השבוע נחתם כמעט ללא שינוי אך מתחת לפני השטח אין הוא דומה לשבועות קודמים. אם עד כה כניסת הציבור היתה דומיננטית וכמעט בלעדית הרי שהשבוע החולף היה דו-סטרי גם כניסה היסטרית מחד ויציאה של מוסדיים מאידך. מתחילת החודש, ולאחר שמונה ימי מסחר בלבד גייסה תעשיית הקרנות 4 מיליארד ₪ בדגש על אג"ח קונצרני ואף בקרנות מניתיות טהורות. המדובר בשיא מאז מאי 2007, רגעים לפני תחילת 2008 הבעייתית, ואין ספק כי הורדת הריבית האחרונה של הנגיד היוותה את המסמר האחרון בארון. מנגד, המוסדיים מימשו לאורך כל השבוע וניתבו כספים אל עבר ארה"ב ואירופה וכך זכינו לראות תנועה דו-סיטרית ממשית שסה"כ שמרה על המדד בגבולות מוכרים וצרים למדי. המעניין הוא כי תנועה דומה התרחשה אף בארה"ב עת משקיעים פרטיים הזרימו סכום עתק, השני בהסיטוריה ברמה שבועית, של 22 מיליארד דולר כחלק מהאופטימיות שלאחר דילוג המצוק. גם בארה"ב, אם כי במידה פחותה מבישראל, זכינו לראות מימוש של מוסדיים ובשני המקרים הירידה בסטית התקן היתה חדה עד לכדי נגיעה משפל הסטורי.
מספר מסקנות ניתן להסיק מכך, כשהראשונה היא שלפחות בטווח של שבועות אין צפי לירידות תלולות במדדים. בהחלט אנו נראה מימושים ואף ימי ירידה של 1% אך הדבר מתבקש לאור הרמות הגבוהות בהן מצויים המדדים. שנית, המוסדיים, הקרובים והרחוקים, מניחים כי עונת הדוחות הקרובה לא תעשה חסד עם החברות ולכן מוטב לממש בשלב זה ולהמתין למחירי כניסה נוחים יותר. שלישית, העליות מיצו עצמן פחות או יותר מאחר והגוף הגדול בשוק מממש ולכן בהיעדר עוד דרמות הוליוודיות בסגנון המצוק אין קטליזטור להמשך עליות. כל אלה מובילים לכך שהדוחות הם נותני הטון בשבועיים הקרובים, וכיוון שנתוני המקרו מוסיפים להיות אנמיים אין ספק כי הדשדוש החודשי ימשך.

על אף זאת, בישראל המצב מעט שונה בשל הבחירות הרחוקות מעימנו עשרה ימים בלבד. הבורסה מגלמת במידה רבה בחירה של נתניהו הנתפס כחיובי למשק הקפיטליסטי אך אפשרות לגוש חוסם מצד השמאל עלולה להוביל לכך שהלכה למעשה לא יהא ראש ממשלה פעיל למשך ימים בודדים. ראינו זאת בבחירות הקודמות עת ציפי לבני זכתה ליותר מנדטים אך התקשה להקים קואליציה, וכיוון שהשמאל הנוכחי הינו סוציאליסט למהדרין הדבר יעורר חשש משמעותי. בשלב זה נדמה כי התרחיש הסביר בפער ניכר הינו ממשלת ימין אך בבחירות כבבחירות יתכנו עוד שינויים שילחצו מעט את השוק.

בעוד שעבור המשקיעים הדבר אינו רלונטי, ואף לסוחרי הטווח הקצר המשמעות פחותה הרי שעבור שחקני המעוף מדובר על שבוע מורכב ביותר. בחירות בשלישי, פקיעה בחמישי ויום מסחר בודד בלבד להגיב לתוצאות. גם כך החודש אינו מתנהל בדיוק כצפוי, והשחקנים השואפים לפקיעה נמוכה מ 1200 אינם מגיעים ליעדם כך שהשבוע האחרון יעודד סגירה מוקדמת, אולי אף ויתור על רווח, ובלבד שלא להיכנס ליום הפקיעה עצמו.
בינתיים, במהלך השבוע החולף גבולות השחקנים כמעט לא נעו ונותרו כשהיו: פקיעה אופטימאלית ברמת 1180-1200; גבול עליון סביב 1245 וגבול תחתון שפשוט אינו רלונטי. לא המדד הוא הבעייתי אלא סטית התקן שירדה השבוע לשפל של 12% ומובילה לכך שקידום 2 סטרייקים מוביל לעיתים לתקבול גבוה ב 50 ₪ בלבד, פרמיה שמעלה סימני שאלה ביחס לכדאיות המהלך. אז שחקני המעוף נאלצים לקדם פעם אחר פעם, והעורף למעשה נותר פרוץ לחלוטין. החשש מעליות ברורה ומיידית אך תרחיש הירידות הוא בעל פוטנציאל הסקוויז המוחשי כעת לאחר שההגנות כמעט וחוסלו. בעוד שעליות אינן משפיעות על סטית התקן הרי שירידה תנפחה בצורה חסרת פרופורציה (כאמור סטיה 12%) ותוביל להתכסות מהירה שתלבה מגמה. הסבירות לתרחיש זה נמוכה, וכמובן שתהא סגירה מוקדמת במידה ולא יתרחש גאפ אבל העצבנות שטרם תקופת בחירות צפויה לתרום את שלה עם ובלי קשר לשבוע הפקיעה.

בהיעדר נתוני מקרו בזירה המקומית, הדולר-שקל התנהל השבוע בפראות עם תנועה יומית של אחוז לכיוון. הזינוק בשער הדולר עד לרמת 3.78 היה תמוה ומנותק בעוצמתו מהנעשה בעולם. להערכתי הנגיד פישר חזר להתערב בשוק המט"ח תוך שהוא משתמש במקפצת נאומו של דראגי לנקודת מוצא נוחה יותר, ולאחריה שב המטבע לשוויו הריאלי בדרכו לעבר 3.65 . מרתק יהיה לבחון את דוח היתרות של בנק ישראל בתום ינואר, ושבירה של רמת 3.7 תוביל בסבירות גבוהה לא רק לפעולה מאחרי הקלעים אלא אף להצהרה מטעם הנגיד על חזרה לשוק.

בשוק הסחורות הן הזהב והן הנפט חתמו שבוע חיובי אך הוא בולט על רקע כניסת המשקיעים הפרטיים לשוק, כניסה שהובילה לעליה בכל המדדים והסחורות המובילות ללא יוצא מן הכלל. מהלכים אלו קורים מדי פעם בפעם אך אין בהם בכדי לשנות את הערכת הירידה בשתי הסחורות העקריות, כשרק רמת 95$ לחבית עלולה לשנות מהערכה זו.

באירופה, נתון האבטלה באופן לא מפתיע הוסיף לשבור שיאים עת רשם קריאה של 11.8% - הנתון הגרוע מזה 18 שנה. עד כמה שלא מפתיע, גם נתון חודש הבא צפוי להיות עגום ולהמשיך את מגמת העליה העקבית באבטלה אלא שאפשרות שינוי שיטת החישוב יכולה לבצע מניפולציה נאה. גרמניה וצרפת החלו ללחוץ על ה OECD להמיר את השיטה הנהוגה באירופה (ובישראל) בשיטה הנהוגה בארה"ב. עפ"י הערכות שינוי זה יכול לקצץ כ 2% דרמטיים אלא מתחת לרף ה 10%, ועל אף שברור כי מדובר בשיטת חשבונאיות שונות להצגת אותו מצב עלוב הרי שהמשקיעים יכולים בהחלט למצוא בכך נחמה מסוימת. בינתיים, אירופה ממשיכה לשעוט בהובלת הדקס אלא ששוק המניות מסתיר את שוק האגח מדינה שעסקנו בו חדשות לבקרים אך לפני חודשים בודדים. ספרד רשמה השבוע עליה ניכרת בתשואה והיא מרחק עשירית האחוז מתשואה של 5% לעשר שנים. תשואה זו הוכיחה עצמה פעם אחר פעם במדינות השונות, כסף בו המשקיעים מתחילים להילחץ והתקשורת להלהיט ולכן עליה מעבר לסף זה בימים הקרובים תאותת על היפוך קרוב בשוק המניות שכן גרמניה אינה יכולה להתבסס עוד על וול סטריט כברבעון הקודם, בשל היקף דואליות נמוך לאחר העדכון.

על רקע הדברים הללו, החלטת דראגי להותיר את הריבית על כנה מעט מפתיעה. אמנם 0.75% היא הריבית הנמוכה בהסטוריית גוש האירו אבל לאור דברי מרקל וראשי האיחוד כי התאוששות צפויה רק לקראת סוף 2013, בהחלט מדובר בהחלט מפתיעה למדי. בניגוד לדעת האנליסטים המשקיעים סברו כי בהחלט תיתכן הורדת ריבית וכתגובת נגד רשם האירו מהלך נאה והתייצב סביב 1.33 והרחק משבירת רמת 1.3 הפסיכולוגית. בטווח הקצר הנתונים האירופאיים מפתיעים לטובה (הכל יחסי...) מאלו האמריקנים אך זוהי בסה"כ אתנחתא קלה ותו לא והזדמנות ממשית לפתוח שורט על האירו.

באסיה, סין הלכה צעד אחד רחוק מדי עם עיוות הנתונים והחליטה להחזיר עטרה ליושנה ביום בודד החותם את השנה. צמיחה של 7.4% בתמ"ג ו 14.1% ביצוא הם נתונים מדהימים אבל חסרי כל אחיזה במציאות. המשמעות היא שהרבעון האחרון הציג עליה הזהה בהיקפה לשני הרבוענים שקדמו, מצב שלא היה בסין גם בשנותיה הטובות ביותר ולכן בקרב האנליסטים קיימת תמימות דעים כי הנתונים עוותו בכדי לעמוד ביעדי הממשל המחמירים. אין זו כמובן הפעם הראשונה שאנו עדים לכך, אך תמשקיעים הסינים היא התמוהה ויש לצפות לתיקון חד ומיידי כבר בטווח הקצר ולאחר שתחלוף האופוריה של המקומיים, בטח על רקע האופטימיות ששורה בניקיי המהווה חלופת השקעה סבירה לרוצה להיחשף לחלק זה באסיה.

בארה"ב, החוב הצרכני זינק ל 2.8 טריליון דולר והעיק על הפרשנים אך לא על המשקיעים. הפרשנים הרואים את ההתנגשות הצפויה בפברואר/מרץ חוששים כמובן אך המשקיעים שכאן לטווח של שבועות מעודדים מהמשך הבזבוז של הצרכן האמריקני ובכך יש בהחלט להגדיל את שורת הרווח של החברות. לעומת נתון דואלי זה, הרי שהגרעון המסחרי של ארה"ב שהתרחב בנובמבר ב 15.8% ל 48.7 מיליארד דולר הוא כבר סיפור אחר לחלוטין המחדד את סוגיית העלאת תקרת החוב. התחזית לצמיחה של 1.5% שהיתה אך לפני שבוע נחתכה ע"י שלושה בנקי השקעות (בראשות JP מורגן) למחצית מכך ולכן כל שנותר הוא להתמקד בעונת הדוחות ובפרט שהשבוע נעדר נתוני מקרו מהותיים או בעלי פוטנציאל הפתעה.

מניות ומגזרים
לאור העמידה במקום, אין כל שינוי בכל המניות והמגזרים.

• שימו לב, כי לבקשתכם התווסף תיק אג"ח לאתר אותו ניתן למצוא תחת קישור אג"ח בסרגל הראשי או בקישור הבא.
• כמו כן אנו שמחים לבשר על כנס מקצועי לחברי האתר, המשלב כהגרלנו מפגש חברתי לצד תכנים מקצועיים. ניתן למצוא פרטים בעמוד הראשי או בקישור הבא.

שבוע טוב ומוצלח !