בשבוע החולף הוסיף מדד המעוף לטפס ולקבוע שיאים, כשהגורם הדומיננטי מעל כולם הינו שער הדולר. הזירה המקומית לא רגועה והדבר משתקף היטב בסטית התקן = מרבית הימים נרשמת עליה קלה/עמידה במקום, וירידה אמיתית בסטיה לא נראתה בשבועיים האחרונים. לכאורה הדבר תמוה לאור העובדה שהמדד רושם עליות (כמעט) עקביות אך כשבוחנים המהלך לפרטיו מתבהר עד כמה מדובר בעניין טכני ותו לא: תנועת הדולר מרמת 3.85 ועד 4.02 לבדה שווה למעוף 35 נקודות. בניכוי תנועת הדולר אנו למעשה עודנו בגבולות הדשדוש המוכרים אך כמובן שמצב זה אינו נשמר לאור ההתססה מכיוון בנק ישראל. לפיכך, שתי תופעות לכאורה מוזרות מתרחשות בשוק: הסטיה אינה יורדת ואף עולה דבר המוביל לכך שאופציות הPUT אינן נשחקות כלל ביחס למצופה. למרות קביעת השיאים הכף עודנה נוטה קלות לטובת גלישה לרמת 1530 ולמטה מכך על רקע החששות בעולם, ועדין די בהתבטאות אחד של הנגידה בכדי לשנות המגמה לחלוטין.

כל זאת מתרחש יש לזכור עת שחקני המעוף החודש כלל אינם פקטור. זה לא שלא היו רוצים הכותבים לרכוש נכס בסיס כפי שפשוט אין שום הזדמנות לעשות כן. ירידה במדד הבנקים כמעט ואינה עוברת מחצית האחוז, הדואליות מחוץ לתחום בשל עליה בדולר ובזק וכיל נעות בעיקר עפ"י כותרות כעת. במצב דברים זה, כשכאמור פוזיציית הPUT אינה נשחקת כפי שניתן היה לצפות, כמות הכתיבות בצד התחתון הולכת ועולה. זה לא באמת אמור להדאיג לאור יעד פקיעה אופטימאלי נמוך מ 1500 אך בהחלט יכול לאותת למשקיעים כי הצפי עודנו זליגה מטה.

זה לא באמת מעניין את הציבור שמבחינתו שיאים חדשים = עת נכונה להגדיל סיכון. בשבוע בודד נרשמו פדיונות של 3.7 מיליארד ₪ בקרנות הכספיות, כמעט 7 מיליארד בשבועיים החל מההחלטה על הורדת הריבית. אלו סכומים של הסכם שלום עם סוריה ולא הורדה של עשירית אך בהיעדר אלטרנטיבת השקעה נדמה כי אין משש ברירה למשקיעים. סכום של כ 200 מליון נותב לקרנות המניתיות, ועוד כפול מכך למסורתיות ודי בזאת לספק תמיכה לשוק כמעט מדי יום בשעות הצהריים. עם תחילת שבוע המסחר בארה"ב אנו מצפים לרגיעה מסוימת ועדין תהא זו טעות להאמין כי מגמה שכזו יכולה להשתנות באחת.

ועדין השאלה הגדולה נשארה שער החליפין, ולא בקרה ציינו שער חליפין ולא דולר. כי בנק ישראל בהחלטתו האחרונה, השתמש בתירוץ סל המטבעות שהרי הדולר לא באמת נחלש מהותית מול השקל. הנגידה הדגישה את חולשת היורו, והנה הצמד דולר/יורו המאבד גובה לרמת 1.08 (ועדין אנו לא ממהרים לסגור פוזיציית השורט...) שולח את המטבע האירופי לשפל של 4.36. אם בנק ישראל נאמן להודעתו האחרונה כעת על הנגידה למהר ולהפחית ריבית או לכל הפחות לרכוש יורו. כיוון שזו לא באמת אופציה, שהרי היורו/דולר הוא קובע המגמה הבלעדי ניצב הבנק המרכזי שבועיים לאחר החלטתו מול שוקת שבורה. כן –זה תרם לשוק המניות, וכן זה תרם לשמירה על בועת הנדלן אך נדמה שכעת יעד 4.3 ביורו/שקל לפיתחנו ואין לבנק שום יכולת השפעה ממשית. זה אשר דרשנו כשציינו כי לבנק ישראל אין כל השפעה משמעותית על המטבע המקומי שמעבר לימים מספר, וכעת הבנק צריך לייחל לנתוני מקרו גרועים בארה"ב שיחלישו הדולר מול היורו אך כמובן אם זאת יתרחש הוא גם יחלש מול השקל וחוזר חלילה...

בגיזרת הסחורות הנפט שוב מתקשה להתייצב מעל 50 ואנו עדין מניחים עליה אך לא נוקטים בפוזיציה. להבדיל, הזהב כצפוי צלל אל מתחת ל 1200 $/אונקיה וגם הפעם נמתין לו עם פקודת רכישה בשער 1155 המהווה הזדמנות בטווח הקצר לתיקון מהיר מעלה. בטווח הארוך המתכת יצאה ממגת הלונג ואף הדשדוש מוטל בספק אך כיוון שאין צפי להעלאת ריבית בעולם בחודשיים-שלושה הקרובים זוהי בהחלט ברירת המחדל היחידה השפויה ולכן הצפי הינו לתיקון מהיר לאחר ירידה אל מחוץ לגבולות הדשדוש.

באירופה הבלגאן ביוון רחוק מלהסתיים וגוברות כעת הערכות לפיהן היוונים יבחרו במשאל עם על עתידם בגוש היורו. זה עדין לא עושה כותרות כי הרשתות האמריקניות (וכל רשתות שוק ההון הן אמריקניות) פחות מתיחסות לעניינים פנימיים ביוון ועדין די בהחלטה שכזו בכדי לערער את הדאקס ויתר היבשת. עודנו זוכרים מהלך דומה של אירלנד והשפעתו הרבה, על אף התוצאה הצפויה ברובה, ואילו במקרה דנן אני מניח כי סקרים מוקדמים יבטאו סבירות גבוהה לפרישה במהלך שאם יגולגל לא תהא ממנו חזרה.
וזה קורה דווקא כשאירופה היתה רגע לפני פריצה והתבססות מעל רמת 11300 הנקודות וסיום שבוע בשיאים. נתון המכירות הקמעונאיות עלה בינואר ב 1.1% ומעל התחזית; התוצר התעשייתי בגרמניה רשם עליה של 0.6% מעל הצפי; ודראגי החל לרכוש בפועל אג"ח כחלק מתכניתו. האירופאים יכלו לרוות נחת לא מבוטלת אך זאת לא התרחש ולא יתרחש לאור החלשות מוגזמת בשער המטבע. כל מדינה שואפת למטבע חלש אך נדמה כי רמת 1.08 כבר הופכת את האירופאים לבעלי קושי לגלגל את חובם במסגרת תכניות ההדפסה. כי 500 מיליארד יורו של אתמול אינם אותו סכום של היום ואם רמת 1.12-1.13 היא אופטימאלית הגעה לסביבות 1:1 היא כבר הרת אסון – במצב זה אין כדאיות למשקיעים לבחור ביורו על פני הדולר וכסף יצא מהיבשת בניגוד לכיוונו כעת לאור תכנית דראגי. הבעיה של ה ECB שכל התכניות שלהם פוגעות ביורו בצורה אנושה ולכן הם תלויים בעיקר ביאלן ומועד העלאת הריבית כשבדיוק מול השקל גם כאן רמת 1.08 אינה סוף פסוק.

באסיה ראינו איך הממשל בסין מחקה את עמיתיו האירופאים והאמריקנים ומכניס בשורה טובה טרם בשורה רעה. מזכיר הדבר העלאת המחירים ברשתות המקומיות ואז הורדתם טרם תקופת החגים... הממשל בסין היה מודע כי תחזית הצמיחה הולכת ומתרחקת מהם אך ידע גם כי השוק לא יאהב את התיקון החד מטה. אי-לכך, בחרו בסין להפתיע עם הורדת ריבית מפתיעה של 0.25% וזאת לאחר שעשו כן אך לפני חודשיים ומחצית. המשקיעים כמובן התלהבו אך ההתלהבות שככה עם הורדת תחזית הצמיחה, יומיים מאוחר יותר, ל 7% בלבד במקום 7.5%. זה הסף המינימלי של צמיחה בסין שעודנו מוגדר חיובי שאחרת עבור כלכלה שכזו ירידה מ 7% משמעה מיתון ולכן אסיה היתה ועודנה פחות אטרקטיבית למשקיעים להוציא הודו.

בארה"ב הערכנו בסקירה האחרונה כי השיא החדש לא יחזיק ומדד s&p ירד אל מתחת ל 2100 הנקודות ואכן זאת התרחש במחזור גדול ובתנועה חדה ולא אופיינית לתקופה. מה שהמעוף טרם הפנים המדדים בוול סטריט כבר עשו עת חזרו לגבולות הדשדוש מהחודשים האחרונים אלא שהפעם יש כמעט חותמת ודאית על העלאת ריבית ביוני. תוספת של 295 אלף משרות וירידה לאחוז אבטלה של 5.5% זה משהו שלא מותיר כל ספק בידי הפד ואם לא כעת אז אימתי?! המשקיעים בוול סטריט היו צריכים שעה בלבד להפנים כי הסבירות להעלאת ריבית צפויה לעלות (כעת 80% ביוני) והיות וכל המהלך האחרון מתרחש עת אנו בשיא כל הזמנים, עם תזכורת לבועת הדוט.קום של נסד"ק ב 5000, נדמה כי השיפור בכלכלה הוא חסם ממשי עבור המשקיעים בפריצה מחודשת מעלה.
להערכתנו למרות המהלך החד מטה טרם ראינו את סופו. הבורסה ידעה לזנק מאות רבות של נקודות על סמך הורדות ריבית והותרתה על אפס, ולכן תמיכה של יאלן תסדר למשקיעים רגיעה ולא ירידה חדה אך בכל זאת ניתן לצפות לחזרה למרכז הדשדוש סביבות 2040-2050 כבר בטווח הזמן הקצר.

מניות ומגזרים
זהב – המלצת קניה ! כאמור בסקירה ההמלצה רלונטית רק עם ירידה לרמת 1155 $/אונקיה תחת ההנחה לתיקון מהיר לאחריו.

• ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !