השבוע החולף היה שבוע מלא דשדוש, וחסר מעוף. כל אימת שהמדד התקרב לביצוע תנועה חדה, חיש קל הגיעו קונים/מוכרים שאיזנו את התמונה והובילו בסיכומו של שבוע לסגירה חיובית של כחצי אחוז. אם בחמישי הקודם, ראינו תנועה חדה של היציג אך ללא שינוי בגלום (1329), הרי שבמהלך כל השבוע נשמרה רמת מדד זו, מה שהוביל להמשך ירידה בסטית התקן. הסטיה הנוכחית עומדת על 10.8%, רמת שפל במעוף המעידה יותר מכל על אופוריה. לראשונה מזה שנים, הקורלציה בין המעוף למדדי ארה"ב הינה גבוהה למדי עת מדד הויקס עומד על 15%, שפל של שנים ארוכות. אמנם גם כאן וגם שם המדדים אינם מצליחים לפרוץ קדימה, אולם הרמות הגבוהות בהן הם מצויים בהחלט מהווים הסבר לוגי לסיבה.
היחידים שהרויחו בשבוע החולף היו כותבי הפוזיציות שנהנו משבוע שחיקה מלאה עד כדי חזרה לרמת הבסיס במדד הגלום. לעיתים הורגשה התערבות השחקנים, אך לרוב השוק התנהל על מי מנוחות כשהעיניים בעיקר נשואות אל עבר חופשת הפסח.

שחקני המעוף לא ממהרים לפתוח פוזיציות, והסיבות לכך מובנות: דיינו סטית תקן 10.5%, אך גם שלוש הפסקות בשבוע וגם מחזורי שפל הם בבחינת בלתי סביר בעלילי מבכדי ליטול סיכון כלשהו. מכיוון שכך, מרבית עבודת הכותבים מתרכזת באופציות סביב הכסף, ולהוציא קידום כתיבות רחוקות מהספוט לא מבחינים בפתיחת פוזיציות חדשה. רצון הכותבים היה לבצע סגירה מוקדמת עוד בחמישי, אך נוצר גלגל קסמים שמנע זאת, והוביל לכך שהשחקנים עצמם ליבו את עליות בשלב הנעילה בחמישי. הרצון לסגור פוזיציות, ובמקביל להיפטר מתעודות השורט הוביל לקפיצה במדד של כ 9 נקודות, מה שגרם לסגירה להיפסק זמן קצר מאוד לאחר שהחלה. כתוצאה מכך, נאלצים הכותבים להתקדם לחוה"מ, בציפייה לשחיקה ומסחר רגוע בארה"ב. כל אותם קידומים שינו רק במקצת את הפקיעה האופטימאלית, וכעת פקיעה רווחית מצויה ברמת 1310- 1345. יותר מסביר כי ירידה במדד תוביל לסגירה מוקדמת, אם כי אותו גלגל קסמים צפוי להכביד בשנית, ובפרט אם נזכור כי מחזורי המסחר בחוה"מ בעיתיים למדי.

במרכז המאקרו המקומי עמד מדד מרץ שרשם כצפוי עליה של 0.2%. כצפוי, הסעיף הבולט במדד היה נתון הדלקים שהציג עליה של 2.5%, כשגם מחיר השכירות הולך ומאמיר בדיוק כפי שהנגיד "רוצה". הנתון עצמו אינו מדאיג במיוחד אלא נתוני המגמה: ב 12 החודשים האחרונים הסתכמה האינפלציה ב 4.3%, וקצב הגידול השנתי עומד על 5.7%. לכולם נדמה כי מובן מאליו שהנגיד לא יעלה ריבית בשנית, ולהערכתי בשלב זה של החודש עוד מוקדם לקבוע זאת כה נחרצות. אמת, כי שער הדולר מוסיף להידרדר מדחי אל דחי אבל בהחלט זינוק נוסף במחירי הנפט יכול לחייב את הנגיד להעלאת ריבית נוספת של רבע אחוז, ולכן בשלב זה של החודש כל האופציות פתוחות.
אם נתון זה היה צפוי, יש להתמקד במדד מנהלי הרכש למרץ שכבר מפתיע ומאכזב כאחת. המדד נותר ברמת 48.5 נקודות, כמעט כרמתו בפברואר, כשקריאה מתחת ל 50 מעידה על התכווצות. את פברואר פטרנו כאירוע נקודתי אבל הדשדוש סביב מגמת ההתכווצות הינו מנוגד לסנטימנט במשק, ולרוב מדד זה מקדים את הכלכלה הריאלית ובודאי שאת נתוני בנק ישראל. אין כל ספק כי המשק רשם עליה נאה ברבעון הראשון, אך זוהי ההיסטוריה, ומעניין לראות כי המדד צופה דשדוש אמיתי במהלך הרבעון השני של 2011.

בגזרת בנק ישראל, רבים הם בלוני הניסוי שמפריח הבנק בניסיון לקרר את שוק המשכנתאות. העלאת ההון הראשוני, הגבלת סכום ריבית הפריים וכהנה נסיונות שונים לבדוק ממה הציבור נלחץ ביותר בכדי לדעת את מה לסיים. אפעס, כי הנגיד ובנק ישראל אינם מפנימים כי הגורם הינו משקיעי הנדלן ולא זוגות צעירים, ולכן גם אם יועלה סף ההון הראשוני ל 50%, אין זה רלוונטי למצב. לא יתכן שהנגיד ישמור במהלך שנתיים על ריבית אפס ואז ינסה לתקן את המעוות בגזירות פרעה לרוכשי דירה ראשונה. במקביל לכך מצב מעניין: האינפלציה בישראל אינה מתחשתב במחירי הנדלן אלא במחירי השכירות. ככל שיכביד פישר על קנית דירה כך יועלו האחרונים ויקפיצו את המדד, מה שיוביל כמובן להעלאת הריבית, ירחיק עוד יותר את רוכשי הדירות וחוזר חלילה. באופן כללי, בנק ישראל איבד את הכיוון לחלוטין וכבר אינו מוביל כל מהלך אלא בעיקר מגיב ותו לא.

כך, שוב, במהלך השבוע רכש הבנק כחצי מיליארד דולר עפ"י הערכות. רכישה של 100 מליון דולר ביום לא הואילה והדולר הוסיף להידרדר. המסקנה: רכישה למחרת היום של 150 מליון דולר נוספים. אולי פישר שבוי בקונספציה, אולי זה בכלל עניין של אגו – בשורה התחתונה, אם שר האוצר לא היה כה רפה מזמן היה מגיע סוף למהלך הזה. אמנם מחיר התערבות האוצר בבנק ישראל, סביר שיהא התפטרותו של פישר, אם כי העוקבים אחר הסקירות במהלך השנתיים האחרונות יודעים כי לדעתי אין זו אבידה כה גדולה למשק הישראלי.

כך או כך, הוסיף הדולר לקבוע תחתית של שנתיים מדי יום, ונחתם סביב רמת 3.4 ש"ח לדולר. מידי סקירה אנו בודקים את נתוני המאקרו בצד המט"ח בעולם ועוד פרמטרים מגוונים, וכך גם השבוע אנו מגיעים לאותה המסקנה: הדולר יוסיף להיחלש. המעניין הוא דווקא בצד בנק ישראל. האם הבנק יוותר על חופשת הפסח שלו ויתערב גם במהלך חוה"מ או שמא החופשה חשובה יותר, וכך יזניחו את הזירה לטובת ה"ספקולנטים" מהם הם מזהירים חזור ונשנה. התשובה כמובן תגיע ברביעי וחמישי.
בצמד דולר-אירו, מתחילים לראות פער שאינו רציונאלי. מצב האיחוד אינו כה טוב כפי שיכול להשתקף מהבדלי השערים במט"ח, אולם האירו אינו צפוי להיחלש בטווח הקצר. רציונאליות אינה מובילה את המהלך אלא נטו ההבדל בין הנגידים: בעוד טרישה החל במהלך העלאות ריבית, ברננקי דוחה פעם אחר פעם את העלאת הריבית ולכן אין באופק התחזקות אמיתית אפשרית מצד הדולר.

בשוק הסחורות, המהלך בו בחרנו, העדפת לונג על הזהב מאשר על הנפט, בשל צורך אמיתי מפני גידור אינפלציוני הוכיח את עצמו פעם נוספת השבוע. בעוד הנפט רשם החלשות קלה, הזהב רשם את שיא כל הזמנים וכעת הוא ניצב פחות מאחוז מרמת 1500 דולר לאונקיה. אמנם זהו היעד אותו הצבנו למהלך הלונג, אך בינתיים בהחלט הפוזיציה מתאימה גם לחודש הקרוב ולכן אין לממש.

ברמת המניות, יש להקדיש התיחסות נוספת לרציו. לאחר הפסקת קידוח הנפט, לפני כשלושה שבועות, הערכנו כי המניה תיחתך ב 15-20%%. המניה אכן איבדה 17% מאז אותה הודעה וכעת קורבה מאוד לרמת 40, הנחשבת לרמת תמיכה טכנית. כל עוד לא ידוע גודל הגיוס הנדרש כל רמת מחיר הינה ספקולציה אבל אם מלכתחילה המניה גאתה על בסיס אפשרות הנפט מוטב לשקול חזרה אליה לא עפ"י מחיר אלא דווקא עפ"י קירה למועד חידוש הקידוח, אם בכלל. בשלב זה הרמה הנוכחית בהחלט ריאלית, וסביר שהמניה תוסיף להיסחר סביב רמת 40, כשגם ירידה לאיזור 38 ריאלית, אך תהווה בהחלט הזדמנות קניה.

באירופה, לא הנתונים והגלוי הם מוקד העניינים אלא דווקא הרחוק מהעין. המתיחות בתוך האיחוד קיימת מזה זמן בין מדינות תומכות למדינות שמיום הצטרפותן רק נתמכות. העניין הוא, שעד כה איש לא יצא בגלוי נגד פעילות האיחוד והשבוע התרחש הדבר פעמיים. תחילה היתה זו פינלנד שהפתיעה עת הציגה עת עמדתה לפיה הסיוע הכלכלי לפורטוגל אינו מוצדק או כדאי ויש בו בכדי לדרדר את כל האיחוד. יתרה מכך, שר האוצר הפיני ציין כי מדינתו תנסה לסכל את הסיוע במתכונתו הנוכחית, וכי אינה רואה בתכנית הנוכחית סיוע שדי יהיה בו בכדי לפתור את הבעיה. העניין הושתק מהר למדי, אך חשף פעם נוספת מתיחות עמוקה בנוגע לצעדים אותם יש לנקוט המובלים ע"י טרישה. אחת הסיבות שהדברים לא החזיקו מיים הוא משום שפינלנד, מדינה קטנה באיחוד, היא שיצאה חוצץ אך כמובן שאין דין פינלנד כדין בריטניה.
הממשלה הבריטית הדגישה השבוע כי היא מסרבת בכל תוקף לקחת חלק בקרן החילוץ החדשה של האיחוד האירופאי. לטענת גרמניה וצרפת כי על בריטניה להצטרף הוסיפו האחרונה כי לא רק שאינה חלק מהאיחוד אלא שבפעמים קודמות בהן בדקה גבולות מול האיחוד בנוגע למצבה שלה עצמה, קיבלה כתף קרה, ולכן זה שהקרן הקודמת התרוקנה לחלוטין בגין חילוץ פורטוגל ואירלנד אינו מעניינה.
בריטניה המתמודדת עם אינפלציה גבוהה במיוחד, קיבלה מהלומה נוספת השבוע בדמות מספר תביעות האבטלה בממלכה שרשם עליה של כמעט 1000 בעוד הצפי היה להמשך מגמת הירידה (צפי לירידה של כ 1500), ולכן מצבה השביר אינו מאפשר לה לקחת סיכונים מיותרים. מצב גרמניה וצרפת אמנם שפיר, אך יתר מדינות האיחוד קרובות מאוד למצב בו זה פשוט אינו מצדיק את הסיכון העתידי, ואלמלא החשש מתגובת האיחוד גם היינו שומעים יותר ויותר קולות ברוח זו.

בסין, האינפלציה הולכת ומקבלת מימדי ענק לאחר שרשמה עליה לרמת 5.4% , כשמחירי המזון לא עוצרים לרגע ורושמים עליה של 11.7% בטווח של שנה. זהו זינוק מחודש פברואר בו האינפלציה היתה ברמת 4.8%, וגבוה מעל הצפי לרמת 5.2%. הסינים לאחר רצף העלאות ריבית, ופועלים כל העת לרסן את האינפלציה, בינתיים לא בהצלחה גדולה. בסקירה האחרונה התיחסנו לכך שהממשל לא יעלה את הריבית במהרה פעם נוספת, ואכן במהלך הימים האחרונים שב הממשל לטפל ביחס הרזרבות לבנקים, והעלה אותו בפעם הרביעית מתחילת השנה. הבנקים אמנם מרתקים עוד ועוד הון אך בהחלט לא יהיה די במהלך זה, אם כי עדין העלאת ריבית נוספת אינה נראית באופק בשל הרצון למדוד אתתוצאות המהלך עד כה.

בארה"ב, היה זה שבוע שני ברציפות של ירידות שערים, כשעונת הדוחות שופכת מיים קרים על ראש המשקיעים. המפתיעה הגדולה היתה גוגל, אותה הענישו המשקיעים בירידה של 8% גך גם יתר המדווחות המציאות דוחות פושרים במקרה הטוב ומאכזבים במקרה הרע, ולכן הגיבו הבורסות בירידות על אף נתוני מאקרו חיוביים למדי.

בין הנתונים הללו ניתן למנות את הגרעון התקציבי של ארה"ב, שלא הפתיע לרעה ועמד על 188 מיליארד דולר במרץ. זהו גרעון אדיר אך עודנו נמוך ב 49 מיליארד דולר ביחד לאשתקד, ולכן אולי הבור אינו מתמלא אך גם אינו מעמיק בשלב זה.
גם מדד האמפירר סטייט שרשם עליה חמישית ברציפות לרמה של 21.7 נקודות, מעיד על המשך ההתאוששות בפעילות היצרנית, ובפרט כשגם היצור התעשייתי רשם עליה בארפיל של 0.7%. לא חדש כי המגזר היצרני בארה"ב מתאושש אך ביחס לתביעת האבטלה ניכר כי אין הדבר מחלחל לציבור הרחב: תביעות האבטלה עלו לרמה של 412,000 תביעות, הרחק מצפי האנליסטים לנתון של 380,000 תביעות, ומעמיד שוב בסימן שאלת את הירידה החרונה במספר דורשי העבודה.

הנפט אמנם נחלש מעט השבוע ותמך במדדים, אך מה שהטה בסופו של שבוע את הכסף לצד האדום היה מדד המחירים לצרכן. ברננקי יכול להוסיף ולטמון את הראש בחול, אך עליה של 0.5% במרץ ועליה של 2.7% בשנה האחרונה מקצרים בהחלט את טווח הזמן בו הנגיד יכול להוסיף ולהמתין עם העלאת הריבית.
וברקע, וכבר לא מדווח בישראל, מוסיפים בנקים בארה"ב לקרוס מידי סוף שבוע. הפעם היו אלה 6 בנקים שהעלו את המניין ל 34 קריסות בנקים מתחילת 2011, כשהסיבה המרכזית להתעלמות המשקיעים היא פשוט שהדבר כבר הפך להרגל.

מניות ומגזרים

• אין כל שינוי ביחס למניות ומגזרים בתיק.
• שימו לב כי בתיק המניות של האתר הכנסנו חישוב בחלוקת הדיבידנד שביצעו חלק מהמניות.
• בשבוע הבא לא תעלה סקירה בשל מיעוט ימי מסחר, וזאת בהנחה ולא תהיינה תהפוכות בבורסה.

חג פסח שמח לחברי האתר ולכל בית ישראל !

שחקן מקווה שלא גמרתם את נכס הבסיס בכדי לעצור את המדד,
מאמין שהשארתם סחורה לסוף לקראת הפקיעה.
.........................................................חג פסח שמח.

תודה שחקן וחג שמח.

חג שמח וכשר לכול חברי הפורום ותודה במיוחד לשחקן.

שחקן שלום
הערכות של רציו כוללות לפי הבנתי ממרכיב של הגז שנימצא ובנוסף הערכה לגילוי נפט לפי אחוזי סיכוי למציאתו.
לפי זה גוזרים את שער המניה

מהו שער המניה לפי הערכתך רק לפי הגז בלי להתחשב בסיכוי למציאת הנפט
שער זה זהו שווי אמיתי ריאלי שהנפט אמור להתווסף אליו.

כמובן שאני מאחל שימצא נפט במאגר וכמה שיותר למרות שאני לא מחזיק בנייר

בהזדמנות זו תודה על הסקירות
חג שמח ומועדים לשימחה
אייל

שחקן שלום וחג שמח,
במזרח אסיה מטפלים מזה מספר חודשים בבעית עליית האינפלציה בעיקבות עלית מחירי הסחורות והמזון בעוד אצלנו האינפלציה בסוף השנה כבר תגיע לרמה דומה ולא נראה שהיא זוכה לתשומת לב מספקת. מחירי המזון הסחורות והאנרגיה היא בעיה גלובלית וגם בארה"ב ואצלנו היא תפרוץ. כיצד להערכתך יטפלו בבעיה בבנק ישראל.

לא שחקן מעוף ולא במקומו אלא מבקש הבהרה

בעיית הסחורות היא בעיה עולמית
האם אנו הינו חסינים עד כו מהעליה במחיר הסחורות והיא לא הורגשה עד כו בארץ.
אם זו בעיה עולמית הרי עד כו הושפענו כמו כולם ונושפע כמו כולם גם בהמשך או שאני לא מבין

אייל

משה – כפי שראית בחמישי בדקות הסגירה, בהחלט נותרה מספיק "תחמושת" אך יש לזכור כי המגמה העולמית היא נוטנת הטון העקרית.
אייל- בהתעלם מעניין הנפט, ובהנחה ואלו ישארו מחירי הגז הרי ששער המניה הריאלי הוא בסביבות 40. למשוואה צריך להכניס עוד שני פקטורים מרכזים:
1. הערכתי כי גז הוא משאב נפוץ למדי, מה שבהחלט יוביל לגילויי ענק נוספים שיורידו משמעותית את שווי לויתן.
2. אני חוזר ומדגיש מה שנשמע כעת ללא מעט אנשים הזוי – אני בכלל לא בטוח שישאבו את הגז מלויתן. הכל שאלה של ביקוש, ואחרי שיתחילו לשאוב בפועל מתמר ויגלו שאין מספיק קופצים על המציאה (בטח לא במחיר שהם דרושים) אולי אז זה ישמע הגיוני יותר.

חיפושית – ההגיון דורש שהנגיד יזדרז ויעלה את הריבית. הדברים נכתבים לאחר שהנגיד החליט להשאיר את הריבית על כנה, ולכן התשובה לשאלתך – לא יטפלו. בישראל מטפלים בבעיה רק לאחר שמאוחר מידי, ולכן לאחר מדד אפריל, שלהערכתי יהיה גבוה במיוחד, יתעורר הנגיד ואז כבר יהיה מאוחר מידי.

אייל – בודאי שמדובר בבעיה עולמית, ובודאי שאנו מושפעים דרמטית. ראה את מוצרי היסוד כיצד התייקרו בשנה האחרונה, ואת סל המוצרים הכולל ותיוכח כי המזון (והסחורות) האמירו גם בישראל. זה ניכר במידה פחותה באינפלציה, בשל כל מיני חישובים מוזרים בהם נוקט בנק ישראל (לדוגמא, הבנק מהודעתו היום צופה אינפלציה 12 חודש קדימה של 3.1% בעוד כל השוק כבר מדבר על 5.4%).

[quote=שחקן מעוף]2. אני חוזר ומדגיש מה שנשמע כעת ללא מעט אנשים הזוי – אני בכלל לא בטוח שישאבו את הגז מלויתן. הכל שאלה של ביקוש, ואחרי שיתחילו לשאוב בפועל מתמר ויגלו שאין מספיק קופצים על המציאה (בטח לא במחיר שהם דרושים) אולי אז זה ישמע הגיוני יותר.

שחקן, המלצת בעבר על ישרמקו כהשקעה לטווח ארוך. עכשיו אתה סובר שאולי לא יצליחו למכור את הגז מתמר. מה עמדתך לגבי המנייה?

שלום שחקן,
מדד הנדל"ן שב לבקר ברמות השיא שלו מהשנה האחרונה, כפי שהיה בתחילת ינואר. אשמח לשמוע את התייחסותך למדד זה ולמצבו (המעניין).

חנוך - אין לי ספק שישאבו מתמר את הגז, ולא לכך כיוונתי. כוונתי היתה כי הגז מתמר הוא מעל ומעבר לצרכי
האיזור ובטח שלמדינת ישראל. הובלה לאירופה מורידה את הרווחיות פלאים, וגם זאת בתנאי שלא ימצאו מצבור גז
נוסף קרוב משמעותית לאירופה (וציינתי כי גז אינו משאב כה נדיר). אם נוסיף על כך את המרחק משאיבה רווחית (בעוד כעשור)
כשאנו בהחלט לא יודעים מה יהיה המצב אז - סולארי? חשמל? דבר חדש, וקיבלנו משוואה הרבה פחות אטרקטיבית ללויתן.
דומה הדבר לעניין האנרגיה החלופית מלפני עשור. כולם היו בטוחים שמובן מאליו כי זהו העתיד, ואיכשהו כל החברות העוסקות
בתחום נותרו מאחור ולא הצדיקו את ההשקעה. הגילוי עצמו של לויצן הוא אדיר, הצורך הוא סימן השאלה.
בנוגע לתמר, איזור ה 38-40 כפי שציינתי לא פעם הוא מחיר קניה מצוין ונוח.

זיגי - המדד לא מתקדם ולא נסוג - 320-360 מזה תקופה. קשה להתיחס אליו נקודתית היות וכל המדדים, לרבות בנקים,
יתר והמעוף עצמו נעים +- באותה רצועה מתחילת השנה ללא כל פריצה או שבירה משמעותית. יחד עם זאת עודני סבור שזהו
המגזר שמתומחר ביתר ואין מקום לרמות הללו, בשל המשקפיים הורדות דרכם מביטים המשקיעים (התאוששות הנדלן באירופה).