השבוע החולף היה סוער, אך כפי שציינו בסקירה שתי נקודות מרכזיות מלוות אותנו: הראשונה, המשבר הנוכחי רחוק מלהסתיים והירידות תימשכנה. השניה, אנו עדין רחוקים מתרחיש מפולת והדברים מתבססים בעיקר על היציבות במדדי התלבונד והסטיה שירדה פלאים. אם לשפוט עפ"י ההיפוך בסטיה, הסוחרים סיימו סבב הירידות הנוכחי וניתן לחזור לשיגרה. לא ברור על מה ולמה ההערכה זו, שכן מלבד הבעיתיות האמיתית בסין ובבורסות אירופה, שחקני המעוף מכוונים לפקיעה נמוכה מ 1550 ולעיתים קרובות די בזה בכדי להכביד על המדד. אמת כי בצד החיובי של הדברים לאחר פדיונות של 4.1 מיליארד ₪ חלה באחת רגיעה מכיוון הקרנות אך כאן צריך לחדד העניין. מנהלי הקרנות ניצלו מן ההפקר בגלל היקף מזומנים גבוה במיוחד, הגבוה מזה כשנתיים. המהלך האלים האחרון הורידם במהירות אל עבר האפס רכיב מזומן דבר שיחייבם, תחת ההנחה שלא יהיו גיוסים בשבועות הקרובים, לפעול לתוך הירידות וללבותם. זהו תרחיש סביר למדי וטעימה של 4 מיליארד ₪ מדגישה כי הסבלנות של הציבור כמעט ואינה קיימת, ולכן בגל היורד הבא הקרנות לא יממשו עוד בניחותא אלא נקבל ירידה על ירידה. כאן היה ראוי להקדים תרופה למכה ולהיערך מבעוד מועד על ידי הקטנת החשיפה המנייתית אך לפחות הפעם ניתן לומר כי פיהם וליבם שווים: מנהלי הקרנות מציינים חדשות לבקרים כי המשבר יסתיים אוטוטו ונשוב לעליות, ובו-זמנית אינם מקטינים חשיפה מנייתית. אם מצד הקרנות זה עוד הגיוני מאחר ומדובר על כסף בסיכון, המדהים הוא שהלך רוח דומה קיים בעולם הגמל אנו מצויים כעת בחשיפה הגבוהה מאז משבר 2008 וזאת כשהיה ברור שלרכוש מניות לאחר 6 שנות עליה רצופות אינו דבר חכם בלשון המעטה. חשיפה ממוצעת של 35% לאפיק מנייתי, במה שמכלתחילה מוגדר כאפיק סולידי, הוא סדום ועמורה – במשבר 2008 כבר דובר וכמעט יושמה כרית הצלה לחוסכים מבוגרים אך נדמה כי הכלבים נובחים והשיירה עוברת והנה אנו בחשיפה כמעט מקסימלית בהתחשב בהוראות המפקח על הביטוח. חוסכי הגמל הם ציבור יותר איטי ומיושב בדעתו מעצבנות הקרנות אך כשמחצית מתשואת 2015 בגמל נמחקת בחודשיים לא בטוח כמה סבלנות נותרת, ובכל מקרה נשאלת השאלה האם ישנה מדינה בה פוטנציאל הנזק כה גדול? לטעמי לא. באירופה אחוז המניות בקרנות הוא הנמוך מזה שלוש שנים. בארה"ב הבורסה סוגרת 38 שבועות רצופים של פדיונות בקרנות ואילו בת"א נחת רוח וזו גם הערכתנו לתשואת חסר עתידית במעוף.

שני אירועים עמדו במרכז השבוע, כשהראשון שבהם הוא החלטת ריבית בנק ישראל. כפי שציינו הנגידה החליטה להותיר את הריבית על כנה, וכאמור יאלן היא זו שתקבע את הריבית בישראל. ניתן בהחלט היה לצפות להודעה קצת יותר מיליטנטית אך בסופו של דבר התחזקות הדולר בעולם מנעה נפילה בדולר, שאמנם ביצע מהלך יורד אגרסיבי של 2% ותיקן כבר ביומיים המחרת. החלטת הריבית הבאה הוקדמה ל 24 לספטמבר בשל החג אך לא ניתן להימנע מהערכה כי בנק ישראל בחר לעשות כן, בשל מועד החלטת הריבית בארה"ב החל שבוע לפני ורצון להדביק קצב הדברים במהירה.

האירוע השני הינו מציאת מאגר הגז לחופי מצרים והנפילה במניות הגז. כאן הציבור פועל באמור לא מוצדק וצריך לחלק העניין לשניים: מניות הגז שטרם תגלית, רציו ויתר המניות. הקבוצה הראשונה אינה לונטית ומלכתחילה אינה נסחרת עפ"י שיקול הגיוני ולכן לא זו הסיבה שצריכה להפיל המניות. הקבוצה השלישית, דוגמת אבנר וישראמקו, אין לה דבר וחצי דבר עם מציאה זו. ההסכמים חתומים, כמעט כל הנתונים ידועים (לרבות מחיר הגז בשפל) ולכן אין הצדקה לירידה במחירם של אלו. ולהבדיל – רציו היא כבר סיפור אחר. כתבנו כאן לא פעם, גם עת רציו נסחרה פי 3 ממחירה הנוכחי כי אם אין נפט ברציו – לא תהא שאיבת גז. המאגר המצרי סותם את הגולל על עניין זה, מאחר ומצרים היתה יעד מרכזי של לויתן וכעת הכיוון הוא טורקיה והאיזור מה שבהכרח ייקר העלות, כשעל הנזלה אין בכלל מה לדבר. מי שחושב שרציו עדין שווה קניה צריך לקחת בחשבון שני נתונים מרכזיים: (1) בדיוק כבתמר ובלויתן, לרוב על ההערכה הראשונה מתווספת עוד כמות של כ 20-30%, קרי המאגר המדובר במצרים בהחלט יספק את צרכי המדינה ללא בעיה ויתכן אף למעלה מכך. (2) 17 חיפושים מתנהלים כעת לחופי טורקיה ולמעלה מ 30 בים התיכון. כפי שרשמנו לא פעם, גז לא חסר ולכן הוא ימצא ואז השאלה המרכזית היא היכן יפגוש הדבר את לויתן. בהתחשב בקצב התקדמות הדברים בממשלה, עת על כל אות מתנהל דיון, חווים משקיעי הגז מפח נפש אמיתי ולא מן הנמנע כי המאגר המצרי יקדים את לויתן בשנתיים – שלוש (להערכתי תוך חודשיים נסגרות כל הקצוות במצרים ומתחיל הפיתוח). וכל זה עוד לפני מציאה נוספת לחופי מצרים, שאז כבר הופכת את לויתן לחסר רלונטיות. תקוות המשקיעים היא למציאת נפט וחיפוש שכזה אינו עומד על הפרק בשנה הקרובה ולכן כיוון המניה היה ונותר מטה, והשורט שפתחנו על הנייר בעינו עומד ועדין מהווה הזדמנות.

בשוק המט"ח חוינו השבוע טלטלה עם התחזקות הדולר והאירו מול השקל והרבה עצבנות על רקע הטלטלה העולמית. כל עוד הירידות נמשכות קיימת קרקע נוחה לתמיכה בדולר/שקל אך עדין הרמה הנוכחית של 3.92 הינה גבוהה מדי וניתן לצפות לחזרה לטווח 3.85-3.9. הנעלם הגדול היה ונותר החלטת הריבית של הפד, כשהותרת הריבית על כנה מבטיחה מהלך חד של כ 2% מטה ואז הסתבכות נוספת של בנק ישראל.
בשוק הסחורות הנפט רשם עליה כפי שציפינו, ודוקא זו מדאיגה. לא רק שהמחזור לא היה ממשי גם הזינוק החד מזכיר יותר תיקון טכני משינוי מגמת הירידה. הקורלציה מול השווקים אף היא מוסיפה דאגה ולכן על אף שהסחורה צפויה בטווח הבינוני ומעלה לשוב לכיוון ה 60 אנו נשקול מימוש כבר ב 50 אם וכשאר יגיע לרמה זו. ביחס לזהב, בדומה לדולר, המשך הירידות מספק תמיכה מסוימת ודי במהלך חד בוול סטריט ואנו שבים לכיוון 1180.

באירופה חווינו השבוע את היום הגרוע מאז נובמבר 2011 ומייד לאחריו זינוק במדדים. קשה לראות מבעד לערפל הסיני את המצב לאשורו אך שורה תחתונה המדדים ביבשת הישנה במגמת ירידה עקבית, עם הרבה עצבנות הנשענת על תיקונים בוול סטריט לא להם. בארה"ב ישנם שיקולים אנה ואנה אך נדמה כי המשקיעים, בדגש על הדאקס, מתעלמים מהמצב המקומי במדינה וביבשת כולה לפיו אינם ערוכים למשבר חדש. הריבית בשפל, תכנית ההדפסות בשיאה ואין כל צעד נוסף שיכול ה ECB לבצע, בדגש על מעכשיו לעכשיו. להבדיל מסין בה הממשל מחליט ומבצע תוך רבע שעה לערך, מקרים דומים באירופה נפרשו על פני חודשים ולכן גם בימים הירוקים איננו רואים חיתוך של הסטיה בשונה מוול סטריט. אך שוב אציין, בסקירות האחרונות שהערפל הסיני מעלים בעיה הרבה יותר גדולה לאירופאים של כאן ועכשיו: המשק הרוסי פשוט מאבד את הבלמים עם התרסקות של הרובל לשפל של 12 שנה בעקבות התלות בסין ובמטבע הסיני. הוסיפו על כך את הצניחה במחיר הנפט, אינפלציה של 15% ובעיקר הימור של פוטין שלא לומר תלות בסין אל מול אמברגו המערב. לא רבים יודעים ובודדים עוסקים בכך, גם בתקשורת העולמית, אך תמיכה ממשית למטבע הרוסי מגיעה בעקבות רכישות של סין. עבור הסינים מדובר על פיזור 3.7 טריליון הדולר שברשותה אך עבור רוסיה זהו אולי הרוכש היחיד שמוכן כיום להתחייב לרכישה עקבית מדי חודש. כך כדוגמה, בדצמבר האחרון הוחלט על חילופי מטבע של 24 מיליארד דולר כפול 3 פעימות כשכעת ספק אמיתי ביחס לפעימה השלישית. עבור הסינים זה בהחלט בטל בשישים ביחס לרזרבות אך גם הם אינם ששים לרכוש מטבע ללא תחתית, ואילו עבור הרוסים זה ההבדל בין פיחות של עוד 10% שמשמעו יציאה לרחובות ובין עוד קצת אורך נשימה. במידה והמשבר בסין ימשך הסינים כבר יעסקו פחות בהרפתקאות מט"ח דוגמת צעד דומה שביצעו מול ניו-זילנד ויתבצרו בדולר ולכן החשש המיידי לאירופה הוא בכלל רוסי ולא אסייתי קלאסי.

זה לא ממעיט כמובן מעוצמת המשבר בסין. אם עד לפני שבועיים פעל הממשל בצורה הגיונית וסדורה, בשבוע האחרון ראינו פאניקה רבתי שכל כולה מבהירה: המשבר רחוק מסיום. אלו הפעולות רק מהימים האחרונים: ריבית ההלוואות הורדה ל 4.6%; יחס רזרבות הבנקים קטן ב 0.5%; הזרמה של 23.4 מיליארד דולר לשוק; עוד הזרמה של 21.8 מיליארד דולר לשוק; העלאת דרישת הבטחונות; הגבלת המסחר בחוזים עתידיים; הגבלת המסחר בשורטים; ולסיום הזרמת עוד 9.4 מיליארד דולר. כל הרשימה הזו מתפרשת על 4 ימים בלבד. אמוק טוטאלי אוחז בממשל בסין ונראה שאין כל אפשרות להימנע מהמשך צניחה במדדים. אין לפד או לדראגי דבר מלבד אמינותם, שכן ברור לשווקים כי הצעדים הרגילים, וגם הקיצוניים והבזוקות למיניהם, כבר מוצו. בסין האמינות היא בספק עוד לפני המשבר הנוכחי ולכן חוץ מלרכוש מניות סיניות, שגם את זה הממשל כבר עושה, אין שום דרך לעצור את המפולת הנוכחית. שאלת השאלות חוזרת לכיוון הרזרבות מט"ח העצומות של מדינה זו. האם באיזשהו תרחיש יעזו הסינים להמיר מט"ח במטרה לרכוש מניות/לספק תמיכה? כרגע הסבירות למהלך שכזה שואפת לאפס כי משמעה ריסוק שווקי העולם אך הסינים לא באמת מתעניינים מדבר מלבד סין, ולכן אפשרות זו עולה לראשונה על הפרק כמהלך כל הקצים.

בדיוק מסיבה זו, ובעקבות "שיפור" בוול סטריט ובכלכלה האמריקנית שוב עולה הסבירות להעלאת ריבית קרובה. זה לא רק דברי פישר שלכאורה הכינו את המשקיעים אלא רצון של הפד לייצר תשואה לסינים ולאותת כי לא זה המטבע שצריך להיפטר ממנו, בטח לא כשהדולר עלה על הרכבת הירוקה. העצבנות סביב העלאת הריבית הקרובה מדהימה והרגיעה הנוכחית בוול סטריט רק מובילה למהלך יורד השבוע, ולכן להערכתנו התיקון הנקודתי הסתיים ומדדי ארה"ב יאבדו גובה בימים הקרובים. קובעי המדיניות רוצים להותיר לעצמם אפשרות משחק ותמרון עם הריבית, ולכן כרגע שוב הערכתנו להעלאת ריבית עולה על 50%, כשנתון אחד בלט ונותן אור ירוק ליאלן: התמ"ג בארה"ב רשם קריאה של 3.7% לעומת צפי של 3.2% ולפחות בטווח הקצר נותן הרושם שהכלכלה עולה על המסלול הנכון. הפד כמובן רוצה להימנע בכל מחיר מהעלאה כפולה (0.5%) ולכן שיפור נוסף ללא העלאה בספטמבר, יכול להוביל להעלאה כפולה וכעת הסבירות שוב נוטה לפעולה בספטמבר וסימן שאלה על דצמבר. די בזה לבלום מהלך תיקון ירוק בארה"ב ולכן כאמור הערכתנו היא לירידות השבוע, כשאף מהלך חד לכיוון 1930-40 עומד על הפרק.

מניות ומגזרים

• בכל המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח