בשבוע שעבר אישרה הכנסת את הפעלתן של קופות גמל אישיות, המאפשרות ניהול השקעות לפי טעמו של החוסך. "כלכליסט" סקר את היתרונות והחסרונות וגם בדק: למי זה בכלל מתאים?

קופות הגמל צועדות לקראת עידן חדש. לפני שבוע אישרה ועדת הכספים את התקנות המסדירות את הפעלתן של קופות הגמל האישיות. קופות אלה אמורות לאפשר לחוסך לקחת את המושכות לידיים ולהיות אחראי על קבלת החלטות ההשקעה בתיק הפנסיוני שלו עד לרמת הנייר הבודד.
בניגוד למסלולים הכלליים, שם החוסך היה מנוטרל לחלוטין מכל השפעה על אופן ההשקעה, בקופות הגמל האישיות החוסך הוא המנהל הראשי ויכול לנהל את השקעתו לפי העדפותיו. הוא גם יכול להיעזר ביועץ או במיופה כוח מטעמו כדי לנווט את ההשקעות שלו לפי ראות עיניו.
התקנות החדשות יחולו בשלב הראשון רק על קרנות השתלמות ועל קופות גמל במעמד עצמאי, כך שעבור רוב השכירים שמנהלים את כספי הפנסיה שלהם באמצעות קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים או קופות גמל - הדבר אינו רלבנטי בשלב זה.
"קופות בניהול אישי הן השלב המתקדם ביותר באבולוציה של קופות הגמל בישראל", אומר איציק אסטרייכר, מנכ"ל מיטב גמל. "לראשונה מתאפשר חופש מוחלט בבחירת השקעה ברמה הכי פרטנית, זאת בניגוד ל"קופסה השחורה" של הקופות הכלליות ולהתחייבות לאפיק מסוים בקופות מסלוליות. השאלה היא האם כל אחד באמת מסוגל לנהל, איך יודעים להתאים את רמת הסיכון הנכונה, וכמה כסף צריך שיהיה לך בחשבון כדי להצדיק ניהול אישי".

מגבלות ההשקעה
למרות ההתחייבות לניהול פרטני, האוצר בכל זאת קבע כמה כללים שנועדו להגביל את רמות הסיכון. מותר להשקיע באג"ח מדינה, בניירות ערך סחירים הכוללים תעודות סל וקרנות נאמנות ובפיקדונות. ההגבלות יחולו על ניירות ערך סחירים של תאגיד בודד, ובהם נקבעה הגבלה ללא יותר מ־10% משווי נכסי הקופה. נוסף על כך, ניתן יהיה להשקיע במוצרים מחו"ל ובתנאי שמדובר במדינות עם דירוג אשראי לפחות כמו של ישראל. לעומת זאת, חל איסור על השקעה במוצרים מובנים או בניירות ערך לא סחירים.
עיקרון נוסף הוא ניהול הכסף ברמת פיזור גבוהה מאוד. "גם אם המשקיע סבור שאג"ח קונצרניות הן מאוד אטרקטיביות, לא כדאי להשקיע הכל באותו מקום", מדגיש אסטרייכר. "נוסף על כך, חשוב כל הזמן לבדוק שהתמהיל בין המוצרים נכון לאותה נקודת זמן - בין אג"ח למניות, בין שקלי לצמוד מדד ובין קצרים לארוכים. שי גולפרב, מנהל מחלקת פיננסים בקבוצת שקל, מדגיש כי ככל שטווח ההשקעה ארוך יותר ניתן לשלב בתמהיל מוצרים מסוכנים יותר.
כדי לתפעל קופת גמל אישית, בשלב הראשון יהיה צורך לקבל אישור של משרד האוצר לתפעול הקופה. סביר להניח שמרבית הקופות יתופעלו בתפעול בנקאי. אולם עדיין לא קיים מנגנון שלם שמאפשר היום ללקוח הבודד לתת הוראות ספציפיות לתיק שלו. "מדובר בפורמט שלא קיים היום", אומר גולפרב, "לכן, מעניין לראות מי יהיה בית ההשקעות הראשון שירים את הכפפה ויתחיל לתפעל את העניין".
אחד הרעיונות המרכזיים שעומדים מאחורי הפעלת קופות הגמל האישיות הוא האפשרות התיאורטית להוזיל עלויות ולחסוך את דמי הניהול. "השאלה היא האם הלקוח יהיה מסוגל לנהל את ההשקעות שלו לבד או יצטרך להיעזר בכל זאת באיש מקצוע", אומר אסטרייכר. "ברגע שמנהל תיקים נכנס לתמונה כל הסיפור מתחיל להתייקר. מלבד העלויות שייגבו על רכישת ניירות ערך, יהיה צורך לשלם גם לגורמים ולגופים המנהלים, כך שזה לא בהכרח יהיה יותר זול. בסופו של דבר, מה שיקבע זה התחרות בשוק ולאן כוחות השוק יובילו".
גם גולפרב מדגיש כי מבחינת עלויות השמים יכולים להיות הגבול. "היום קיימת הגבלה של 2% בדמי ניהול וברוב הקופות דמי הניהול עומדים על 1.4%. לעומת זאת, בקופות הגמל האישיות יהיה צריך לשלם עמלה לחברה המנהלת, למוצר עצמו ובנוסף למנהל ההשקעות". עם זאת, מי שישקיע במוצר פשוט - למשל, תעודת סל באפיק מנייתי כמה שיותר רחב כמו מדד המעוף והיתרה באג"חים ממשלתיות ארוכות וצמודות מדד - יוכל להוזיל את העלויות לפחות מ־1%. כמובן מתוך נקודת הנחה שלא ייעזר במנהלי תיקים או יועצים.
נוסף על כך, קיים איסור מוחלט שהכספים יהיו תחת ייעוץ, ויזכו את הבנקים או היועצים בעמלת הפצה. דבר זה מוזיל עלויות, אך המטרה החשובה יותר שלו היא למנוע מהיועצים למיניהם לשווק את המוצר הזה לכל אחד, במיוחד לאלו שזה עלול להיות מסוכן עבורם.

למי זה מתאים?
בסופו של דבר, השקעה באמצעות קופות גמל אישיות מתאימה לאחוז מצומצם מאוד של אנשים. הדבר מתאים קודם כל למי שעוקב אחרי השוק, יש לו ידע וזמן להבין את המשמעות של תנודות השוק ולהתאים לכך את רמת הסיכון הנכונה. גם מי שמשקיע בתעודת סל חייב להיות קשוב לשוק ולהיות במצב אקטיבי ולא פסיבי.
בשל יכולת הניהול הגבוהה, החלטות שגויות הקשורות בפיזור לא נכון של ההשקעה למשל, או קנייה ומכירה בזמנים לא נכונים, יכולות לגרום הפסדים עצומים. "אחרי שראינו את נוהג העדר שמאפיין את ההשקעה, למשל בקרנות הכספיות,
קשה להתעלם מהחשש הגדול שלפי רוח הדברים בשיחות יום שישי אנשים יחליטו על ניהול קופת הגמל שלהם תוך התעלמות מוחלטת ממאפיינים אישיים של כל אחד ואחד, טעמים, צרכים ורמות סיכון", מדגיש אסטרייכר.
בתוך מערך השיקולים של המשקיע צריך להביא בחשבון את טווח ההשקעה, תשואה, רמת הסיכון, אופי המוצרים, בחירה והכרת ענפים שונים. מלבד זאת, צריך שבקופת הגמל יהיה מספיק כסף כדי שניתן יהיה לעשות בו פיזור טוב יותר. "ברוב קרנות ההשתלמות הסכום הממוצע של החיסכון עומד על 50 אלף שקל. בסכומים כאלה לא בטוח שההשקעות יהיו מספיק מפוזרות", אומר אסטרייכר. "למי שיש מעט כסף, אין מספיק ניסיון בהשקעות או שיש לו לב חלש, אני ממליץ להתנסות קודם עם קופות גמל מסלוליות".
גולפרב מחדד את הנקודה וקובע רף תחתון. "עם קופה שיש בה סכומים של 200 אלף שקלים ומטה לא הייתי ממליץ בכלל לחשוב להשקיע במוצר שכזה בגלל חוסר פיזור מספיק בקופה".