השבוע החולף היה בסימן אינתיפאדה שלישית באופק שהכבידה על המשקיעים המקומיים, וכל זאת לצד שחקני מעוף המונעים מהשוק מלהצטרף למגמה העולמית. יחד עם זאת, ברי כי ללא הסנטימנט הבטחוני השלילי המדד היה רושם תנועה משמעותית בהרבה מעלה וכאן המקום להרחיב בעניין הבטחוני.
העוקבים אחר הסקירות מודעים לכך כי גם במבצעים צבאיים מתמשכים וארוכים מעולם לא הנחנו שמץ השפעה לעניין על השוק המקומי. המצב הפעם עלול להיות שונה בתכלית בגלל אופי העימות והגאוגרפיה (עשוי = במידה וגובה הלהבות ישאר כפי שהוא השוק יכיל את זה וזו למעשה תהא השיגרה החדה). למבצע צבאי יש פג תוקף – ברור מלכתחילה כי סיומו יהיה תוך שבועות או חודשים בודדים והוא תחום בזמן. אין זה המצב באינתיפאדה כלל וכלל כשגם רגיעה של שבוע אינה מבטיחה דבר להמשך, בטח אם חלילה נשוב לימי הפיגועים ההמוניים במרכז. הנקודה השניה היא כבר כולה גאוגרפית ואולי אינה נעימה לאוזן ואינה פוליטקלי קורקט אך זהו המצב לאשורו: עימות מחוץ לאזור המרכז לא משפיע כהוא זה על כלכלת המדינה ולא מעניין את המשקיעים בבורסה. להבדיל, השבתת ת"א וירושלים זה כבר עניין אחר עם קניונים ריקים ותיירות מתפוגגת וההשפעה מורגשת באופן מיידי. זו הסיבה בגינה מאז האינתיפאדה השניה הכל חלף עבר ליד, ולא ממש השפיע על השוק אלא שכפי שבאינתיפאדה השניה לא היה זה אירוע עצמאי אלא מקביל למשבר הדוט.קום כך המשבר הבטחוני הנוכחי פוגש אותנו בנקודה רגישה במיוחד.
(1) הצריכה הפרטית במגמת נסיגה ויעידו דוחות הקמעונאיים שכבר שנתיים מרגישים ירידה במחזור. (2) הצמיחה המקומית לא קיימת ונשענת ברובה על עלית מחירי הנדלן. (3) נכון הדבר גם לאינפלציה. (4) ואף מלה על שוק הנדל"ן המנופח.

יותר מדי גורמים משמעותיים אורבים בצד ולפחות ביחס לשלושה הראשונים אין באופק שום צפי לשינוי. מצב בו דיפלציה נכנסת לתמונה ו/או ירידה חדה במכירות נחווית בשל גל טרור ואנו כבר פוגשים תחזית המבטיחה תשואת חסר לשוק המקומי. זו במידה רבה היתה הערכתנו בתחילת השנה, שכן כל הגורמים המדוברים, ולמרבה ההפתעה אי ירידת מחירים בנדלן, היו ידועים זה מכבר ולכן ההשקעה המקומית צריכה להתמקד אל מעבר לים = תשואת חסר בת"א. יאמר לזכות המשקיעים המקומיים שהם הפנימו זאת כבר לפני שנה ויותר, ולכן אין שום סיבה בעולם לצפות לקורלציה גבוהה בין המעוף ובין וול סטריט. גם המוסדיים לא מוצאים עוד בשוק המקומי מניות כבדות להשקעה עם עליה של 8% בהיקף השקלי של החשיפה לחו"ל מתחילת השנה ובהיעדר זרים המעוף אינו אטרקטיבי בלשון המעטה. בירידות יהיה מיתאם בשל משקל הדואליות אך בעליות הבנקים לא פעם מסנדלים את ההשפעה החיובית, וכשלזה מתווספת השפעת שחקני המעוף עדין עדיפה השקעה בניו-יורק, כפי שציינו מתחילת השנה, על כל יבשת אחרת.

הדבר בינתיים לא בא לידי ביטוי בשוק הקרנות בא לידי בית על אף כותרות הצועקות פדיונות חדשות לבקרים. אכן 7.5 מיליארד ₪ נפדו מהקרנות בשלושת החודשים האחרונים אך פחות מחצי מיליארד ₪ בקרנות המניתיות. כך לדוגמה ספטמבר נחתם עם פדיונות של 190 מליון ₪ בלבד ובחלק ניכר מהימים קרנות אלו רשמו גיוסים בשל הערכת תיקון במדד. הממשלתי פודה בהיקפי עתק אך אין לכך השפעה משמעותית על השוק ולכן טרם ראינו קצה קצהו של משבר בתעשית קרנות הנאמנות המניתיות כשההיקפים בתעודות הסל כמעט וזהים.

הציבור אינו שאנן אלא חסר אלטרנטיבה ובהקשר זה נציין שלא במפתיע חשוב לשים לב גם לפקטור המרכזי שהצבנו טרם מפולת בשוק, הוא שוק האגח הקונצרני וליתר דיוק תלבונד 20 כאינדיקטור. פעם נוספת ירד המדד לנקודת 313 אך נבלם, ורשם תיקון נאה בימים האחרונים. הדבר בולם בעקיפין את פדיונות קופ"ג (כ 55 מיליארד ₪ נזילים) ונותן לת"א מרווח נשימה להתאושש. זה יכול היה להיות תיקון יוצא דופן מעלה אלמלא המצב הבטחוני ולכן איננו אנשי בשורות והפריצה של רמת 1500 היא יותר מכל נדמית כאירוע נקודתי שצפוי להעלם בטווח של עד שבוע. רק המשך עליות בארה"ב, להבדיל מדשדוש כל שכן ירידה, ישנה במשהו הערכה זו ועדין הסיבות להשקעה מעבר לים עולות לאין שיעור על חבית חומר הנפץ המקומית.
אין גם מה לתלות תקוות בהקלה מוניטארית כזו או אחרת מצד בנק ישראל לאור טירוף המשכנתא בספטמבר – 4 מיילארד ₪ בחודש שכל כולו חגים. אשתקד החגים היו באוקטובר ואז נרשם "שיא חגים" של 3.5 מיליארד ₪ וכך שקצב לקיחת המשכנתא חורג מזמן מלקסיקון ההזוי/מטורף/אימתני לא ניתן לדמיין את פלוג מורידה אף לא עשירית האחוז. ומדוע לה? הורדה תמשוך אליה אש ועשירית לא תתרום דבר.

הדבר מוצא ביטויו בשוק המט"ח המפנים עניין זה עת הדולר מסרב להתרגש מהזירה הבטחונית ונחלש ליעד 3.85 שסימנו. כאן חשוב לעצור ולהדגיש נקודה שאינה עולה לכותרות בשבועיים האחרונים: בנק ישראל רוכש בהיקפי ענק כמעט מדי יום אך בפרישה של עשרות מליונים ולא כמנהגו מאות בדקות בודדות. פלוג בהחלט מנסה למנוע התחזקות השקל וכנראה שהדבר יבוא לידי ביטוי בסיכום אוקטובר עם רכישה של קרוב למיליארד ₪ (בקצב הנוכחי). כיוון שהמגמה העולמית היא השולטת ועניין העלאת הריבית נדחק מעט לשוליים ניתן להניח כי זאת לא יעזור ולכן להוציא דשדוש 3.8-3.85 הסבירות לשבירה תחתונה עודנה גבוהה כשרק הרעה בטחונית יכולה לשנות ממגמה זו.
בשוק הסחורות הנפט והזהב ביצעו סוף כל סוף את התנועה לה המתנו עם עליה, בואכה פריצה מעלה, של הרמות הקריטיות 50 ו 1175 בהתאמה. לאחר חציית רמות אלו ניתן יהיה לשקול מימוש הלונג בשתי הסחורות אך בינתיים צפוי להן מבחן לא פשוט בשל תום התיקון האמריקני. אם יעלו הסחורות בניגוד למגמת השוק אז כבר נוכל להניח תנועה מתמשכת מעלה שאחרת מדובר על מימוש מהיר ומעבר למגמת דשדוש.

באירופה חגגו השבוע המדדים בשל דו"ח התעסוקה הגרוע בארה"ב אך לא פחות חשוב מכך משלל נתונים שליליים מקומיים, רוצה לומר בונים על דראגי לעוד הקלה כמותית או לפחות "איומים" למהלך שכזה: מדד מנהלי הרכש בבריטניה,בגרמניה, בספרד ובגוש היורו כולו הציג קריאה מתחת לצפי ובניגוד למגמה המסתמנת של זחילה מעלה. לזאת התווסף מאזן מחירי הבתים בבריטניה שהיה רחוק מאוד מההערכות מוקדמות (44 מול צפי 55) ובסה"כ תאמו את פרוטוקול ה ECB לפיו הבנק ערוך להגדלת היקף ההדפסות ומשדר דאגה מהתנודתיות בשווקים וההאטה בסין. כשהדברים הללו מגיעים על רקע ראלי אמריקני אין ספק כי הדאקס מכוון אל 10K הנקודות אך השוואת סטיות התקן מול s&p כמו גם אופציות רחוקות מלמדת כי הכיוון הוא יותר 9500 ולא המשך מעלה בניגוד לסימן השאלה המרחף מעל המדד האמריקני, ובהתאם עדיפות ההשקעה.

מצב דומה מתקיים גם באסיה. בדרום קוריאה מדד המחירים לצרכן רשם קריאה של 0.6% אל מול 0.9%; שיעור האבטלה ביפן עלה בניגוד לצפי והנתונים בסין ממשיכים לזעוק האטה. אנו עדים למצב בו השוק או המשקיעים באופן עקיף ולא מודע אונסים את הבנקים המרכזיים לצעדים שקרוב לודאי שלא היו נוקטים בהם באופן עצמאי. ביפן יותר מסביר כי התכנית הקרובה לקיצה תוארך ובאירופה יאלץ דראגי להיות יותר ויותר ניצי במעגל קסמים שבתורו ידחוף את השוק מעלה וחוזר חלילה.

ואין לעניין זה מצב בהיר יותר מזה האמריקני שלאחר דו"ח התעסוקה. 142 אלף משרות אל מול צפי למעל 200 אלף וזאת לאחר 126 אלף משרות בלבד. התגובה של השוק היתה מיידית בצד העקומים: 1% בלבד להעלאת ריבית באוקטובר (18% קודם לכן), סבירות של 25% להעלאה דצמבר לעומת 49% קודם לכן ואפילו בינואר נפלנו ל 37% מ 55%. אם לומר זאת בשפת רחוב, המשקיעים חושבים שלפד אין האומץ להעלות ריבית במצב הדברים הנוכחי ולו משום התגובה החריפה של שוק מופתע לחלוטין. לא יעזור שהפד עצמו, על בכיריו המתראיינים מדי יום מדגיש כי תהא העלאת ריבית עד סוף – מבחינת משקיעי וול סטריט הנתונים האחרונים סוגרים הנושא. אין לי שמץ של ספק שהריבית תעלה אך קשה לבוא בטענות למשקיעים: הפד איבד מאמינותו, ועל כך כבר עמדנו בסקירות האחרונות, עת התחייב לשתי העלאות ריבית ועוד אמירות שהוכחו כאינן מחזיקות מיים אל מול האדום בוול סטריט. וכאן בדיוק הנקודה החשובה – כבר אין אדום בוול סטריט או במלים אחרות העלאת ריבית כרגע תתקבל אמנם בתיקון אבל לא לתוך ירידות ובטח בלי דרמה של מפולת. ככל שארה"ב תחזיק יותר מעל 2000 הנקודות כך עולה הסבירות להעלאת ריבית. לא מן הנמנע כי הפד ינצל ההזדמנות כבר באוקטובר עת הסנטימנט הנוכחי חיובית יחסית בשווקים אך בכל מקרה מדובר על עליה פיקטיבית – העלאת ריבית בהכרח תתרחש ואם לא זה רק משום שהכלכלה האמריקנית מתדרדרת משמעותית. זה היה נכון לקורלציה הפוכה עד כה אבל כעת עם מחירי מניות בשיא כל הזמנים זה אינו מספיק בכדי להחזיק הרמות הנוכחיות ולכן עודנו עם יעד נמוך מ 1950 במהלך החודש.

מניות ומגזרים

• בכל המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
• שימו לב כי לאור סגירת אסטרטגיית אוקטובר ברווח מהיר (25%) פתחנו אסטרטגית נגזרים חדשה היא אוקטובר 2. הינכם מוזמנים לעקוב, להאיר ולהעיר.

שבוע טוב ומוצלח !