השבוע החולף נחתם ביציבות האופיינית לחודש אך בתנודתיות הולכת וגדלה. מצב הדיפולט במעוף הינו גלישה איטית מטה, ואלמלא התערבות בנק ישראל במהלך המסחר, הרי שיציאה לחג השבועות מתחת לרמת 1200 הנקודות היתה קרוב לוודאי הופכת רמה זו להתנגדות. למזלם של שוחרי הלונג, המהלך של פישר הקפיץ את המדד באחת ופעם נוספת יכלה גם יכלה רמה זו, כשחשיבותה מהפן הפסיכולוגי והטכני מרקיעת שחקים: שבירה מוחלטת שלה תוביל לירידה חדה וחסרת פרופורציה ביחס לנעשה בעולם, ובו בעת כל עוד מתקיים הפלרטוט עם המספר העגול הוא מזמין עוד ועוד רוכשים.

מצד אחד הציבור, שעוד לפני הורדת הריבית הנוכחית נותר חסר אלטרנטיבה, ממשיך לרכוש מכל הבא ליד בדגש על קרנות מעורבות. מצד שני מוסדיים שמסיטים כספים לחו"ל, ושחקני מעוף שפעמיים נדרשו בשבוע החולף, עם חציית רמת 1210 הנקודות, לבלום המדד. לבלום, אך לא להוריד – הפגיעה היתה בסנטימנט בשעות המסחר הראשונות אך לאחר החזרה לבסיס המדד התקשה לתקן מעלה לרבות פערי ארביטראז" של מחצית האחוז וחוזים תומכים.
מצד שחקני המעוף, בשבוע שעבר ציינו כי : "הערכת הכותבים היתה ונותרה כי שבירת 1200 תתרחש במהלך מאי וסביר אף טרם שבוע הפקיעה". הערכתנו התקיימה, המדד גלש בדיוק לרמת 1193 אותה ציינו בסקירה האחרונה, ואז הגיע פישר...
עוד לפני ההחלטה על הריבית, הנגיד התנהל, בהיעדר תיאור טוב יותר, כילד ש"לא רוצה". החוקים של המשחק לא מקובלים עליו, למרות שהוא קבע אותם ומתנהל על –פיהם כבר חמש שנים, וכעת הוא מבקש ממשרד האוצר להטיל על זרים המשקיעים בשחרים. ההשקעה באגחים אלו היא ההשקעה המרכזית בשוק ההון מצד זרים, ומשמעה הברחת הזרים (יבוש הבורסה) ומניעת איזון השקעות עולמי אבל לנגיד יש אובססיה, היא שער החליפין והמטרה מקדשת את האמצעים. אין לי ספק שמועד עזיבתו הקרוב מוביל לשורת מהלכים קיצונית שכל מטרתה שפישר יוכל לסיים תפקיד בשער דולר גבוה, אך שמהדלפת המהלך לתקשורת לא השפיעה על הדולר נאלץ הנגיד למהלכים דרסטיים: הורדת ריבית (1) שלא במועד המתוכנן (2) ובזמן המסחר בדולר/שקל ובשוק המניות (3), בד בבד עם השקת תכנית רכישות דולרית (4). אנליסטים קראו לזה צעדים משמעותיים תומכים ומרחיקי לכת. אני קורא לזה יאוש. מרגע שפישר החל בהתערבות חוזרת בדולר עלו מחזורי המסחר, בימים ללא התערבות, מאחר והוא הזמין דינוזאורי ספקולנטים לשוק המקומי. כעת, ולאחר המהלך האחרון אלו לא ינוחו על השמרים ולכן ההתחזקות של הדולר לא רק שהיא זמנית מעל לרמת 3.6 אלא מוגבלת ברמת 3.65 ובעיקר צפויה להמטיר ארטילריה כבדה על המטבע המקומי. אם עד כה נשמר סטטוס קוו בלי מהלכי צמיחה מפתיעים, הנגיד צפוי לגלות שמהצד השני נעמד מוכר ענק שיודע גם הוא להציף את השוק. הצעד הראשון (הורדת הריבית) מעודד את מניות הבנקים ופוגע במקצת בשקל אבל כבר כעת מגולמת הורדת ריבית נוספת בסבירות של 50%, ולא מן הנמנע שפישר יעשה כן במהלך החודש הקרוב. אין לצעד זה השפעה מלבד תמיכה קלה בשוק המניות, וניפוח בועת הקונרצני/מנייתי בשל היעדר אלטרנטיבות. תכנית רכישות הדולרים, אף היא נשמעת יותר מאשר היא בפועל. פישר הוא לא ברננקי ועד כמה שהתקנא הישראלי באמריקני, רכישה של 2.1 מיליארד דולר עד סוף השנה, בשוק שהמחזור היומי שלו הוא 4 מיליארד דולר שקולה לטיפה בים. ברמה ההצהרתית יש בכך בכדי לזעזע ולהשפיע, ברמה הכלכלית הצעדים הינם נקודתיים וזמניים. שבירת הכלים של פישר מוכיחה שוב כי הנגיד כרוך אחרי משימה שהטיל על עצמו ומתעלם מבועת הנדל"ן. הצהרת בנק ישראל כי הדבר לא ישפיע על שוק הנדלן בשל הצעדים המרסנים שנקט הבנק הם לעג לרש. אחת לחודש, בין אם זה משרד האוצר, השמאי או הלמ"ס נאו מקבלים עדות לחוסר אפטקטיביות מוחלט בצעדי הבנק בשוק הנדלן ולכן אנו צפויים לתמיכה ניכרת בחודשים הקרובים בבועה, ולא מן הנמנע במטרה להרחיק את פיצוצה ממועד פרישת הנגיד. אותו נגיד אגב, שהצהיר כי אין לבנק ישראל בעיה לקנות דולרים "עד בלי סוף". אם היה בזה שמץ של אמת לא היינו נדרשים למופע אימה זה, ולכן הרצועה אותה סימנו כ 3.52- עד 3.58 מתניידת כעת מעלה אך ללא מרחק משמעותי: 3:55-3.65. מכיוון שסקירה זו, בשל חג השבועות, הינה לשבועיים ימים הרי שהערכה זו תקפה גם לשבוע הבא כששבירת 3.6 להערכתנו תתרחש לכל המאוחר בתחילת השבוע.

הזינוק בדולר מספק תמיכה מסוימת לבורסה בדמות הדואליות. כ 40% ממדד המעוף אלו מניות דואליות ומאחר והדולר איבד כ 10% בשנה החולפת הרי שהשפעתו המתמשכת הינה אובדן של 4-5%, קרי בורסה ברמת 1250-60. ברמה שכזו הבורסה היתה מזמינה עוד רוכשים ויתכן וגל העליות היה מתפתח בהתאם ומדביק במשהו את העולם, ולכן חשוב לזכור כי מלבד חוסר אטרקטיביות במניות המעוף ישנו קיזוז משמעותי הנובע מהתאמת מט"ח.
גם מצד שחקני המעוף, הגבולות המוכרים צפיים להישאר איתנו בשבוע הקרוב בדמות 1240 גבול עליון; 1150 גבול תחתון; ופקיעה אופטימאלית ברמות 1175-1195. מהלכו של פישר, והזינוק לאחר קידום מתמשך עלול להוביל לפעילות ערה מצידנו ולכן ההערכה היא כי לא נתרחק מרמת 1200 גם אל מול המשך ראלי עולמי.

בשוק המט"ח העולמי לא התרחשו תמורות מהותיות בשבוע החולף, והצפי הוא לשמירה על הרמות הנוכחיות: היין יוסיף להיחלש (מלאכותית), והדולר/יורו ישמרו על 1.3. בהיעדר גורמי תמיכה להתחזקות הדולר והמשך הדפסת כסף אין סיבה להתחזקות האמריקני בטווח המיידי, ומנגד שבריריות היציבות באירופה מונעות התחזקות היורו בצורה משעמעותית.
דווקא בשוק הסחורות חווינו מסחר ערני ותנודתי לתקופה. הזהב, שהערכנו כי התחזקותו הינה זמנית והמתכת צפויה לשים פעמיה לרמות 1350-1400 נחלש באופן ניכר ונסחר כעת ב 1440. יהא זה מפתיע למדי אם עד הסקירה הקרובה המתכת לא תאבד גובה לכל הפחות ל 1400, שכן כל התיקון האחרון מעלה הינו טכני בעיקרו ומשולל כל יסוד פונדמנטלי.
הנפט, לאור המתיחות בצפון, רשם עליה קלה אך בסיכומו של שבוע נותר סביב רמת 95$ לחבית וההערכה היא לגלישה איטית ולא משמעותית מטה בימים הקרובים.

מצד אירופה, למרה ההפתעה השבוע שהיה נטול נתוני מקרו שמר על שקט תעשייתי. בסנטימנט הנוכחי שקט משמעו המשך עליות ולכן הדאקס ששבר את שיא כל הזמנים משך אחריו את מרבית בורסות היבשת. לדאקס היתה סיבה מקומית לעשות כן בעקבות התרחבות גבוהה מהצפוי של התוצר התעשייתי שרשם עליה של 1.2% במרץ. לאחר נסיגה מדובר בחודש השני ברציפות של התרחבות, בדגש על התרחבות ניכרת, ולכן גם ללא תמיכת וול סטריט ניתן היה לצפות לשבירת שיא כה מתבקשת לאור הרצף הירוק בעולם. עין שניה עקבה כל העת אחר יומיים הפגישות של נציגי ה 7G, שבסופה סיפקו את הסחורה: המשך תמיכה בבנקים כושלים כמו גם אישור ליפן להמשיך במדיניותה המוניטרית. לא היתה כל אפשרות אחרת בהתנהלות מול יפן, שכן לא ניתן לטעון כנגד היפנים כשארה"ב עושה בדיוק אותו מהלך ובהיקף גדול בהרבה. בשל תכנית ההקלה היפנית, הניקיי הפך למדד המוביל בעולם עם תשואה בלתי נתפסת של 65% בשנה האחרונה, ו 43% מתחילת השנה. עיוות שוקי המניות מעולם לא היה גדול יותר אבל ההנחה היפנית שכל עוד תכנית הרכישות של ברננקי לא תיפסק כך גם לא תיפסק תכנית ההקלה היפנית, יש בה מן ההגיון ולכן השוק המקומי יצא מגבולות התמחור הראוי עם מכפילים חסרי תקדים במובנים מקומיים.

בארה"ב, הערכתנו בשבוע החולף היתה כי הראלי יצא להפסקה ואנו צפויים אף לתיקון קל. החלק הראשון התאמת במלואו עת המדדים התקשו להמשיך צפונה אך תיקון קל לא היה. הסיבה להיעדר תיקון: היעדר כמעט מוחלט של נתוני מקרו, והמעטים שכבר התפרסמו היו חיוביים ובראשם נתון דורשי האבטלה לשבוע שנסתיים ב 4 במאי ולימד כי המשך ירידה. לא ה 4,000 החחסרים ביחס לשבוע החולף הם הקריטיים אלא המומנטום המצטייר כאילו שוק שוק העבודה מתחיל להתאושש ולכן השמירה על הרמות הנוכחיות. ברם, כל רמז דק בדבר הפסקת/הקטנת תכנית הרכישות, שכמוהו אנו מעריכים שיתפרסם בשבוע הקרוב, יובילו לתיקון במדדים גם אם של אחוזים בודדים ולא מעבר. סטטוס קוו בוול סטריט סביב 1600-1650.

מניות ומגזרים
שורט על רציו – פורסם במהלך השבוע, ונובע מההנפקה של רציו שמבחינתנו הינה שלב נוסף לפני דילול
(פירוט בתיק האתר).

• ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח וחג שבועות שמח !