על פניו נדמה כי השבוע החולף היה משמים למדי אלא שבפעל עברנו שבוע דרמטי שמוביל למספר שינויי הערכה. אל תחפשו את הדרמה במדדים שפשוט קפאו במקום, כי אם באפקט הפרפר שהחל עם הודעת הפד שלאחר העלאת הריבית, כי הצפי הינו לשתי העלאות נוספות ב 2018. בעוד שהעלאת הריבית היתה צפויה קצב העלאות תפס את השוק לא מוכן. מדוע? אין זה ברור כלל. כתבנו כאן לא פעם כי אנו מעריכים כי הקצב יואץ ולא משום ניתוח נתונים אלא בשל העובדה שפאואל הצהיר על עצמו כניצי כמו גם על הצורך מבחינתנו לשוב לסביבת ריבית גבוהה מהר ככל הניתן. השוק לא האמין לנגיד, אנו מניחים משום שהתרגל לקשקשת של ברננקי / יאלן שלא מקיימים בד"כ את שהם מבטיחים אלא שכאן פני הדברים הופכים מורכבים יותר.
ראשית, 2 העלאות ריבית נוספות זה לא סוף פסוק. האינפלציה האמריקנית מפתיעה ותפסה את הפד לא מוכן עם קצב של 2.8%. זו עדין לא רתיחה אבל נדמה כי הרכבת יצאה מהרציף ועכשיו הפד רודף אחריה. מכאן, שניתן להניח כי אחת משתיים יתרחש: 3 העלאות ריבית או (בתרחיש מעט גבוה יותר) אחת מהעלאות תהא כפולה. איננו רואים כל סיבה שהאינפלציה בארה"ב תעצר וזה חלק ממגמה עולמית (להוציא ישראל כמובן....) של האצה.
שנית, די ברור כי המגמה מובהקת ונותר כעת להתווכח רק על הקצב. הפד יוביל את העולם בהעלאות ריבית / דרכים אחרות דוגמת קיצוץ תכנית רכישות ומכאן שלראשונה מזה שנים ארוכות אנו רואים פוטנציאל עליה משמעותי לדולר/ יורו וכנגזרת גם לדולר / שקל. לא מחר בהכרח אבל היסודות ל 3.7 ₪/דולר כבר הונחו וזה הצפי קדימה מעבר לטווח המיידי.
באופן פרדוקסאלי לפד אין בעיה עם דולר חזק. לכלכלה כן, לנשיא לא ולכן גם לפאואל – שליחו של טראמפ יש גב אינסופי להקפיץ את הדולר מעלה. זה מתאים לגישת החזרת אמריקה לימי הגדולים וזה לעולם לא פוגע בטווח המיידי בכלכלה. לזאת עוד נידרש בעוד שנה ויותר, מושגי נצח בשוק ההון, ולכן הפד צפוי לעמוד בדברו הפעם.

מלבד ההשפעה המיידית על ישראל ושוק המניות (דואליות) צריך לזכור כי הטענה המרכזית שלנו כלפי בנק ישראל הינה שבמקרה הטוב הוא לא עושה דבר אקטיבי והינו חסר משמעות (ע"ע פרק הזמן בריבית אפסית) ובמקרה הרע הוא מסב נזק (עשרות מיליארדי ₪ הפסד רכישות). לסיבוב הבא ארה"ב תגיד כבר עם נשק מוניטארי. 3% ריבית היא עניין של זמן ומי יודע עם 4% המפולת הבאה בניו יורק יכולה כבר להיבלם ע"י הפד לבדו. אירופה כבר מדביקה יעדים, ואילו פלוג משתרת מאחור. פער הריבית בין הדולר והשקל לא יוכל לגדול מעבר למחצית אחוז נוספת. בבנק ישראל יכולים אולי להמשיך ולפנטז על הותרת הריבית על כנה עמוק לתוך 2019 (הערכת הבנק עצמו) אבל הפד בהעלאה השניה כבר יגרור את בנק ישראל להגיב. וזה לא עניין של רבע האחוז חסר המשמעות אל הערכת השוק שבאה לידי ביטוי בעקום מאז החלטת הריבית. מהלך זה, שבבנק התנגדו לו נחרצות בעיקר משום שיש בו לפוצץ את בועת הנדלן, קרוב לודאי יוקדם לתחילת 2019 ולכן מעבר לחודשים הקרובים הבנק נגרר לתוך החלטות הפד. לסיבוב המשבר הבא לא תהיה מדינה חסרת כלים מוניטאריים כישראל, וזאת יש לזכור.

החלטת הריבית וצמצום המאזן של הפד מובילים את דראגי לפאניקה. סיום תכנית הרכישות של דראגי שתעמוד בסופו של דבר על 4.8 טריליון דולר (44% מהתוצר הגולמי ביבשת) יכניס באחת את האגח הקונצרני לטלטלה רבתי. דראגי רכש את עיקר החובות בדרוג BBB ומטה. ניתן להניח כי ללא רכישות בעשרות מיליארדי יורו היינו מקבלים דרמות בחלק מהחברות אבל אלו נמנעו מכך בזכות רוכש עיוור. קריסה כאן וקריסה שם הינן חלק מהכלכלה אבל כשהרוכש המרכזי בשוק, שווה ערך ליתר כלל הרוכשים ביבשת, מושך ידיים באחת מקבלים שפל לא צפוי ומיידי. ניחא.
הבעיה היא שהדבר נכון כפליים עבר אגח ממשלתי. יש בסל של דראגי יוון, איטליה, ספר וגם קצת פורטוגל. תציצו בתשואת האגח הממשלתי תיוכחו כי כל המדינות הללו מציצות תשואה נמוכה המשקפת סיכון נמוך להחריד. תפתחו אתרי כלכלה ותתקשו למצוא שבוע מבלי שאחת מהן נואשת לכסף ועוד בנק במדינה קורס. האנומליה הזו צפויה להיספק בעוד מספר חודשים מה שמבטיח לסוחרים עוד אי אילו אויר לנשימה שלאחריו קשה לראות מאין תגיע הישועה. אם הפד לא היה מעלה ריבית אזי עוד ניתן היה לשער כי הדבר יכול "להימרח" על פני פרק זמן ארוך אבל הפד בצעדיו מושך את השטיח מתחת לנגיד. תאמרו כי דראגי יכול להתעכב מעט עם הריבית אלא שגם זאת אין עוד כפריבילגיה לנגיד האיטלקי היות והאינפלציה בגרמניה מתחרה הגונה לזו האמריקנית – 2.2% וצפי לכיוון 2.5% כבר בעדכון הבא.

לא בכדי מזה כשלוש שנים אנו מתעקשים על לונג ארה"ב / שורט אירופה שכן האמריקנים הם היחידים כעת שיש להם כלים עצמאית + אפס בעיתיות משמעותיות אמיתיות בטווח המיידי. אם כן עולה השאלה מדוע וול סטריט לא מתקדמת ולהערכתנו גם השבוע לא תתקדם ואף תיסוג מעט? התשובה כבסקירות האחרונות היא כל כולה: טראמפ. התיחסנו לבעיתיות ניתוח מהלכיו של הנשיא שפשוט לא נותן לוול סטריט להתקדם בציוציו ההרסניים. מדי שבוע אנו מקבלים דוגמה טובה מקודמתה אלא שנדמה כי הפעם שיא המיידיות כבר לא יפרץ. הפיסגה בסינגפור, בהובלת ודחיפת הסינים נזכיר, היתה מוצלחת ביותר והמשקיעים אולי יכלו להנות מריח השלום באויר שתמיד עושה טוב לשוק. אפעס, זה לקח לנשיא יום בודד להטיל מכסים על 1,100 מוצרים סיניים בהיקף עשרות מיליארדי דולרים. זה אולי נמוך מההערכות המוקדמות אבל הציוצים בדבר תחילת מהלך, והטוב (הרע?) ביותר עוד לפנינו כבר סגרו הסיפור עבר משקיעי וול סטריט. איש לא באמת רוצה או צריך עכשיו כאב ראש עם סין וטראמפ מבושם מפרות הפיסגה משמש כקרון רכבת עיקש וכבד שמקשה על ניו יורק, למרות רמות השיא והתמחור המופרך, להתקדם.

מניות ומגזרים

• לאור היעדר התנועה במדדים, בכל המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !