1. שער סגירה: אחד העיוותים שמייצר המצב הקיים גורם לכך שהשינויים בשערי סוף היום יחסית לממוצע של המסחר באותו יום - עצומים, וללא כול סיבה חיצונית. אחת המסקנות מהעובדה הזו היא שצורת חישוב של שער הסגירה בעייתית ודורשת שינוי וחשיבה מחדש. יחד עם זאת, גם אם הבורסה רוצה להשאיר את השיטה הזו, ראוי לשנות שני פרמטרים:

א. כאשר משתנים שערי המניות בשלב "טרום" קביעת שער הנעילה יש לאפשר למדד המעו"ף, או למדד הרלוונטי, להשתנות - בדיוק כמו בקביעת שער הפתיחה.

ב. צריך לייצר אלמנט של מה שמכונה "סגירה אנגלית" - בדיוק כמו פתיחה אנגלית מעל תנודה קיצונית מסוימת.

תזכורת: הבורסה הנהיגה באחרונה "פתיחה אנגלית". שמטרתה לסייע באיזון הפקודות המוגשות בשלב טרום הפתיחה, ובהקטנת האפשרות להשפיע על המדדים. המנגנון הזה מאריך את שלב טרום הפתיחה במספר דקות, אם מוגשות לבורסה פקודות המגדילות את השינוי הצפוי במדד ת"א-25 במסחר הפתיחה אל מעבר ל-2.5%.

2. שער פתיחה: יש לשנות את מקדם הפתיחה האנגלית כדי שיתאים לתקופה הרלבנטית. לא ייתכן שנקבל פתיחה אנגלית שלוש או ארבע פעמים בשבוע. מצב כזה אמור להתרחש בימים קיצוניים בלבד, וניתן לקשור זאת לסטייה הגלומה באופציות המעו"ף.

3. מנתקי זרם: יש לאפשר למנהל המסחר לפתוח את המסחר, כשהמדד צריך להגיע למנתקי הזרם מייד בתחילת היום, (להבדיל מאשר במהלך יום המסחר) במיוחד כאשר ישנם מספר ימים בהם לא היה מסחר. כלומר: לנהוג בשיקול דעת בפתיחת או אי פתיחת המסחר. לעיתים אי פתיחת המסחר כלל יוצרת בעיה עתידית גדולה יותר מפתיחת המסחר כרגיל.

4. מנתקי זרם ב: כאשר מנהל המסחר לא פותח מסחר כלל, למשל בגלל תנודה של 12% פוטנציאלית במדדים בפתיחה, צריך מנהל המסחר לדחות - ובסופו של דבר לבטל - את המסחר בנגזרים על מנת שלא יהיה מסחר בנגזרים בתנודה קיצונית ללא מסחר ושערוך נכס הבסיס.

המצב הנוכחי גורם לתיקים משולבים, תיקי ארביטרז" או סתם תיקי מניות, שמנהליהם אולצו להיכנס לשוק האופציות, להיכנס לכאוס גדול. הפתרון הוא כאמור למנוע את המסחר החלקי הזה.

5. מערכי תרחישים א: לאחרונה הוסיפה הבורסה מספר רב של אופציות רחוקות מהכסף, מצב זה מאפשר לכתוב אופ" עירומות או מרווחים בתקבול חיובי בדרישת בטחונות נמוכה משמעותית מהנדרש. הבורסה צריכה להגדיל את טווח סריקת הביטחונות כדי שהאופציות שפתחו ייכנסו פוטנציאלית לכסף בתרחיש, וחישוב הביטחונות יהיה אפקטיבי יותר.

6. מערכי תרחישים ב: חישוב מערך הביטחונות באופציות עוזר למדוד את רוב פוזיציות המעו"ף בצורה יעילה. יחד עם זאת, בגלל בעיית מדידת בלאק ושולס בסטייה אחידה ובזמן רציף, נוצר מצב שלקוחות יכולים לפני פקיעה להיכנס לשערוכים שליליים משמעותית ללא שחרגו קודם לכך.

על הבורסה להוסיף לכל תרחיש סטיית תקן אפס, כלומר: בדיקת תזרים מזומנים כדי שלכל הפחות בשבוע פקיעה, לא ייכנסו משקיעים לשערוכים שליליים ללא חריגה מוקדמת, קרי: מצב בו התחייבויות הלקוחות גדולים מנכסי הלקוחות.

7. חישובT+1 : הביטחונות המחושבים משתנים משמעותית כאשר עובר יום ערך (במיוחד בשבוע הפקיעה), ועל כן לקוחות חורגים ממסגרת האשראי/ביטחונות בתחילת יום נתון למרות שלא חרגו יום קודם. הפתרון לכך הוא שהבורסה תוריד יום אחד מחישוב הביטחונות כבר בשעה 16:00 ביום המסחר הקודם, כך שהברוקר והלקוח יידעו מראש את שיראו בתחילת יום המסחר ותימנע מהם אי נוחות, חסימות מסחר, הפסדים ופיצויים.

8. תעודות סל ממונפות: יש לשנות את תיאום המינוף למועד מסוים אחת לחודש - ועדיף בשער פתיחה. מהלך כזה ימנע תנודות חדות במדדים לא סחירים ויקטין שחיקת הלקוחות המחזיקים בתעודה. למעשה חב" קסם נתנה את הפתרון לכך ואני חושב שצריך לחייב רגולטורית את שאר התעודות הממונפות לעשות כן.

9. פקודות מסוג STOP LOSS - יכולות לעזור מאוד במסחר היומי אשר יסייע בסופו של דבר להנזלת השוק, להקטנת מרווח ה-BID-ASK ולייעול הן שוק המניות והן שוק הנגזרים.

10. שינוי דרך ביטול עסקה שמקורה בטעות: כיום מבטלת הבורסה לחלוטין עסקת טעות, העומדת בקריטריונים הקבועים בתקנון. מי שקנה רחוק מאוד מהמחיר מודע לכך ומצפה לתיקון, אולם מי שקנה באיזור המחיר לא יודע על טעותו וכאשר מדווחים לו על כך, בעצם הוא חשוף לטעות על הכיסוי של אותה עסקה. בצורה זו הבורסה בעצם יוצרת בעיה חדשה לגופים חדשים.התיקון צריך להיות ביטול חלק מהעסקה שחרג באחוז קבוע וידוע לכול סוג נכסים מהמחיר.אגב, הבורסה צריכה להודיע לברוקרים שמעורבים בעסקאות מסוג זה, כיוון שחלק מהלקוחות יודע על כך רק יום אחרי כשהוא בודק את תיק ההשקעות שלו, ואז סיפור הטעות חוזר מחדש

11. מגבלת פוזיציות פתוחות: הספירה של פוזיציות פתוחות אמורה לשמור מפני "קורנרינג" של גוף גדול על השוק. השיטה בעייתית ומפריעה לגופים גדולים לנהל פוזיציות גדולות. עד לשינוי השיטה, מומלץ לספור את האופציות מחוץ לכסף בעלות דלתא קטנה מ-10%, שממילא נקנו רק כדי להקטין בטחונות, כחצי אופציה בלבד, ושאר האופ" ייספרו כרגיל (אופציות אלה ממילא לא מגיבות לשינויים בנכס הבסיס).

12. לסיום, צריך בהחלט לברך על ההחלטה לחשב את שערי ה-EX לפי מחיר ברוטו, למרות שיש פוטנציאל הקטנת הנזילות בגין פעילות טכנית של ברוטואיסטים/נטואיסטים - וכן על ההחלטה לקצר את שעות המסחר.

כמובן שיש נושאים נוספים אך הם דורשים התערבות גדולה יותר, דיון מעמיק יותר, ושינוי רגולטורי מקיף ובעל השפעות גדולות על אופן המסחר וסוג חברי הבורסה והמסלקה שלה.

והערה אחת על הסערה סביב חברות הדירוג
ובלי כל קשר להצעות האלו אנצל את ההזדמנות הזו כדי להביע את עמדתי בסוגיה הסוערת בימים אלה: רמת האמינות והמקצועיות של חברות הדירוג.

החברות האלו טעו פעמיים: פעם אחת כאשר נתנו דירוג מאוד גבוה לחברות ממונפות, מוצרים פיננסיים מונפקים, תעשיות שלמות - ללא בדיקה מעמיקה לסוג המינוף ואיכותו, ובפעם השניה כאשר החליטו להפיל את הדירוג בעיתוי אומלל באמצע מפולת כללית, ובכך יצרו לחץ נוסף על אותם ני"ע נשחקים.

דבר אחד ברור: השוק התחיל לקבוע דירוג משל עצמו. באחרונה התפתח ספורט חדש שבמסגרתו מנהלי קרנות גידור/תיקי נוסטרו החלו לבצע פעולות שורט על אג"ח חברות אשר לדעתם אמורות לעלות את תשואתם וליישרה לתשואת השוק, וכן להתכסות בתל בונד הרלוונטי לאותם החברות ובכך לנטרל את הסיכון השיטתי של תיק אג"ח השוק.

בשיטה הזו השוק קובע את דירוג החברות ולא שום חברת דירוג, ולכן ממילא כבר נוצר מזמן אפקט הביצה והתרנגולת: קשה לדעת האם חברת הדירוג מורידה דירוג והאג"ח יורד, או שהאג"ח יורד ואז חברת הדירוג רצה להוריד את הדירוג.