השבוע החולף נחתם בירידות חדות אך כאלו שאינן נוגעות למצב הכלכלי המידרדר בעולם אלא ישירות בשל המצב הבטחוני ברצועת עזה. המשקיעים שהיו זקוקים לסיבה לממש מעט מהרווחים מצאו הזדמנות בדמות חיסולו של רמטכ"ל חמאס ושבירה של המדד את רמת 1200 הנקודות. מקרי העבר, דוגמת מלחמת לבנון השניה, הוכיחו כי המצב הבטחוני בטל ומתבטל מול הנעשה בוול סטריט אך כהמשך לסקירה הקודמת, בשל זהות הרוכשים = ציבור, הרי שפאניקה רגעית הובילה לצלילה חדה עמוק מתחת לרמת 1180 הנקודות. אותו ציבור שמכר מניות בנקים ושאר המדד הוא גם זה שהזניק אמש (ראשון) את המדד מרחק נגיעה מרמת 1200 הנקודות. אכן תנועה מנוגדת וחדה שהחזירה את המדד בדיוק לנקודת ההתחלה אבל עם שוני מהותי – המחזור בעליה עמד על כ 450 מליון בכלל הבורסה, ו 250 מליון במדד המעוף. מחזור בין הנמוכים בשנים האחרונות המדגיש כי גם ללא המצב הבטחוני הבורסה בשלה למימוש משמעותי בדומה לאחיותיה מעבר לים. הירידות השבוע נתפסו כמתונות בטח ביחס לנעשה בעולם אם כי הגורסים כך מתלמים מאלמנט חשוב נוסף הוא שער הדולר שרשם זינוק משמעותי. הדואליות ללא יוצא מן הכלל הפגינו חולשה, ובראשן טבע הרחוקה כעת מרמת ה 40$ הנצחית, אך המצב הבטחוני תרם לעלית הדולר שבתורה מנעה ירידה נוספת של 0.9% במדד. ירידה זו קריטית ביותר מאחר ובמידה והיתה מתקיימת המדד היה מרחק נגיעה מרמת 1200 הנקודות, וזאת לעומת המצב הנוכחי בו הרמה המדוברת נותרה במרחק נגיעה וכך יכלנו לשוב אליה ביום המחרת.

חודש נובמבר הארוך במיוחד עבור שחקני המעוף, מתנהל בינתיים על מי מנוחות. המסחר תוך יומי תנודתי ביותר אך הסיכום השבועי מותיר אותנו פעם אחר פעם סביב 1200, ולמעשה מאפשר לשחקנים להימנע מהתערבות במדד ולשמור מספיק תחמושת לשבוע הפקיעה. השחיקה במהלך שלושת השבועות האחרונים הובילה בעיקר לעיבוי כתיבות ולא לבחירת כיוון מסויים, וסה"כ ברמה השבועית הגבולות נותרו כשהיו: פקיעה אופטימאלית ברמת 1180-1200, גבול עליון ב 1240 וגבול תחתון ב 1155. הצמצום בגבולות נובע בעיקר מכתיבות חדשות וללא קשר לאסטרטגיה ההתחלתית, שבהחלט המטרה היא סגירה מוקדמת במהלך שבוע הפקיעה. ובכל זאת, לא יתכן רק טוב ללא רע והפרמטר שקיזז משמעותית מהרווח הוא זינוק סטית התקן מרמת 14% ל 18%. הסטיה הגבוהה לא הגיעה בעקבות המסחר התנודתי אלא רק עם פרוץ המבצע הצבאי, ולכן היא צפויה להישאר ברמות דומות עד סיומו המוחלט. הדבר משליך גם על תרחיש עליות, דוגמה נהדרת אמש, במהלכו בהחלט ייתכן שטיפוס במדד לא ילווה בירידה בסטיה בשל החשש התמידי לטיל אחד תועה מצידנו או מהצד השני.

המצב הבטחוני הוא השולט כעת בבורסה, ועד כמה שלא נעים להעלות זאת על הכתוב – טילים על איזור הדרום חסרי משמעות; טילים לעבר גוש דן – מלאי משמעות. המדד כעת מגלם במלואו את המבצע לרבות כניסה קרקעית, ולכן רק אירוע נקודתי רב נפגעים עלול לשנות במשהו את רלונטיות המבצע עבור המשקיעים. ברם, התמשכות המבצע בטווח של חודש ויותר בהחלט צפויה להוביל להורדת דירוג לישראל או לכל הפחות לתחזית שלילית, והדבר ניכר כעת בשוק האג"ח שבניגוד לשוק המניות רגיש הרבה יותר. הדברים לא מגיעים משום מקום, ועל אף שמשרד האוצר מתעלם מנתון הגרעון המסחרי (בכל זאת תקופת בחירות), שזינק באוקטובר ל 9.8 מיליארד ₪ - שיא של 4 שנים. מעולם לא היה כה שוני בנתונים כבתקופה הנוכחית. בעוד נתונים מסויימים מאותתים האטה ואף מיתון קרוב, הרי שבנק ישראל מעלה את תחזית הצמיחה ואילו הלמ"ס מספק נתונים סותרים ובראשם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר שרשם ירידה של 0.2% בניגוד להערכת השוק לעליה של 0.3%. בראיה שנתית האינפלציה המקומית לא רק שמרוסנת אלא שנמוכה במיוחד, וזאת יש לזכור על אף מחיר הדלקים שזינק השנה. אלא אם תתרחש הפתעה מרעישה, האינפלציה תיחתם שנתית בטווח הרצוי ובמידה רבה מאפשרת לנגיד עוד מרחב תמרון של רבע אחוז. ההערכה היא כי פישר לא ימהר להוריד את הריבית במועד הקרוב, אם כי הדברים אשר אמר השבוע לערוץ בלומברג עת הסביר כי קצב הצמיחה של ישראל צפוי להפתיע לטובה, הפוכים ביסודם מהחלטת הנגיד שפירטה על חשש משמעותי כך שבהחלט קשה להעריך מהו הכיוון והכל שאלה של יציבות הבנקים כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרמיית המניות.

בשוק המט"ח, התחזקות הדולר מול השקל הפתיעה למדי אבל בהחלט מובנת על רקע החשש הבטחוני. התחזקות זו אינה צפויה להימשך, בין אם בשל סיום המבצע או לאו, ואנו עתידים לראות חזרה קרובה של הדולר מתחת לרמת 3.9 ₪. בצמד אירו-דולר הסטטוס קוו נשמר השבוע וההערכה בעינה עומדת כי אנו צפויים לשוב לרמת 1.25 בטווח הזמן הקרוב. המהלך אינו מתקיים בשלב זה בשל נתוני מאקרו חלשים יחסית בגיזרה האמריקאית במקביל לשקט זמני בצד האירופאי אך חזרה על הפרק של הנושא היווני הצפויה בסוף החודש תספק את הדחיפה הנחוצה למהלך.
בשוק הסחורות לא היה שינוי מהותי השבוע. הזהב והנפט נסחרו ברצועה צרה למדי העומדת בניגוד לדרמה המדדים בעולם דבר המעיד על חולשת שתי הסחורות שאינן מצליחות לייצר חלופה גם בעת שהמשקיעים בוחרים להקטין סיכון.

אירופה, כאמור, תידרש במהלך הימים הקרובים ובוודאי לפני תום החודש לספק חבילת סיוע נוספת ליוונים לאחר שהאחרונים אישרו את תקציב 2013. ההתמהמהות האירופאית הרת אסון ולראיה ירידה של מניות הבנקים ב 10% והמדד עצמו ב 4.5% ביום בודד שכבר לא זוכה להד משמעותי ומתקבלת כטבעית. נדמה כי האיחוד ממשיך לשחק עם היוונים שאחרת קשה להבין את הדרישה שיצאה מפיסגת שרי האוצר של הגוש: גרעון של 2% מהתמ"ג היווני וכל זאת תוך שנתיים ימים. האירופאים מראים ליוונים את הדלת, מהלך שלא היה עולה על הדעת טרם הבחירות בארה"ב אלא שכעת לא ניתן לפרש זאת בשום צורה אחרת ובהחלט תיתכן טלטלה כבר בשבועות הקרובים. מעבר לכך, המדדים ממשיכים לעקוב אחר הנעשה בוול סטריט בקורלציה גבוהה ביותר שהמבחן המרכזי צפוי להגיע מכיוון הדקס ורמת 7000 הנקודות. שבירת רמה זו, בדומה לרמת 1400 הנקודות ב s&p הובילה למהלך ירידות חד בפעמים קודמות והתגבשה כתמיכה ניכרת. שבירת הרמה באופן מוכח תוביל לירידות בגרמניה, ובכלל ביבשת, וזאת גם ללא סנטימנט דומה מוול סטריט.

באסיה, הניקיי רשם השבוע תשואה עודפת ניכרת על יתר המדדים ביבשת ובכלל והדבר בהחלט אינו מובן מאליו. הדיווחים כי רוה"מ, יושיהיקו נודה, החליט לפזר את הפרלמנט ולהקדים את הבחירות היו אמורים ליצור כאוס משמעותי ולחץ על המדדים. בפועל, שני מועמדים מובילים ביפן החליטו לעשות מעשה ברננקי והסבירו, כל אחד עפ"י משנתו, כי הדרך לחלץ את יפן מהעשור האבוד היא ע"י הדפסת מזומנים ללא הגבלה בפורמט זהה לפעילות ברננקי. עבור המשקיעים מדובר בפנטזיה מתוקה הצפויה להוביל לזילות מחיר הכסף, וכמובן לזינוק רוחבי במדדים ולכן כל עוד התמונה תישאר כך עד מועד הבחירות (16 בדצמבר) הבורסה ביפן צפויה להציג תשואה עודפת. צלילת היין היא מהלך מקדים לסערה הצפויה במידה והמדינה תדפיס כספים, ועד כמה שהרעיון אוילי בהחלט מוזר מדוע רק כעת נגידים מרכזיים וראשי ממשל מחליטים לפעול בדומה לברננקי – אם לא יועיל לכלכלה לפחות יחליש משמעותית את המטבע, והרי זה בפני עצמו צעד מבורך.

בארה"ב, נתוני המאקרו השבוע היו שליליים ביותר אך בחמישי חל שינוי המעיד על בלימת הגל היורד למספר ימים: בניגוד לשלושת השבועות האחרונים בהם המדדים סגרו בנמוך היומי, וללא קשר לסגירה חיובית או שלילית, ראינו בחמישי לא רק סגירה בגבוה היומי אלא היפוך מושלם בן 1.5% המעיד על עצירת/שינוי מגמה. יש בכך להביא לרגיעה זמנית בגל היורד אבל נתוני המאקרו השבוע הם שיקבעו את אורכה מאחר ושבריריות העצירה בולטת לכל.
ובכל זאת, לא ניתן להתעלם מרצף הנתונים השבוע והשפעותיו העתידיות. הגרעון התקציבי האמריקאי טיפס ל 120 מיליארד דולר, והדגיש את הצורך בהעלאת מסים מיידית ובפרט מיסי רווח הון; מדד המחירים ליצרן רשם ירידה של 0.2% לעומת צפי לעליה של 0.2% ומדד קודם (מדד בחירות) שעמד על 1.1%; תביעות האבטלה הראשוניות רשמו זינוק ל 439 אלף לעומת צפי ל 376 אלף וכל זאת עוד בטרם הפגיעה מסופת "סנדי" שההערכות הן שתפתגע בהזמנות ממפעלים למשך שלושה חודשים לפחות. ועדיין, הדברים הללו הם שוליים לקראת דצמבר ובעיית הצוק הפסיקאלי. ראלי סוף שנה לא צפוי להתקיים אלא לכל היותר תיקון קל לירידות הנוכחיות, וזאת מאחר שבכל תרחיש מס על דבידנד ומס רווחי הון צפויים לעלות ולהעיק על המשקיעים. נוסף על כך, המדדים בבורסה על אף רצף הירידות האחרון, רשמו תשואה שנתית נאה ואין כל סיבה להגדיל סיכון ברקע הנוכחי. ככל שהמשבר יגרר לשבועות האחרונים בשנה כך המדדים יאבדו מומנטום ויעדכו משום שאי-הידיעה גרועה אף מידיעה שלילית בדמות 20% מס על רווחי הון, וכך בניגוד לאירופה נתוני המאקרו מהותיים אך שניים בחשיבותם בלבד לבשורות שיגיעו מהקונגרס בימים הקרובים.

מניות ומגזרים
נפטא – עם מכפיל רווח של 24 לרוב נימנע מלהיכנס להשקעה במניה אבל הפעם מדובר במקרה מיוחד. המשקיעים מתעלמים מכניסה של מוסדיים למניה, אותם מוסדיים אשר הלוו כספים לחברה, ומהלך שכזה משמעו הגדלת הסיכון (הכנסה מריבית הלוואה + תשואת הון או להיפך) קרי, המלווים מודעים למידע שטרם נחשף לכלל הציבור. באופן כללי מדובר על חברה בתחום בעייתי אך עם יחס מזומנים מספק ויותר, ובהחלט מצויה מתחת לרדאר מסיבות לא מוצדקות. מתאימה לכל טווח.

• ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה !
• שימו לב כי אסטרטגיית נובמבר נסגרה לאחר שהגיעה ליעד הרווח החודשי – 25% תשואה. בעקבות כך, בצענו אסטרטגיה שניה לחודש הנוכחי אחריה ניתן לעקוב בפורום אופציות. הינכם מוזמנים לעקוב ולהאיר/להעיר.

שבוע טוב ומוצלח !