השבוע החולף היה חיובי ביותר עם עליה של כ 2.8% ושונה לחלוטין מהשבוע הקודם לו. לא במקרה אין אנו מציינים שינוי בסנטימנט מאחר וגם בימי הירידות, ניכר היה כי הרכישות נמשכות בקצב מוגבר אבל בהחלט חציית רמת 1200 הנקודות נוסכת בטחון עודף במשקיעים הרואים בכך הזדמנות לצמצום פערים מול הבורסות המובילות בעולם. בדיוק כפי שלא ראינו בירידות האחרונות ממש, והנחנו כי צפוי תיקון מעלה כך ההערכה כעת זהה עם ציפייה לתנועה מטה אל מתחת ל 1200 אך עם הבדל בולט: הרכישות בקרב הציבור הולכות וצוברות תאוצה לכדי שיאים של ממש – גיוס של 3.3 מיליארד ₪ בקרנות המסורתיות בינואר המובילות את מדדי התלבונד לשיאים חדשים מדי יום; מתוך זאת למעלה מחצי מיליארד במניות; וגיוס עתק של למעלה מ 4.8 מיליארד ₪ בתעודות הסל. לכל מדד אליו מביטים השורה התחתונה זהה: הציבור מסתער. נתוני בנק ישראל מוכיחים כי קיימת גם יציאה של כספים לחו"ל עם השקעה של 900 מליון דולר במניות בדצמבר (הנתונים תמיד באיחור של חודש מצד בנק ישראל) ובסה"כ הריבית הנמוכה מוסיפה לתת אותותיה כשהמשקיע הישראלי מתעורר מאוחר אבל ביתר התלהבות.
העומדים מול הפרץ, כבחודשים קודמים, הם שחקני המעוף המצויים בחודש מוזר למדי. הציפייה היתה לירידה לכיוון 1180 הנקודות כאיזור הפקיעה האופטימאלי אלא שהגענו למדד זה החודש מוקדמם מדי וללא שחיקה ולכן לא התאפשרה סגירה מוקדמת. כעת, אנו מתרחקים מרמה זו וכל שנותר הוא לבלום הריצה מעלה דרך מדד הבנקים. אלמלא שחקני המעוף, ודוגמה בולטת היתה אמש (ראשון), המדד היה נוסק לכיוון 1230 הנקודות כשמדד הבנקים משמש ככלי שליטה במשחק הגדול יותר (מעו"ף) וללא כל עצמאות. המצב הנוכחי עודנו בעייתי אך בשליטה: פקיעה אופטימאלית ברמת 1175-1195, גבול עליון ברמת 1240 וגבול תחתון שאינו רלונטי בשלב זה. חזרה לטווח פקיעה אופטימאלית תוביל לסגירת פוזיציה מוקדמת בין השאר בשל העובדה כי אנו בחודש קצר מהרגיל ואילו מרץ צפוי להיות הפוך לחלוטין. כרגיל לתקופה, קידום הפוזיציה אינו מניב תקבול משמעותי ולכן אנו עדים להגדלת כמויות מסיבית בצד אופציות ה put בכדי לאזן את הצד ההופכי ולהכניס תקבול סביר. כבחודש שעבר, ובסבירות נמוכה, החשש מסקוויז הוא מטה ולא מעלה כרגע בשל הפעולה המתוארת.

הבריחה של המדד מעלה עבור השחקנים ולטובת הרוכשים נובעת כל כולה מהמניות הדואליות. בניגוד לשבועות קודמים, היה זה שבוע דואלי חיובי ביותר עת המדד חוזר פעם אחר פעם עם ארביטראז" חיובי בולט וללא תלות בסגירת וול סטריט. הציבור שדחף את הבנקים כרגיל תרם לאוירה וכך קיבלנו חצייה נוספת של רמת 1200 שכבר אינה מהווה רמת תמיכה או התנגדות ואפילו לא רמה פסיכולוגית קריטית בשל מספר הפעמים שנחצתה לשני הכיוונים בחודשים האחרונים. יחד עם זאת, ניכר כי לא קיימת התרחקות של ממש מרמת המגנט ו 90% מהחודש אנו מצויים בדשדוש מתמשך של 1180-1220. ראלי בוול סטריט לא הוביל לראלי מקביל בישראל ולכן הערכת המוסדיים כעת היא שתיקון לכשיגיע מעבר לים יסחוף גם את ת"א מטה, ולכן אנו עדים להמשך הסטת הכספים בשבוע האחרון אחרי רגיעה בת שבועיים. תורם לכך מדד אמון הצרכנים המקומי שאיבד גובה וממשיך בסנטימנט השלילי בניגוד גמור לבורסה אבל יותר מכך הפער מול הבורסות שפעם נוספת חזר בדיוק לאותם 300 נקודות עליהן הצבענו לא פעם . סטית התקן המקומית (12.5%) מעידה כי תרחיש ירידות משמעותיות אינו סביר אבל בהתחשב בפעילות השחקנים ורצוננו בהחלט ההערכה היא כי נרד שוב מתחת ל 1200, וזה מעט מאוס על הגופים המנהלים כספים ומציגים תשואה נטו שלילית מתחילת השנה בזמן שארה"ב חותמת אחרי חודש ומחצית תשואה שנתית.

הבעיה של אותם מוסדיים, והם מודעים לכך אךפועלים בלית ברירה, היא החשיפה הדולרית בהשקעה זרה. הערכנו ואנו עדיין בדעה זהה כי הדולר צפוי לאבד גובה לרמת 3.65 ולמטה מכך אך במשוואת הסיכון-סיכוי: גם אם נניח איבוד של 2% נוספים בדולר, הרי שהדבר שקול לתשואה שבועית בניו-יורק ולכן זניח.
הדולר אמנם שמר על כוחו השבוע והתייצב על 3.68 אבל בעולם היינו עדים לתנועה חדה מטה מרמת 1.36 לרמת 1.33, כשגם מול השקל האירו מאבד גובה במהירות ויורד מתחת לסף ה 5 ₪. כל עוד אנו מעל רמת 1.3 צפוי להימשך הדשדוש אך שבירת רמה זו תוביל באחת לירידה חריפה וכמובן שתהא לכך השלכה מיידית גם על השקל ובהתאם הפוזיציה.

שוק הסחורות מגלה יציבות מפתיעה כשהנפט חותם שבוע עם שינוי מינורי ואף הזהב מאבד עשיריות האחוז בלבד. השוני בגיזרת הנפט נובע מהיעדר חדשות בטחוניות ולכן ההערכה היא כי כל עוד נשמר השקט יוסיף הזהב השחור לרדת במתינות. במבט צופה פני עתיד, פתיחת שיחות רשמית בין ארה"ב ואיראו יכולה לסיים הסיפור חד-משמעית עם צניחה חדה אך עוד חזון למועד.

באירופה היינו עדים השבוע לירידות חדות, עת הקאק מאבד מעל 3% שבועית והדקס מעל 2%. מה שונה השבוע הנוכחי משבועות קודמים? לפתע, ואנו מתריאים על כך שלושה שבועות ברציפות, התעוררו האירופאים והבחינו כי אג"ח ספרד מטפס בעקביות והוא כבר ברמת 5.4%. אם מהכתוב עולה נימת ציניות אין זה במקרה: כמובן שלא רק אנו שמנו לב לדברים ובסה"כ הבורסות ביבשת הישנה חיפשו סיבה להתממש ומצאו את הקטליזטור לתיקון. אין הדבר אומר כי לא יהא לכך המשך, אך הדבר תלוי בראש ובראשונה בתשואת האגח הספרדי כאמור בסקירות האחרונות. 5.6% ומעלה לא תאפשר לבורסות להמשיך ולטפס ודי אם נשמור על אותו קצב עליה בכדי שבסקירה הבאה נתיחס לרמות אלה.
בינתיים, שמרו האיחוד ובריטניה על ריבית ללא שינוי כשההפתעה הגיעה מנאומו של דראגי. האירופאים פשוט מאוהבים בנגיד פשוטו כמשמעו, שבניגוד לטרישה מכיר את מלאכת השיווק לעילא ולעילא. בחמישי, טרם הנאום איבדו המדדים גובה אך מתחילת הנאום ועד סופו, פחות מחצי שעה, רשמו מהלך עליות של למעלה מ 1% וחשוב לזכור זאת לנאומים הבאים. דראגי לא סיפק כל חדשות מפתיעות אבל הוא מקרין בטחון יוצא דופן וחשוב מכך מחויבות מוחלטת לפתרון האיחוד. רוצה לומר, הדפסת כספים ואם עד כה שללנו הדבר על הסף הרי שאחרי הצלחת הממשלה ביפן להקפיץ הבורסה ב 15%, בעת הצורך האירופאים מודעים לכך כי אופציה זו על השולחן.
חדשות מקרו מהותיות לא היו באיחוד השבוע אבל מעניין לציין שראשיו ממשיכים לטמון הראש בחול. בכדי לאשר המשך העברת כספים ליוון חשפה השבוע הממשלה היוונית את התקציב לשלוש השנים הקרובות. האיחוד הריע (ושילם) וההצגה נמשכת. אז מה היה לנו שם: הכפלת היצוא בשלוש השנים הקרובות, הגדלת התיירות ב 50% ושורה תחתונה של צמיחה ב 2% בשנה הקרובה העולה בכל שנה במחצית האחוז עד 3.5% ב 2016. קרן המטבע מניחה צמיחה אירופאית של 1.5% באירופה בשנים הקרובות ולכן אחד משניים: או שהיוונים הוזים ומושכים את האירופאים אחריהם או שככללי הממוצע כנראה שגרמניה או אחת מאריות האיחוד צפויה לרשום מיתון של 2%. כמובן שהאפשרות הראשונה היא הודאית והשניה בסימן שאלה אך הדבר מוכיח כי איחוד כמנהגו נוהג ובפועל לא נרשמה כל התקדמות ממשית מאז שהיוונים זייפו נתונים בכדי לארח האולימפיאדה (ובור של 7 מיליארד אירו) ועד העת הנוכחית.

באסיה, האינפלציה בסין חוזרת להרים ראש עם צמיחה מתעוררת ורשימת הקצב הגבוה מזה שנתיים עפ"י מדד השווקים המתפתחים. נסיונות הממשל עזרו עד כה אלא שצמיחה בסין מפנה את הזרקור למחירי הנדל"ן וכרגיל הקורלציה נשמרת: בינואר רשמו מחירי הבתים את הזינוק החד בשנתיים האחרונות ובהתחשב במחירי הבועה ממילא הרי שאנו צפויים לעוד צעדים רגולטורים כבר בשבועות הקרובים. באופן טבעי תהא לכך השלכה גם על עלות הכסף בצעד שיכביד מעט על הבורסות המקומיות (להוציא הניקיי המנותק מהמצב) ויובילן להוסיף ולהציג תשואת חסר.

בארה"ב, שישה שבועות רצופים של עליות – מצב שלא היה דוגמתו כארבעים שנה צפוי להערכתנו להסתיים השבוע. הפלרטוט של s&p500 עם רמת 1500 הנקודות הוביל לעליה והתרחקות מרמה זו וכעת המדד יכול לרדת "בשקט" מבלי חשש לפרוץ התמיכה. גם הנסד"ק שרשם עליה נאה חייב מרביתה לאפל שבסה"כ תיקנה את גל הירידות האחרון ולא מעבר ולכן הצפי השבועי הוא דשדוש במקרה הטוב וזליגה מטה בתרחיש הסביר יותר. סטית התקן, יחס הכותבים וכל פרמטר אחר מצביעים כי אין חשש לתנועה שמעל 2% אך מלבד הדברים המוזכרים לעיל מתבקש גם תיקון טכני קל ולכן המשקיע האמריקני שרושם שיא גיוס רב שנתי כמעט מדי שבוע ירגע מעט.
הנתונים אף הם אינם תומכים בהמשך הראלי כשההזמנות ממפעלים מציגות ירידה של 0.7% ביחס לצפוי. ההזמנות מקדימות לרוב את יתר נתוני הכלכלה ולכן אנו בפני רצף נתונים שליליים במידה שיתפרסמו השבוע ומידי פעם יוסטו ע"י המשך המדווחות. אינדיקציה ראשונה הגיע הגיעה בדמות תביעות האבטלה הראשוניות שהציגו ירידה פחותה מהצפוי ולצד נתוני האבטלה מהשבוע החולף הזכירו למשק האמריקני כי אין כל התאוששות בתחום.
להבדיל, הנתון החותם של השבוע, וזה שהוביל בסופו של דבר לסגירה שבועית חיובית – נתון הגרעון המסחרי של ארה"ב לא פחות מהדהים עת רשם ירידה בדצמבר של 21% לרמת 38.5 מיליארד דולר. המדובר בירידה החדה מזה ארבע שנים ולמרות שכל כולה משויכת ליצוא מוגבר של הנפט מהמדינה. על אף שמדובר בעניין נקודתי הוא הזכיר למשקיעים כי עדיין נותר מרחב תמרון בעת הצורך לארה"ב להקטנת הגרעון גם ללא פעולות מיסוי חריפות או צעדים שנידונים לרוב כפתרון מיידי.

מניות ומגזרים

• בכל המניות והמגזרים, אין שינוי הערכה.

שבוע טוב ומוצלח !