לפני הכל השבוע החולף היה השבוע של ההחלטה. החולשה היחסית בת"א היתה בסה"כ מראה להמתנה בעולם להחלטת הפד שלטעמנו שגה באופן אקוטי באי-העלאת הריבית. בדבריה של יאלן לא ניתן כל הסבר שהוא מדוע הריבית לא הועלתה, ומשכך נכנס העולם לסחרור שצריך לפרטו למגזרים בכדי להבין את השלכות ההחלטה ובהמשך ההשפעה על השוק המקומי. זו אינה סקירה רגילה מאחר ויש מקום לעסוק בעיקר בהחלטת הפד ולכן אתנצל מראש על חוסר החלוקה העקבי שלנו לשווקים ונתמקד בהשלכות.

העקומים גילמו הותרת הריבית על כנה בסבירות של 75% אך האוירה היתה אחרת ויעיד קונצנזוס האנליסטים שחו 85% סבירות להעלאת ריבית. גם השוריים ביותר התקשו להבין מי מהנתונים יכול לעמוד לרועץ? בטח לא שוק העבודה שאותו הגדירו בפד כאינדיקטור החשוב ואף האינפלציה שבסה"כ מתקדמת לאיטה. אמת כי היה משבר בסין שטרם הסתיים וספק אם אנו באמצעו אך עבור המשקיעים יצירת האי-ודאות היתה משקל כבד מדי על וולסטריט מבכדי להתקדם ואילו היעדר האלטרנטיבה היה משקל נגד מפני ירידה. הפד בבחירתו להותיר הריבית על כנה שינה תמונה זו לחלוטין.

ראשית, אם לא עכשיו אז אימתי? נתוני האבטלה כבר לא ישתפרו יותר ובטח שקריאה של עשירית לכאן או לשם חסרת משמעות. הפד פספס כבר לפני שנה לערך את מועד העלאת הריבית הרצוי וכעת הוא פוגם באמינותו שלו עצמו (פישר ציין לפני שבועיים כי האינפלציה לא תעמוד לרועץ ורמז שהריבית תעלה). אין בנק מרכזי עם אמינות כזו של האמריקני ובמהלך האחרון הבינו המשקיעים שלמעשה יאלן פועלת די כמו פלוג = החלטה הנלקחת ברגע האחרון בגלל משבר כזה או אחר ללא תכנית מובנית וברורה ובניגוד להערכות הפד רק מהישיבה האחרונה.

שנית, מה למעשה מבינים המשקיעים כעת? (1) המשבר בסין אינו קרוב להסתיים והוא מדאיג בצורה יוצאת דופן את הפד. (2) מצב הכלכלה אינו כה טוב כפי שנדמה והדבר ניכר היטב גם באנליסטים האופטימיים ביותר שגרדו בפדחת וניסו להבין למה חיכתה יאלן. (3) וול סטריט אינה יכולה להתקדם בגלל אי-הודאות. במקום תכנית ברורה עם העלאת ריבית בספטמבר ויתכן גם בדצמבר עברנו לניחושים האם הריבית תועלה באוקטובר או אולי רק בדצמבר וכן הלאה. זו אינה קרקע יציבה עבור המשקיעים (להבדיל מסוחרים) כי אתה לא נכנס לשוק לתקופה של שלושה שבועות בין החלטה לנאום. העוקבים אחר הסקירות יודעים שבעת המינוי ציינו שיאלן היא לא ברננקי או במלים אחרות לברננקי זה לא היה קורה. נאום אחר, ניצי, מרגיע היה עושה את העבודה אבל הפד גימגם באופן מאוד לא מחמיא ובלבל את השוק.

שלישית, הריצה של משקיעים אל עבר אג"ח ארה"ב והמקלטים המוכרים מלמדת כי המהלך היורד אינו עניין נקודתי. אגח ארה"ב ציין היום הטוב מאז 2010 במהלך שנדמה כי אינו יכול לבצע סיבוב פרסה באחת. זה לא אקט של סוחרים המדירים רגליהם משוק זה אלא אקט של המשקיעים הכבדים שמאותתים לשוק כי הגיע הזמן להקטין חשיפה מנייתית. כאן כבר מעניין לזלוג לכיוון השוק המקומי – בעוד שהממשלתי והקונצרני בארה"ב רשמו תנועה יוצאת דופן בת"א הסתפקנו בעליות קלות שאפילו לא מבטלות שליש מהירידה העקבית בשבוע האחרון. זהו סימן מובהק להערכת החסר שציינו בשוק המקומי ופרמטרים נוספים שנמנה בהמשך יחדדו העניין.

רביעית, תנועת הדולר חריגה באופן יוצא דופן שלא נראה כדוגמתה מאז המשבר האחרון. אם היינו מספרים טרם ההחלטה שבודאות לא תועלה הריבית ניתן היה לצפות להתרסקות של הדולר מול היורו וכנגזרת מול השקל. זה מתבקש במיוחד לאור מהלך התחזקות שהניח העלאת ריבית, ואילו בפועל קבלנו יציבות ואף תנועה הפוכה. מצב זה יכול להיווצר רק ע"י תנועה מנוגדת יוצאת דופן = יותר אנשים שועטים בבעטה לכיוון הדולר מאשר יותר רציונאלים מוכרים כפי שניתן היה לצפות. זהו מהלך מוגבל ואיננו צופים ריצה לכיוון 1.15 או 4 בהתאמה ליורו/שקל ועדין יש בכך להבהיר, בדומה לנעשה באגח, כי המשקיעים איבדו אמון בטווח הקצר. היעדר האלטרנטיבה חי וקיים אך גם במסגרתו ניתן לקבוע כי מהלך עולה איין ואילו מהלך יורד מתון צפוי להימשך בואכה רמת 1900 הנקודות.

כאן כבר המקום לעבור לשוק המקומי. הסביבה העולמית אינה נוחה כעת להשקעות בלשון המעטה ואילו זו המקומית גרועה פי כמה. מדד המחירים שירד באוגוסט ב 0.2% טפח על פניהם של כל האופטימיים מתחילת השנה ובהמשך צמיחה של 0.1% בלבד ברבעון השני בלמה את הרכבת שממילא בקושי יצאה לדרך. הערכנו בסקירה השנתית כי הערכות האוצר, בנק ישראל והלמ"ס מופרכות בקשר לצמיחה אך כרגיל נציין כי אלו המספרים ל"מזלו" של שר האוצר בזכות בועת הנדלן. אלמלא הנדלן המשק כבר בדיפלציה ויעידו על כך הדוחות האחרונים של הקמעונאיות ולכן אנו עדים לחולשה בשוק המקומי. על אף הנתונים הבעיתיים האוצר ממשיך להתעקש כי ישראל תצמח השנה ב 2.6% אך עבור המשקיעים המשמעות היא אחת: ההזמנויות מצויות מעבר לים בארה"ב הרושמת התאוששות לאיטה או באירופה שכבר מגלמת תרחיש קטסטרופה ונדמה כי ריאלית מכאן רק ניתן לעלות (ועדין עדיפות בולטת בניו-יורק).

כאילו לא די בכל הסיפור הזה שחקני המעוף הוסיפו בימי המסחר האחרונים שמן למדורה עם תנועות חריגות מטה אל מרכז הפוזיציה ברמת 1550-60. הנחנו מתחילת החודש שהמדד יגיע לרמות אלו ולכן כל שנאלצו הכותבים הוא לבלום בימים העליות בארה"ב ומעט לפגום בפתיחה. עד כדי כך יוצא דופן המצב, בטח לאור הסטיה הגבוהה, שעדין לא ברור אם ניכנס לבוקר הפקיעה אם לאו. לכאורה יש מספיק נכס בסיס למעורבות אך מי יערוב שבשלושת ימי המסחר הקרובים לא נקבל ארביטראז" של 2% לכיוון ומשם חודש רווחי יסוכן. כך או כך, המטרה עודנה מטה וגם אם יהא גלגול הנחת המוצא היא שהכותבים ימשכו המדד לרמת 1565 בכדי להעלות סטיה לכל הפחות (כעת המדד 1574).

במצב דברים זה אין סיבה ממשית להתמקד בסין שעושה את מה שצפינו ובדרך מרשימה למדי = כמו אחרון הסוחרים, חצי שעה לקראת סיום המסחר מגיעה תנועה מעלה בשנחאי של 4% ללא כל סיבה וכך הסינים משמרים את הבורסה המשקפת לכאורה את מצב המשק. זה יכול להימשך כל עוד ארה"ב לא רושמת ירידות חדות אך כרגע הפוקוס לשבוע הקרוב הוא בוול סטריט עם כדאיות גבוהה להימנע ממגזר הטכנולוגיה ולהיצמד לכלכלה הישנה ובהתאם לדאו.

מניות ומגזרים
מיטרוניקס – שינוי המלצה ! למעלה מ 6% תשואה סוגרת המניה את הפער וכעת נסחרת בשוויה ההוגן. למען האמת פוטנציאל התנועה מעלה היה גבוה בהרבה אך לאור האמור בסקירה והאוירה הכללית בשוק יש מקום לסגור כעת מי שאין בה עיוות בולט ובהתאם שינוי ההמלצה.

• ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח וגמר חתימה טובה !