אם בסקירה האחרונה הערכנו כי וול סטריט סימנה תיקרה ותתקשה לפרוץ אותה, והתיחסנו לפוטנציאל תשואת יתר במעוף הרי שזאת התממש בשבועיים האחרונים באופן בולט לעין. יותר מאשר הרגיעה בניו יורק, שכן אין זו באמת ירידה במדדים, בלטה ההסתערות של הציבור אל עבר השוק – ממוצע גיוס של 90 מליון ₪ ביום עבור הצד המנייתי מבהיר כי כל ירידה בשלב זה תימצא בלם מהיר וסיבה להיפוך. כך נוצר מצב בו מדי יום כמעט נסחרנו בטריטוריה השלילית ועדין השעה האחרונה היתה כולה בירוק עם ראלי עקבי ונשנה.
כל עוד ארה"ב לא רושמת תיקון של 1.5% לא נראה שום מימוש רציני מקומי. למעלה מכך, החשש של שחקני המעוף היה ונותר שער הדולר. הערכנו כי בנק ישראל קרוב לנקודת התערבות ממשית, וכעת טווח התנועה מעלה רחוק ממיצוי. המהלך של בנק ישראל מוגבל וחסר משמעות מעבר לפן הנקודתי אלא שהוא הכניס את סוחרי הנגזרים לשורט סקוויז אלים במיוחד וזה לבדו שווה ערך ל 3-4% נוספים. היות ואיננו רואים תכנית חדשה בפתח, לאחר האחרונה של ביידן, גם אין לחץ על הדולר בהשוואה לסל המטבעות וכך הערכתנו השנתית בדולר/שקל לכיוון 3.5 ולמעלה מכך יכולה להתממש כבר בטווח הקצר.

המעניין הוא לא הדולר כי אם סל המטבעות בכללותו. החולשה מול הדולר מתבקשת, מול היורו כבר גבולית ומול הסל בכללותו מופרכת. אם נפרק הנתונים נקבל משווה פשוטה: בנק ישראל הוסיף בסה"כ רכישה חודשית של 900 מליון דולר – סכום זניח, וכזה שאף ראינו כמותו ברמה היומית. עם 170 מיליארד דולר יתרות אין באמת לבנק יותר מדי אפשרות להשתולל ולכן הערכתנו היא כדלהלן: טרם ראינו סוף פסוק מצד בנק ישראל. זה לחלוטין לא אופי הבנק / הנגיד אבל עם האוכל בא התיאבון ולכן די אם בנק ישראל ישחרר הצהרה נוספת לאחר הרגיעה (3.3? 3.35?) בעדי להריץ שוב המדד מעלה ובמלים אחרות להבהיל את כל הספקולנטים בבחינת שינוי חוקי המשחק. זה נכון בצד המאקרו ויותר מכך בצד המסחר עת כל מוכרי הדולרים יברחו מהשוק עם סקוויז נוסף ולמעשה הדולר יגיע לשוויו הריאלי אי שם סביב 3.75 ₪ / דולר.

עבור שחקני המעוף זה כמובן כאב ראש אחר לחלוטין. אנחנו יודעים לתמחר המעוף ביחס לניו יורק, ואף למתן ראלי בעת הצורך אבל הדולר/יורו/שקל הנוכחות מאוד דלה. כשאינך יכול לתמחר כ 50% ממניות המעוף הדואליות, אתה מקבל תנודתיות גבוהה גם אם מעבר לים הדשדוש נמשך. ההערכות עודן לספוט פקיעה נמוך מהנוכחי אבל ברור שכעת פוטנציאל הסקוויז עולה פלאים ויורדת יכולת ההשפעה. אם יש דבר שנוא על הכותבים הוא ארביטראז (טכני, ידוע ובלתי ניתן לויסות) ולכן אנו מייחלים לרגיע בדולר/שקל ובמידה ותגיע תנועה נוספת תהא זו רק בפברואר. כאמור, סבירות נמוכה לכך מה שמגדיל קולרציה מול מגמה בניו יורק להבדיל מסנטימנט, היות והמעוף כעת מציג תשואה ממונפת על וול סטריט.

זה היה שבוע עמוס בנתוני מאקרו שבכולם השורה תחתונה שלילית אף בהתחשב במשבר הקורונה. מדד המחירים לצרכן שירד 0.7% ב 2020 נותן אולי תירוץ לבנק ישראל הכושל ברציפות ביחס ליעדי האינפלציה אבל גם מבהיר את תלות הממשלה במחירי הדיור. נניח בצד את המסים המתקבלים מתחום זה, בטח בשנה הנוכחית, ואם ננטרל סעיף זה במדד הכללי נקבל צניחה של ממש במדד אף מעבר לירידה הממוצעת ב OECD. בשורה מצוינת עבור בעלי/רוכשי דירות ושלילית עבור כל השאר.
זה נמשך בגרעון ל 2020 שקפץ ל 11.7% וזה עוד לפני תמחור עלות החיסונים המלאה על נגזרותיה. 160 מיליארד שקל גרעון הם משהו שלא ניתן לסגור בשנה, ספק אם בחמש. אם נניח העלאת מע"מ + הורדת שכר במגזר הציבורי של 5% + תקציב ממשלתי פוחת מקבלים במקרה הטוב 15-25 מיליארד ₪. מספר מדהים אבל לחלוטין לא רלונטי כי איש לא יעז אפילו לדבר על כך בתקופת בחירות. במאי / יוני אם תהא ממשלה נראה ניצנים של המהלך אבל בסופו של דבר 2020 אבודה. אנו כן מצפים לראות יצירתיות במשרדי הממשלה דוגמת תמרוץ מעסיקים ובעיקר חידוש נוהל גילוי מרצון ברשות המסים (הוכיח את עצמו פעם אחר פעם) אבל הבחירות יעקרו כל צמצום הפרשי (והכרחי) ולכן הסטטוס קוו בצעדי הממשלה ישמר.

בניגוד לדעת אנליסטים גם בנק ישראל מוגבל ביכולת התמרון בריבית. הורדת הריבית על השקל תתמוך בדולר, ולא בטוח שבשער 3.4-3.5 זה מצדיק המהלך אבל תדחף מחירי הדיור מעלה. ממילא בנק ישראל הוא האשם המרכזי בגל ההתיקרות ולכן אין לו באמת סיבה לעשות כן, כשהבנפיט פשוט לא קיים מלבד דחיפת שוק המניות.
אם הכל נותר בעינו, נשאלת השאלה מדוע שחקני המעוף עודם סקפטיים ביכולת המעוף להתקדם ולא לרדת אחוזים ניכרים? התשובה נעוצה במדד הבנקים, בבחינת הבנקים נתנו והבנקים יקחו. הראלי במדד הבנקים, הגורם המרכזי לראלי במעוף, נסקו כ 20% ללא שום הצדקה או הגיון. בתי השקעות וקרנות גידור יודעים את זאת ואם יש ספק למי מהקוראים מומלץ לבחון דוחות הבנקים מהשבוע החולף בארה"ב: עם משק פתוח באופן חלקי, הדפסת כסף אינסופית וממשל יציב, ועדין הבנקים האמריקנים הציגו דוחות חלשים בדגש על שלוש הגדולות. זה נגמר בירידה ממוצעת של 3% על רקע הסנטימנט העולמי. אם זה המצב מה יגידו המשקיעים בשוק המקומי ומה עניין לחפש במניות הבנקים המקומיות? די ברור שהסיפור לקראת יולי יסתבך עם תום מתן אבטלה ודחית תשלומים ולכן המשקיעים במניות הבנקים כעת הם ציבור שמשקיע במה שמכיר וידוע. במידה לא מבוטלת נכון הדבר ביחס למנית טבע שלמרות שלא הציגה שיפור עלתה בשיעור דומה למניות המגזר ונוסקת על סמך הצהרות של המנכ"ל. זה לא שהוא לא הצהיר זאת במהלך השנתיים האחרונות, ואף דומיננטי יותר, כי אם השקעה במוכר והידוע.

אם בתמיכה עסקינן הרי שהתכנית של ביידן בגובה 1.9 טריליון דולר התקבלה באדישות שלא בצדק. זוהי תכנית מדהימה, קיצונית ובעיקר מגיע בקצה לאזרחים. ראינו קיצוניות ממנה אבל בהחלט מעבר למה שתמחר השוק. המדדים בארה"ב לא התקדמו לא משום התכנית אלא בשל נתוני המאקרו ובלעדיה היינו רואים נפילה חדה במדדים: התכווצות שוק העבודה לראשונה מזה 8 חודשים, מספר המובטלים הגדול בהסטוריה (מאז השפל הגדול) ותמ"ג מתוקן מטה על בסיס חודשי.
במלים אחרות, המשקיעים בניו יורק זכו לאיזון וגם אם המדדים רשמו ירידה קלה עדין היא בטלה בשישים. ציינו לא פעם כי תאוות הסיכון הגדולה ביותר היא בביטקוין וכל עוד זה לא צולל (מתחת ל 30 אלף דולר לכל הפחות) אנו מתקשים לראות נפילה בניו יורק, כל שכן נפילה דרמטית בת"א להוציא נקודתית השפעת שחקני המעוף.

מניות ומגזרים
ויתניה – שינוי המלצה ! לקח למשקיעים חודשים בודדים להבין את המלצתנו אבל מאז החברה רושמת עליות עקביות ברווחיות הבאות לידי ביטוי בעליה של 25%. לצערנו התמחור הנוכחי מגלם את כל הטוב, וחשוב מכך הטוב העתידי, ולכן אין עוד עניין להחזיק בנייר.

• ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !