השבוע החולף בת"א נחתם בעליות של כאחוז, שרובן קוזזו היום לאור הירידה החדה במדד הבנקים. הסנטימנט הכללי בעולם הינו חיובי אך הוא נתקל פעם אחר פעם בהתנגדות לא מבוטלת ע"י הממשלה ביצירתיות שלא יודעת שובע: החל מרגולציה בעייתית דרך העלאת המס וכלה בקיצוצים נרחבים, נדמה כי הכוכבים הסתדרו נגד הבורסה כששחקני המעוף מצידם דואגים כל העת ללבות את המגמה. הפעם עסקינן באיום הבטחוני המרים ראש מידי פעם בפעם, רצוי בחודשי הקיץ החמים. מאחר ובאופן אישי אני מתקשה להאמין שיש כאן יותר מאשר צעקות "תיפסו אותי", הרי שהנזק לשוק המקומי גדול ומיותר. אלו שמתלבטים אם להיכנס, מתחרטים ומוותרים. אלה שבפנים שאולים עצמם למה הם צריכים את זה, ובעיקר הזרים שמבינים שבבורסה כה לא נזילה אין כל סיבה להשקיע ולהיתקע בסיטואציה של מלחמה איזורית. הספיק לזרים בורסה שאינה נסחרת במצריים, ואין איש ערב להם שלא יהיה זה המצב גם בתרחיש מלחמה. אז בינתיים התותחים רועמים, המשקיעים בורחים וכשיגיע התיקון בוול-סטריט אנו נצטרף אליו ולא משנה שדילגנו מעל הגל הירוק האחרון.

מצד השחקנים, שבוע נוסף חלף בו בוצעו תיקונים לרוב תוך שרושמים הצלחה חלקית. לאור העליות בעולם קשה לראות בשבוע הנוכחי כשלון, אך המטרה היתה ועודנה בפירוש ירידה מתחת לרמת 1090 הנקודות ולכן המשימה טרם הושלמה. יש לזכור כי בשבוע החולף מידי יום הארביטראז" היה חיובי וכך גם החוזים, ולכן כל שנותר לשחקנים הוא לפעול באגרסיביות דרך מדד הבנקים בתקווה, שבינתיים לא התממשה, כי תיקון מעבר לים יגיע ובמהרה.
הגבול התחתון טיפס השבוע משמעותית אל עבר רמת 1030 הנקודות הדמיונית, כשהגבול העליון עלה לרמת 1135 הנקודות, והפקיעה האופטימאלית סביב 1065-1075. עד לשלב זה בחודש התיקונים הובילו לתקבול נאה ולהרחקת גבולות ניכרת, אך כעת צפויה דעיכה בפרמיה, ולכן אפשרות השינוי מעתה ועד סוף החודש מצומצמת בהרבה כשבהקשר זה אזכיר את אפשרות הסקוויז שלא ניתן לבטל את סבירותה.

בזירה המקומית מלבד התבטאויות של הנגיד ובנק ישראל על כל דבר מלבד תפקידם האמיתי (אינפלציה), היה זה מדד אמון הצרכנים בהפתיע מעט לאחר שרשם ירידה של 8%. לרוב, המדד אינו משקף נאמנה את הלך הרוח, ואילו כעת נדמה כי ביולי הוא השלים פערים ביחס לנעשה בכלכלה הריאלית מתחילת השנה.

בשוק המט"ח, חזינו השבוע ברגיעה בצמדים דולר-אירו ודולר-שקל. בהיעדר זרז לתנועה קיצונית לאחד הצדדים בשווקים, כמו גם בהצהרות המנהיגים, בהחלט ניתן לשער כי ההפוגה בדרמה תימשך גם בימים הקרובים. איזור ה 1.21 היה ונותר קו תמיכה משמעותי, שאם נקיש מהיסטוריית האג"ח הרי שרק קירבה לרמת 7.5% באג"ח ספרד ואף למעלה מכך, תחזיר את האירו לבחון רמה זו. מנגד, רמת 1.24 היא רמת התנגדות שספק אם רב אם אירופה במצבה הנוכחי יכולה לה.

בשוק הסחורות, הן הכסף והן הזהב שמרו השבוע על כוחם אך לא הרבה מעבר לכך. הדבר מתיישב עם הנאמר בסקירה האחרונה שהמשך דשדוש במדדים, כל שכן עליה קלה תאפשר לזהב ולנפט לשמור על כוחם מעבר לרמות ה 1600ו 90 בהתאמה. יחד עם זאת, אינדיקציה מצוינת לרצינות ישראל בדבר תקיפה אפשרית באיראן ניתן לקבל ממחיר הנפט עם פתיחת המסחר מחר (שני). כל דבר שאינו זינוק ניכר יצביע כי שוב אין באמירות הישראליות יותר מאשר צעקות "החזיקו אותנו", ורגיעה בגיזרה זו תגיע גם לשוק המקומי.

באירופה, מרקל אמנם נחבאת אל הכלים אך היא נותנת לראשי האיחוד לדבר בשמה. מהלך חכם מאחר והדבר משרת אותה, לאור הזינוק בדאקס אך בו-זמנית אינו מחייב אותה. ביחס לאמירות כי גישת גרמניה השתנתה בנוגע לאפשרות הנפקת אירו-בונדס ו/או הגדלת כוחה של קרן החילוץ ניתן היה לקרוא בין השורות התיחסות בדברי שר החוץ של הגרמניה שציין ש"כחבר פרלמנט איני יכול להסכים לכל הרחבה בכוחה של קרן החילוץ". המחסום האמיתי של דראגי הוא בפני הקנצלרית, שבינתיים מתייחסת לכל העניין בבחינת "ישחקו הילדים". גרמניה לא תסכים לאירו-בונדס, ולכל היותר היא תאפשר הגדלה זניחה של קרן החילוץ. אחוז האבטלה המאמיר במדינה, לצד נתון הצמיחה השלילי הוכיחו עד כה כי גרמניה נדבקה בהאטה הכלל אירופאית. הנתון השבוע, נתון הייצור התעשייתי במדינה שירד ביוני ב 0.9% הוא כבר מעבר לעוד נתון בעייתי, ובהחלט ניתן לראות בו שובר שוויון ממשי. כל עוד היה מדובר בירידה קלה, ניתן היה להבליג אך הצלילה הנוכחית בייצור, וזאת דווקא בחודשים הפוריים היסטורית, מלמדת כי מרקל תנסה להתרחק בכל כוחה מהעמקת התערבות גרמניה במשבר (והיא אכן כבר עשתה מעל ומעבר). לאור הנתון הבעייתי, אני רואה באשרור דירוג האשראי של גרמניה מצד פיץ" ברמת AAA לא יותר מיישור קו עם שתי קודמותיה, הצפוי להשתנות עד תום השנה. בלון הניסוי בדמות האופק השלילי לא הוביל לקטסטרופה, ולכן זוהי בעיקר שאלה מי תהא הראשונה שתפגע בדירוג המושלם במדינה. סיבות יש לרוב, כשהעקרית שבהן היא מעורבות המדינה הבריאה בכל חוליי היבשת, אך אם איני רואה כעת הבדל ברמות הסיכון בין ארה"ב (לרבות גרעונה) ובין המצב לפיתחה של גרמניה.

בין יתר החדשות היו עסוקים השבוע נציגי הטרויקה בשיחות מול יוון. היוונים החלו כבר לפני שבועיים להתריע כי הכסף אוזל, תוך שהם נוקבים בתאריך העשרים לאוגוסט. ראשי הטרויקה הדגישו כי יוון אינה עומדת בתנאי החילוץ, ולכן לא יאפשרו לה המשך הזרמת הכספים. לא מעט דיונים היו השבוע, חלקם גלויים לציבור, אך בשורה החתונה הממשלה היוונית הוכיחה שוב מי אוחז במבושיו של מי – ביום שני, עם תחילת המסחר ולאחר שרוה"מ היווני הודיע שיכנס מסיבת עיתונאים, התקפלו מהר נציגי הטרויקה והודיעו על העברת הסיוע למדינה. ההודעה הדגישה כי הממשלה היוונית לא נאותה לקבל עליה את כל הדרישות אלא "הסכימה לתמוך בכללי תנאי החילוץ", ונדמה שמיותר להרחיב בנושא.
בשל המצב המעניין לפיו ספרד כבר "ניצלה" אך איטליה טרם הבטיחה לעצמה סיוע, אחת האסטרטגיות הנפוצות כעת בשוק האגח היא שורט איטליה – לונג ספרד. ההנחה היא כי ממילא לא יהיה ניתן להציל את השתיים, ודוקא הנתונים האיטלקים, דוגמת נתון היצור התעשייתי באיטליה שירד ב 1.4%, הם אלה שטרם מגולמים. הדבר החל לבוא לידי ביטוי בתשואת האג"ח שכבר התיצבה מעל 6%, כשברור למדי שזינוק באגח של מי מהשתיים יגרור בהכרח את רעותה. על רקע שצף חדשות השליליות, אין זה מפתיע כלל שה ECB הוריד את יעד הצמיחה לשנת 2012 וכעת צופה התכווצות של 0.3%. בפעם השלישית מתקן הארגון את יעד הצמיחה מטה, אך כרגיל עושה זאת באיחור מאחר ומרבית התחזיות מכוונות להכווצות כפולה ואף למעלה מכך. להבדיל מבריטניה שחתכה אף היא את תחזית הצמיחה בממלכה, הבעיות מולן ניצב האיחוד כבר על גבול הבלתי פתיר, ולכן בעוד שבריטניה נלחמת בצורה מרשימה למדי במיתון הקרב ובצעדים אגרסיביים למדי, באיחוד ממשיכים בעיקר לעסוק בהצהרות ולפזר כספים למדינות שברור למדי שגם אם האיחוד ישרוד, הן לא תהיינה חלק ממנו.

באסיה, עוד טרם התיחסות נקודתית למי מהמדדים ראוי לשים לב ל"תקלה" בשבוע החולף בבורסת טוקיו. יותר ויותר בורסות בעולם נפגעות מתקלות מסתוריות הנובעות משוק הנגזרים, כשהפעם הבורסה היפנית פשוט עצרה למשך שעות את המסחר באופציות. בסיס התקלה הוא בפקודות גדולות שאינן רלונטיות למחיר הנוכחי, אך לטעמי זו דוקא היתה המטרה ולא התקלה. מה שהחל לפני כשנה וחצי בוול סטריט מתפשט ללא מעט בורסות בעולם, ובהיעדר רגולציה מתאימה עלול להוביל לאסון נקודתי. הדברים אמורים שבעתיים ביחס לישראל בה מחזורי המסחר דלילים, ותנועה שכזו יש בה להוביל לדרמה, שכן הקונים/מוכרים לא בהכרח יגיעו לתקן את רמת המחירים כפי שנעשה בבוסרות משוכללות אחרות.

אין ספק שבמזרח היה זה השבוע של סין, ולא בפן החיובי של הדברים. שלל נתונים הצביעו שהמדינה כבר אינה הקטר הכלכלי המניע את העולם אלא בסה"כ עוד מדינה בדרך למיתון: מדד המחירים לצרכן עלה ב 1.8% בלבד לעומת צפיה לעליה של 2.5% והוא פיספס התחזית זה החודש הרביעי ברציפות; נתון היצור התעשייתי עלה ביולי 1% פחות מהתחזית; מאזן הסחר התכווץ בניגוד להערכות להתרחבות קלה, וכל נתון ונתון לימד כי סין אינה צפויה לנחיתה רכה.
החמור מכולם היה הנפילה ביצוא כשהצפי היה לעליה חדה, ויש לזכור כי הדברים אמורים במדינה שכל כולה יצוא. הנתון הוא הגרוע מאז נובמבר 2009, אך קשה לומר שברמת המקרו הוא אכן מפתיע. המשק האמריקני התכנס לתוך עצמו, והחל לעודד תעשיות מקומיות החל ממכוניות וכלה במוצרים מתכלים. אירופה בשל מטבע חלש אינה יכולה לצרוך כבעבר, ואלה וגם אלה מביאים את סין למצב בו היצוא שלה איבד מהובלתו.
בעוד שבאירופה המצב מוכר ומגולם בחלקו, סין מוסיפה כל העת לשדר עסקים כרגיל ולכן, כפי שציינתי לא פעם, להערכתי הזרז למהלך חד מטה צפוי להגיע דוקא מכיוון אסיה ולא מכיוון אירופה. המדובר במגמה של האטה במדינה, במונחים מקומיים אפילו מיתון, וכלכלה המבוססת על דבר אחד בלבד (יצוא) הופכת פגיעה ביותר במצב הדברים הנוכחי. העניין הוא שהדבר לא משתקף בבורסות בשל הכסף הזול המומטר על השווקים מכל עבר, וכך כמעגל קסמים – אסיה עוקבת אחרי ארה"ב שבתורה מביטה אל עבר אירופה. המדדים, לרבות מדד ה MSCI מצויים ברמות שיא של שלושה חודשים, אך הדבר בעיקרו הינו שיקוף של הריביות האפסיות המובילות לבחירה בחצי הכוס המלאה, וזאת ללא כל קשר למצב הכלכלה במדינות.

ארה"ב השבוע סיפקה שקט למשקיעים, והדבר אף ניכר בעליות הקלות בסיכומו. אשראי הצרכנים אמנם רשם עליה לרמת 6.5 מיליארד דולר בלבד, אך העליה מוכיחה כי הצרכנים מוסיפים לרכוש וזה החשוב. פריון העבודה עלה ב 1.7%, וכיוון שתביעות האבטלה ירדו ב 6000 תביעות, הדבר סיפק גם רגיעה מכיוון שוק העבודה לאחר הדרמה שהתחוללה בשבוע החולף. בשלב הנוכחי נשמר סטטוס קוו בכל הנוגע לתעסוקה ונדל"ן, וגם בכך יש לראות חצי נחמה. יותר מסביר כי המשקיעים יקבלו תכנית קרוב למועד הבחירות, יתכן אף בחודש הבא, ובסה"כ הנשיא והנגיד הגיעו לקלפי כשוול סטריט מספקת להם את הרוח הגבית הדרושה. ברם, יש לזכור כי המיתון נוגע לא נוגע גם באמריקנים כשהסממן הבולט ביותר לכך הינו מחירי היבוא שירדו ב 0.6%. מתחילת השנה עלו מחירי היבוא פעם אחת בלבד, ומהנתון ניתן להקיש כי הכלכלות בעולם מולן ארה"ב סוחרת הולכות ומאטות. באופן טבעי הדבר צפוי להשפיע גם על השוק המקומי, אך לא צפוי אירוע נקודתי העלול לזעזע את המדדים בשלב זה, מעבר לירידות קלות בלבד.

מניות ומגזרים
רציו – ולא בגלל הנפט. המניה חוטפת יחד עם כל המגזר, וזאת על אף מציאת המאגר. כפי שציינתי בעבר, איני משוכנע שאכן ישאב כל אותו הגז אך זאת נדע רק לאחר שיחשפו תוצאות המצאות הנפט. עד אז משקיעי המגזר יעשו הרבה "רעש" שצפוי להוביל לקניות במניה, ובהחלט זהו זמן נוח להיכנס להשקעה לקראת סוף השנה והדרמה הצפויה. מתאימה לטווח קצר עד בינוני.

אסם – מצויה בשפל של שנה, שהדי המחאה עדין מרחיקים משקיעים מהחברה. אין ספק שהרווחיות לא כפי שהיתה בעבר, אך מחיר המניה שנחתך בחצי מהשיא מעיד כי המשקיעים מתמחרים את החברה בחסר ובוחרים להתעלם מאחת החברות העקביות בשוק. מתאימה לטווח בינוני ומעלה.

• ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !