השבוע החולף היה בסימן הפכים בין הבורסה המקומית ובין זו האמריקנית. בעוד שבארה"ב, המדדים רק מחפשים סיבה להתממש, ואין עוד די בנתוני מאקרו חיוביים הרי שבישראל המדד מתעקש לסגור חיובי וללא כל קשר לנעשה מעבר לים. אלמלא שחקני המעוף הנאלצים להתערב בשלב מוקדם של החודש בכדי להינע משחזור ספטמבר, הרי שרמת 1220 הנקודות היתה נפרצת בקלות ומשם קשה מאוד להעריך עד היכן היה נמשך הטיפוס. הגבולות נותרו דומים יחסית לשבוע החולף עם גבול תחתון ברמת 1145 הנקודות, וגבול עליון סביב 1245, אך הפקיעה האופטימאלית טיפסה מעט לרצועת 1180-1200 מתוך הנחה כי תיקון מתבקש עוד בוא יבוא.
סביר להניח כי שחקני המעוף היו זוכים לעדנה השבוע גם ללא התערבות אך כאן נכונה הפתעה מרעישה דוקא מצד בנק ישראל עם הורדת הריבית במשק ברבע האחוז. הדבר המריץ את מדדי התלבונד וכמעט כל האפיקים השקליים, כשהנגיד מנסה לאזן ללא הצלחה את ההחלטה האומללה בדמות הגבלה על משקיעי הנדלן. הלכה למעשה, הורדת ריבית של רבע אחוז מוסיפה לנפח את בועת הנדלן בה אשם בעיקר בנק ישראל, ולכן בטווח של חודשים אין סיבה ממשית כי נראה סיבוב פרסה או אפילו עצירה במחירי הנדלן. זאת ועוד, עולה מההלטה לא מחויבת המציאות, ההרגשה כי הנגיד מנסה לא רק לתמוך בבנקים אלא אף לתמוך בפוזיציה האישית שלו- עצמו בדולר, שכן נתוני האינפלציה (האמיתיים ואלו של הלמ"ס) אינם מאפשרים הורדה שכזו עת אנו קרבים לגבול העליון.
ומנגד, הטלת המגבלה לפיה המשקיעים בשוק הנדלן יזדקקו להון עצמי של 50% מעלה את השאלה האם יד ימין יודעת מה יד שמאל בבנק ישראל ?! לפני כחצי שנה פרסם הבנק דוח מקיף על שוק הדיור, אז מבחינתו שוק במחירים סבירים, וציין כי משקיע נדלן ממוצע "מביא מהבית" 75% הון עצמי. אם כך, הגבלה זו הינה בשוליים של השוליים ומעט המשקיעים, אם בכלל, שידירו רגליהם מהשוק הם כאין וכאפס לעומת הזוגות הצעירים להם הורדה הריבית ברבע האחוז וכעת הם ירדו מהגדר. צעדו זה של הנגיד מסרס את הרגיעה האחרונה במחירים ולמעשה מציב את פישר לצד ברננקי בצד הנגידים להם אזל כל מלאי התחמושת.
האוירה הכללית במשק מוסיפה להיוותר שלילית, ומדד הצרכנים של פועלים מציין באוקטובר ירידה נוספת של 1.1 נקודות – החמישית ברציפות. נדמה כי גל ההתיקרויות האחרון מביא להידוק חגורה בחלק ממשקי הבית, ולכן מגמה זו אינה צפויה להימשך עד תום השנה.

בצמד דולר-שקל החלטתו של הנגיד בלמה, לרגע בלבד, התחזקות המטבע המקומי עת הוא זינק יומיים לאחר ההחלטה באחוז. ניתן היה לשער כי החלטה כה לא צפויה תוביל למהלך מתמשך אך רמת 3.9 תהווה התנגדות למטבע כשמנגד החלטת בנק ישראל תמנע גם אפשרות שבירה מהירה של 3.8.
בצמד אירו-דולר חלה תמורה מעניינת השבוע עת האירו התנתק מרמת ה 1.3 לאחר שבועות ארוכים של דשדוש עליון ותחתון, וכעת נוצרה הזדמנות ליצירת מהלך עד רמת 1.25 . הדבר תואם את פוזיציית השורט בה אנו מצויים, אם כי הבחירות בארה"ב (כפי שיפורט בהמשך) מהוות פרמטר חשוב בהמשך המגמה.

בשוק הסחורות, ולאחר תקופה ארוכה אנו נאלצים לממש ברווח את פוזיציית לונג הזהב בה היינו מצויים הן כהגנה והן כאפיק ספקולטיבי. קשה לומר שהמהלך מתחת לרמת 1700 דולר לאונקיה הינו מפתיע, ומזה חודשיים אנו רואים סימני חולשה בולטים במתכת אך השבירה האלימה מטה, ובעיקר חולשת השוק הכללית מעלה את החשש כי אנו בפני מהלך העלול להימשך עד רמת 1550 $, ולכן אין עוד מקום לחזיק הגנה עולמית מפניה אינפלציה (בחודשים הקרובים).
כהמשך ישיר לכך, וחלק מהיעדר אותה אינפלציה, מחיר הנפט הוסיף ליפול השבוע כשהרגיעה הבטחוית מספקת מחד שקט בגיזרה, ובמקביל דוח המלאים האמריקני שחזינו כי יעלה פלאים בחודש הבחירות עושה שמות בזהב השחור. גם במקרה זה, הירידות במחיר הנפט צפויות להימשך אך אין מקום בשלב זה לביצוע שורט מאחר ויש קשר הדוק בין תוצאות הבחירות למחירו, כשבחירה של רומני תהווה תמיכה חזקה לזהב השחור ויתכן אף התפתחות מגמת עליה קצרת טווח.

באירופה, הקפאון מוסף לשלוט בכל ונדמה כי לאחר שנתיים של התרוצצות כולם ניצבים מול קיר לא עביר. יוונים ללא כסף, גרמנים מיואשים, ובעיקר ספרדים חסרי אונים. יחד עם זאת, באחרונה עברה חדשה מרעישה השבוע מתחת לרדאר המשקיעים העסוקים עדין בשאלת ה"תבקש עזרה או לאו". כמידי סוף חודש (29 לרוב), גם בשבוע החולף פרסם ה ECB את נתוני ההלוואות שנלקחו ממנו (בחודש ספטמבר), וברשימה הלא מחמיאה מופיעה ספרד עם לא פחות מזינוק של 300% וסכום עתק של 400 מיליארד אירו. ואיש לא פוצה פה. מהי הלואה של 400 מיליארד אירו למדינה עם 25% אבטלה ומיתון בטווח נראה לעין של שנתיים קדימה? מענק כמובן. אם כן, ספרד כבר קיבלה סיוע ומענקים אך רק הסמנטיקה ובקשה רשמית חסרות כאן ולכן באופן תמוה המשקיעים מתעלמים מכך. בכדי להסיר חשש כי זה פותר במשהו את הבעיות של הספרדים, נזכיר כי רק השבוע שני בנקים ספרדים רשמו מחיקה של 40 מיליארד אירו, וזאת במערכת בנקאית שעפ"י ההערכות האחרונות ניצבת מול אובדן של 50 מיליארד אירו מידי חודש בשנת 2013.

כמעט כרגיל, גרמניה משלמת את המחיר ולראשונה מזה 3 שנים עלתה האבטלה במדינה לרמת 6.9%. אם רוצים לראות (ולקנא) במדינה בה אחוז האבטלה נמוך לאורך שנים, ומבלי משחקים של שירות התעסוקה (חצי משרה, תקופת אבטלה וכיוצא בזה) הרי שגרמניה היוותה מודל מושלם לעניין. לא עוד. המדינה כורעת תחת נטל העזרה, והדבר ניכר ביותר ויותר תחומים כשחמור מכך, מרקל עלולה לשלם את המחיר במועד הבחירות הנמדד כבר בחודשים שמחליפיה בודאי יהיו פחות ידידותיים לאיחוד.
ועדיין, אין כל ספק כי מצב הגרמנים מעולה לעומת אחוז האבטלה בגוש האירו שעלה בספטמבר לרמת 11.6%. אחוז האבטלה בקרב צעירים ניצב על 18% וזוהי למעשה יבשת אבודה, בהתחשב בעובדה כי גרמניה וצרפת לבדן גורעות מהנתון כ 2.5%. ההגירה הפנימית בתוך היבשת היא רעה חולה, שהשלכותיה ייראו בהמשך ולאו דוקא בצד הכלכלי אלא גם ברמת הרווחה וברמה הפוליטית-מדינית.

בארה"ב, שבוע המסחר המקוצר נחתם בטעם מר ועם מבט אל עבר הבחירות. האמריקנים ניגשים לבחור כפויי שד, ומרבית הסקרים מלמדים כי מדובר בבחירת הרע במיעוטו ולא במועמד עדיף, כששני הצדדים אינם צפויים לספק כל בשורה. הנשיא החדש, יהא אשר יהא, צפוי להתמודד עם צוק פיסקאלי ולכן ההערכות מגיעה עוד טרם הגזירות החדשות וצפויה להעמיק בדצמבר, עת ראלי סוף שנה יבושש מלהגיע. ובכל זאת, ישנה תוצאה בעייתית אחת לשוק והיא היעדר מנצח מוחלט. אם באמת התוצאות הן כה צמודות, וראינו מצב שכזה לפני שתי קדנציות, הרי שאנו צפויים להתגוששות בבתי משפט על אופן הבחירות בכל קלפי וקלפי והשוק שיסבול מאי-ודאות בהחלט יתרגם זאת לירידות.

בצד המדדים, החשש מאותו צוק פיסקאלי עולה על כל נתון מאקרו חיובי, ובכלל זה מחירי הבתים שעלו באוגוסט ב 0.9% וממשיכים לשמור על מגמת התאוששות קלה. זהו הישגו היחיד של ממשל אובמה עד כה, אך אין בכך בכדי לספק את אותה רוח גבית מוכרת כשגם בנקי ההשקעות מעדיפים להסתפק בתשואה שנתית מרשימה על פני לקיחת סיכוני סוף שנה.
עוד בצד החיובי, נתון ההכנסה הפרטית שעלה ב 0.4%, ונתון ההוצאות שעלה ב 0.8% - נתון שזכה לביקורת רבה לא פחות מנתון האבטלה בחודש החולף, עת אמריקנים רבים אינם מבינים כיצד חלק הזינוק השנתי הגדול ביותר דוקא בתקופה בה הם תחת נטל הוצאות חריג במיוחד (מחיר הדלק) ובודדים עלתה הכנסתם. כאן נכנסת לתמונה וול-סטריט עצמה שחילקה בונוסים בספטמבר, ולכן 99.9% מהאמריקנים אכן לא עלתה הכנסתם ויתכן אף ירדה, אך ניויורק בהחלט איזנה את התמונה ושימשה כלי בידי אובמה.
כהמשך ישיר לגל החדשות החיובית, עכשיו היה צפוי להגיע נתון המשרות המרשים עם תוספת של לא פחות מ 171 אלף משרות !
אפעס, כי הנתונים שמוציא הממשל הופכים כבר לבדיחה של ממש ולראיה העדכון האחרון שהתרחש ברביעי. נתון ספטמבר עמד על תוספת של 160 אלף משרות (לעומת צפי של 152 אלף), וסיפק תמיכה למדדים במשך יומיים תמימים של אופטימיות. ברביעי, ובקול ענות חלוש, תוקן הנתון רטרואקטיבית לתוספת של 88 אלף משרות. טעות של כ 100%, כשקל לדמיין מה היתה השפעתו האמיתית אם היה מתפרסם לעומת הצפי. תרצו תקראו לזה יד המקרה, ואולי יש כאן יד מכוונת אך בכל מקרה נתון שטווח הטעות שלו עומד על 100% הוא נתון חסר חשיבות לחלוטין, ובדיוק כבישראל אובדן אמון המשקיעים הוא הצעד האחרון בפני גל ירידות המואס בבורסה.

מניות ומגזרים
זהב – שינוי המלצה ! לאחר פוזיציית לונג ארוכת טווח אנו מוכרים נייר שהיה מצוי כעוגן בתיק בשל ההידרדרות המהירה במחיר. למעשה הופך התיק רגיש לאינפלציה, אך בטווח של חודשים אין חשש אמיתי ולכן נעדיף למכור ברווח את המרכיב הספקולטיבי ולהמתין להיצבות בשוק הסחורות.

גילת – שינוי המלצה ! לאחר תשואה של 15%, ובהיעדר חדשות חיובות חבויות בדו"ח כבמקרי עבר אין עוד דיסקאונט במניה ולכן יש לממשה.

שבוע טוב ומוצלח !