביטוח גדולה, הוא טען שלמרות עמדת המפקח והביקורת שנעשתה, הוא חושב שגביית העמלה מוצדקת ולכן בחברת הביטוח שלו ממשיכים לגבות אותה גם בימים אלה. אלא שלאחר השיחה, הודיעה היחצנית של החברה, שהיא כבר איננה גובה את העמלה והטופס המכיל אזכור של העמלה, נמצא עדיין באתר בטעות.
במחקר שעשה ב-2015 מרכז המחקר והמידע של הכנסת על שוק ההלוואות החוץ בנקאיות, נחשף כי ב-2014 היו הלוואות העמיתים הנלקחות כנגד החיסכון שלהם על בהיקף של כ-6 מיליארד שקל. כ-45% מההלוואות הללו נלקחו מקרנות השתלמות והשאר מקופות גמל, ביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה חדשות.

מקור הכתבה