השבוע החולף היה בסימן שלילי כשלמעשה אנו שוב נוכחים כי רמת 1400 אינה עוד מקפצה לקצהו העליון של הדשדוש, כי אם כאן בכדי להישאר. עוד טרם הירידה היום (שני) יש לזכור כי המדד איבד גובה בזמן שוול סטריט מרחק מחצית האחוז מהשיא ויש בכך להדגיש החולשה המקומית ביחס לעולם. כצפוי, ארה"ב לא רשמה שיאים חדשים (וכאלו גם לא יהיו בחודשים האחרונים) ואף לא יכלה לרמת 2100; הדאקס לא יכל לרמת 10,000 הנקודות ושב מטה בדרכו לבחון רמת 9400-9600 אותה הגדרנו כיעד ראשוני. די שניו יורק תציג חולשה במשך יומיים-שלושה נוספים (ועדין כמובן מדובר בדשדוש מוחלט ולא ירידה) בכדי שהערכתנו לשבירת 1400 כבר החודש תתאמת.

בין אם הדבר יתרחש ובין אם לאו, שחקני המעוף נכנסים לישורת האחרונה עם נכס בסיס רב הודות לירידה במדד הבנקים שהמתנהל בקורלציה זהה למעוף (1270-1340). משמעות הדבר היא שהכותבים יחלו להכביד על המדד בסביבות 1430 ולכן פוטנציאל ההתאוששות מוגבל למדי וזאת גם תחת הנחה של הותרת הריבית על כנה מצד יאלן. הדבר מתיישב היטב עם הקטנת חשיפה אצל המוסדיים (חודש רביעי ברציפות בקופ"ג ובקרנות הפנסיה) כשרמזים לכך אנו מקבלים בהיקף ההיצע בפקיעות האחרונות. בניגוד לחודשים קודמים בהם הכותבים קיזזו חלק ניכר מהרווח בשבוע האחרון לחודש, עד כדי מחיקת 80% ממנו, הפעם יש לקוות כי למדנו מהנסיון וגם אם הדבר אינו מבוסס (השבועיות יוצרות לחץ לא נורמלי בשל חוסר נזילות) תהא סגירה מוקדמת על חשבון שחיקה.

בצד המוניטארי המקומי פרוטוקול החלטת הריבית של בנק ישראל ליוני מפתיע למדי. באופן טבעי חלק ניכר מהדיון עסק בשיעור הצמיחה הנמוך במשק אלא שמבחינת בנק ישראל מדובר על שני גורמים מרכזיים הם שער החליפין והאטה בסחר העולמי. בנוגע לשער החליפין מדובר כבר על אובססיה. הרי הדולר מצוי ברמה זו פחות או יותר מזה שנה כשמול סל המטבעות כבר היינו בשפל נמוך בהרבה (היורו התאושש יפה בסה"כ) ולכן לא ברורה החלטת הבנק מלבד מציאת הצדקה להמשך הרכישות. ביחס להאטה בסחר העולמי – נכון אבל לא רלונטי לישראל. ארה"ב של השנה האחרונה יכולה להתקנא בישראל בכל הנוגע לצריכה פרטית: זה לא רק מוצרי טכנולוגיה וכלי רכב אלא כל מוצרי הצריכנה הנסקרים באוצר רשמו קפיצה ממשית. בהתאם הכנסות המדינה ממסים זינקו עד כדי עודף של 2.7 מיליארד ₪ (כנראה עוד הורדת מסים עד תום השנה) והם בקצב הגבוה מזה עשור. בנק ישראל הולך ומאבד מחשיבותו, עת אין לו כל יכולת השפעה, ובד בבד הולך ומאבד קשר למציאות. זה לא רק תחזית הצמיחה והאינפלציה כי אם גם כל סכימת ההחלטות של מה שמכונה ועדה מוניטארית והוא למעשה הצגה של אדם אחד פישר-פלוג. מבחינת שוק ההון הדבר ממחיש כי בעוד שבאירופה וארה"ב הנגידים הם כמעט אלים כאן בנק ישראל מתחמק משאלת בועת הנדלן, טומן ראשו בחול בכל הקשור לאינפלציה וצמיחה ומתמקד רק ברכישת דולרים. זו לא סביבה מוניטארית שיכולה להוביל לתנועה מעלה, וכיוון שמרבית המדדים מצויים קרוב לשיאם קשה לראות פעם נוספת כיצד פונדמנטלית אנו מתחמקים משבירת 1400.

בשוק המט"ח היתה בשבוע החולף עצבנות רבה אך בשורה התחתונה ללא שינוי ממשי. עד מועד החלטת הריבית המטבע האמריקני יוסיף לפלרטט עם 3.85 אבל זה חסר משמעות מאחר והתנועה במועד ההחלטה תהא לכל הפחות 1% וכמובן יכולה למחוק באחת מגמה לכאו או לכאן.
הסיפור האמיתי של הימים האחרונים הוא הנפט. הערכנו בסקירה הקודמת כי רמת 50$ לא תחזיק מעמיד ובהתאם פתחנו פוזיצית שורט. הזהב השחור עוד הצליח לשרוד יומיים מעל רמה זו אבל הירידה המהירה מוכיחה שוב כי אין שום הצדקה למחיר הנוכחי. לא נמנה שוב כל הסיבות המופיעות בסקירות האחרונות ורק נציין כי הנתונים המגיעים מאסיה (על חלקם בהמשך) לא מצדיקים קצב ההפקה הנוכחי. בהיעדר כל סימן להקטנת קצב ההפקה ובזמן שכל תעשיית הפצלים בארה"ב מתעוררת עם הרמה הנוכחית המצב רק ילך ויחריף בדרכו ליעד 43-45$ שציינו.

באירופה מועד החלטת הברקזיט הולך ומתקרב והוא מרחף מעל המדדים ומונע מהם מלהתקדם גם מבלי קשר לארה"ב. אם בזה לא די דווקא עכשיו קיבלו המשקיעים באירופה בשורות חיובית בדמות צמיחה בגוש האירו בקצב שנתי של 1.7%. הצפי האופטימי לרבעון הראשון לעליה של 0.4% נופץ מולה עליה בפועל של 0.6% וכעת מה יאמר דראגי?? אם הכלכלה מעניינת הנגיד, כפי שהוא טוען, צריך להוריד הרגל מדוושת הרכישות ולהמתין ולבחון האם מדובר על מגמה או רבעון חד-פעמי. בכל מקרה די ברור כי הנגיד לא יכול לפעול עד אוגוסט לכל המוקדם מה שמותיר את בעית הברקזיט – לרוב לדראגי היתה יכולת לעמעם תוצאות שליליות בהצבעה (יציאת בריטניה מהאיחוד) אבל המצב פשוט לא אפשרי מבחינתו מאחר והדבר אינו נוגע בטווח המיידי בכלכלה אלא רק בשוק ההון (וכיום כבר אין כל קשר בין השניים). אי לכך, בתרחיש שלילי הליש"ט צולל אבל היורו הוא בגדר תעלומה. להערכתנו גם היורו ירשום תנועה חדה מטה ובסה"כ הדבר אינו נורא לבורסות אך בכל מקרה ימנע מדראגי שוב מלהתערב. איך שלא הופכים התמונה באירופה, מבחינה מוניטארית הדברים סגורים וחתומים לרבעון הקרוב וביבשת בה האבטלה עומדת על 11% ושיעור הצמיחה ביום טוב עומד על 1% בשנה זה פשוט לא מספיק בשביל לדחוף הבורסות מעלה.

שני גופים רואים התמונה כמותנו וכל אחד מסיבותיו מציין המצב באירופה צפוי להידרדר. הראשון, הוא הבנק העולמי שהוריד תחזית הצמיחה העולמית. הפוקוס של הדוח עסק בכלכלות מתפתחות המתקשות להסתכל לרמת המחירים הנמוכה והתחרותיות הגוברת אלא שבשוליים היתה התיחסות לכלכלות מערביות בדגש על ארה"ב, גרמניה, בריטניה וצרפת. כלכלות אלו הולכות ורושמות עליה בשורת ההוצאות וכפי שציינו ביחס לדוחות האחרונים בוול סטריט יש גבול עד כמה ניתן לפטר ולהתייעל. הצמיחה הצפויה כעת עומדת על 2.4% (עדין אופטימי להחריד) אך זאת בהנחה ואירופה לא תגלוש חזרה למיתון ועצם ההערה בדוח מלמדת על הצפי.
הגוף השני הוא s&p שהציג הנתונים העדכניים בדבר שיעור חדלות הפרעון בשוק האג"ח העולמי עם קפיצה לרמה הגבוהה מאז 2009. זו תופעה מרתקת – לכאורה אם המצב כ"כ טוב (והבורסות קרובות לשיא כאמור) מדוע המשקיעים המתוחכמים כל הזמן רצים לאג"ח?? אין מדינה בעולם שזה לא נכון אליה: תשואת אג"ח 10 שנים גרמניה ירדה החודש ב 10 נקודות וקרובה לצד השלילי; יפן ושוויץ כבר שם; אג"ח ארה"ב ירד בשבוע החולף ביום בודד ב 4 נקודות; מדדי התלבונד המקומי והגיוסים בשיא כל הזמנים והרשימה נמשכת. אם נניח בפני תם נתוני האגח על השולחן ונבקש פירושם, אין אחד שלא יקבע כי ברקע מתחוללת סערה כלכלית מעין כמותה. בפועל, המניות והאג"ח מתנהלים בצוותא (אמורה להיות קורלציה הפוכה) ואחד מהשניים צפוי לבצע פרסה אלימה. ההסטוריה מלמדת כי משקיעי אג"ח מקדימים בהרבה את משקיעי המניות ולכן אין סיבה להמאין שהפעם פני הדברים יהיו שונים.

באסיה, נתוני הסחר של סין ממשיכים לאותת כי המדינה נסוגה בעקבות חולשת היצוא. היצוא הסיני נפלה ב 4.1% בחישוב השנתי ומדובר על ירידה כפולה מזו שנצפתה רק לפני חודש באפריל. זה לא שהעולם לא צורך כמו שסין נסגרת ע"י מדינות אחרות שנושפות בעורפה דוגמת הודו אך גם מדינות פחות "נחשבות" דוגמת תאילנד והפיליפינים. בשורה התחתונה, זה אינדיקטור ראשון במעלה ביחס לצריכה במערב ולכן בורסת שנחאי היתה ונותרה השורט הכי בולט מבין הכל הבורסות.

בארה"ב ככל שעולה הסבירות לברקזיט כך הולכת ויורדת הסבירות להעלאת ריבית. אני סבור כי אם התאריכים היו הפוכים, קרי החלטות הברקזיט טרם החלטת הריבית יתכן ויאלן היתה מפתיעה אבל כיוון שיאלן מחליטה בעוד הלא נודע בעינו אין סיבה שהנגידה תעלה הריבית. זו כבר עובדה מוגמרת ואם עד לפני חודש השווקים היו צפויים להגיב לכך בעליות נאות, הרי שכעת להערכתי הדבר שווה ערך לעליה זניחה ביותר של מחצית האחוז. שוק התעסוקה נותן לנגידה הסולם לרדת מהעץ אבל בטווח הארוך כפי שציינו לא פעם הפד מאבד מאמינותו וניתן לראות אינידיקציה מוקדמת לכך מהחלטת הריבית הבאה = כבר עכשיו, למרות שיאלן "הבטיחה" העלאת ריבית עד סוף השנה, מגולמת סבירות של 60% לאי העלאת ריבית נוספת בכלל ב 2016. תחת הנחתנו כי הנפט יוסיף לאבד גובה, קשה לראות כיצד יאלן מצדיקה העלאת הריבית בשווקים כה שבריריים. זה מחזיר אותנו שוב בפעם המי יודע מכה למשוואת האימה לפיה מצד אחד שיאים חדשים לא יהיו (ואנו מציינים זאת פעם אחר פעם למרות מרחיק שברירי אחוז משיא) ומאידך אין שום תרחיש ירידה חדה באופק. גם תחת הנחת ברקזיט, נקבל תנועה של 3-4% בשבוע = עניין לא מבוטל לחלוטין אבל כזה שעדין מותירנו בגבולות הדשדוש.
מבחינת ההערכה ל s&p הכיוון עודנו 2020-30 פשוט מהטעם שאין סיבה שהמדד יטפס. הויקס הנוכחי אינו תומך בירידה מהירה אבל גם התנהלותו לאור כל נפילה של 1% במדדים מרמזת כי יש חרדה / לחץ בקרב המשקיעים ולכן ברמה החודשית ציינו היעד ואילו ברמה השבועית סביבות 2070 יחשב כדשדוש מוחלט ויעד מתבקש.

מניות ומגזרים
פרוטליקס- המלצת קניה. קיימת כבר בתיק האתר וכעת נאו מכפילים משקלה. זו ללא ספק המניה המאכזבת בתיק, לא משום התשואה השלילית כמו בגלל אי מימוש הפוטנציאל. הנהלה לא חכמה ולא שיווקית, התנהלות מול משקיעים לוקה בחסר ועוד בעיות שגרמו למשקיעים לזרוק הנייר בלי לחשוב פעמיים. אלא מה, כעת המניה חוזרת לבסיס עם פוטנציאל מימוש השלב השני והפוטנציאל המדעי קיים גם קיים. מתאימה לטווח ארוך בלבד ומדובר במניה בסיכון גבוה.

• ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !