השבוע החולף נחתם ללא שינוי (לרבות יום א") כשהמדד מתעלם מהנעשה בחו"ל והמגמה אותה ציינו מלפני שלושה שבועות הולכת ומתחזקת – הציבור פסק מלהזרים כספים למניות ומתמקד כעת בהסטת הכסף אל מעבר לים.
אם בשבוע החולף עוד דיברנו על גיוסים בתעשייה כולה, הרי שהשבוע התעשייה פדתה 230 מליון ₪ לראשונה מזה שנתיים וחצי. אמת כי החלק הארי של הפדיונות מגיע מכיוון הכספיות והשקליות אלא שגם שבאפיק המנייתי חלה תמורה משמעותית – גיוס של 350 מליון ₪ לקרנות חו"ל ופדיון של 200 מליון ₪ בקרנות מניות ישראל. בכדי לחדד את הבדלי התשואה נציין כי לא רק ראלי של 13.5% במדד ה s&p תרם את שלו אלא אף התחזקות של 10% בשער הדולר וביחד מדובר על ההשקעה הרווחית ביותר בשנה האחרונה. לזאת יש להוסיף הדשדוש המקומי וכך נשען השוק, בהיעדר מוסדיים המקטינים חשיפה ושחקני מעוף המושכים מטה, בעיקר על גיוסים מצד הקרנות המעורבות: 600 מליון ₪ גיוס בשבוע החולף, ממנו כ 150 מליון לערך לשוק המניות. נתון זניח יחסית שאף הוא יעמוד למבחן השבוע עם הצלילה במדדי התלבונד והאפיקים הקונצרניים – הציבור ימתין לא יותר מרמת 315 הנקודות בתלבונד 20 בטרם נראה פדיונות ענק, וכבר ציינו לא פעם כי ירידה חדה במניות תגיע רק לאחר ירידה ניכרת באפיק הקונצרני. רבות תלוי בתשואת אג"ח ארה"ב, ועדין הסתבכות אדמה, אפריקה, ו IDB נותנות במשהו טעימה מחוסר תמחור הסיכון הקיים כרגע באפיק זה.

השבוע אנו בשבוע פקיעה עת שחקני המעוף בלמו מרבית החודש העליה במדד, ומנעו כל קורלציה מול העולם. בצד החיובי, הכותבים עשו זאת בהצלחה רבה ואילו בצד השלילי כוחם לשבוע הפקיעה מספיק לעוד יום בודד ולמטה מכך. אנו זקוקים לירידה אורגנית, רצוי בעקבות הנעשה בעולם, בכדי להגיע לבוקר הפקיעה שאחרת נראה גלגול מוקדם. עוד נסכם פעילות הכותבים החודש אלא שכבר עכשיו נציין כי ככל שמדדי וול סטריט ממשיכים מעלה ות"א עומדת במקום כך עולה האגרסיביות של שחקני המעוף תחת הנחת תיקון כולל. בכל מקרה, פקיעה אופטימאלית מצויה ברמה נמוכה מ 1430 אך גם פקיעה מתחת ל1440 תיחשב מוצלחת במיוחד כשהספוט הנוכחי הינו בעיקרו דשדוש מוחלט ואפס תשואה.

בצד המאקרו כמובן שהורדת תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה" ע"י פיץ" מעוררת במשהו את משרד האוצר ובנק ישראל שהתבשמו מנתוני הלמ"ס המנותקים מהמציאות. עצם הורדת אופק הדירוג חסרת משמעות – כל אימת שמתקרבת תקופת בחירות, בוחרים בחברות הדירוג להוריד הילוך ולכן הדבר בהחלט נסבל אלא שההסבר הנלווה להורדה מחדד כי פנינו להאטה קשה. פיץ" מציגה שלל גורמים וביניהם מצב בטחוני, בחירות, העלאת מיסים, וכן הלאה ונוגעת באפשרות כי אלו יתאחדו לכדי סערה מושלמת. בפועל, במצבו השברירי של המשק די באחד, ובמפתיע לא ציינו בפיץ" את בועת הנדלן, בכדי שהמשק שגם ככה רושם צמיחה אפסית בראיה שנתית יגלוש למיתון. רווחי החברות מכאן כבר אינם יכולים לטפס עוד הרבה (ע"ע פועלים, לאומי, בזק) ולכן בדיסקאונט אנו מוגבלים בטח ובטח שאפשרות השקעה בארה"ב/אירופה מבטלת פקטור מהותי דוגמת המצב הבטחוני.

האחרון, לצד הורדת הדירוג, הקפיצו שער הדולר באחת וכאילו להוסיף שמן למדורה דראגי (פירוט בהמשך) החליש באחוז היורו מול הדולר. על רקע חולשת הדולר בעולם קל להבין המשך המגמה המקומית, מה גם שנתוני ארה"ב מוסיפים להציג התאוששות – ההיפך מישראל. עדין אנו רואים בצמד חוזק לא פרופורציונאלי וכל שצריך הוא תיקון לשוב לרצועת 3.8-3.85 ₪/דולר היא האיזור הסביר.
לעומת זאת בצמד יורו/דולר אנו מוסיפים לשמור על פוזיציית השורט. בצד אחד נגיד שמתאבד על הכלכלה ומוכן להדפיס כסף עד סיום כהונתו באופן הולך וגדל, ואילו בצד שני נגידה שכבר מכינה הקרקע להעלאת ריבית. רמת 1.23 היא כתוצאה מדבריו האחרונים של דראגי ועדין המרחק מטה עוד רב ורמת 1.21 תשקף נאמנה את פער הכלכלות.

בשוק הסחורות הזהב בו בצענו פוזיציית לונג מגיע כעת ליעדו עת הוא שב לרמת 1200 $/אונקיה. מכאן האפשרויות הן אנה ואנה, אם כי סבירה יותר החלשות קלה, ולכן אנו נעדיף לממש ברווח דו-שבועי של 5% ולבחון חזרה בהמשך בשל תרחיש דשדוש סביר.
בנפט ראינו ירידה ועצירה ברמת 73, ומכאן בהחלט אנו מצפים לרגיעה במגמת הירידה המובהקת. לא כזו שתצדיק סגירת פוזיציית השורט אך בהחלט מגמה המזמינה מימוש רווחים בטווח הקצר מצד משקיעי הטווח הקצר.

הסחורות התחזקו השבוע מעט על רקע החדשות מאירופה ובהחלט אלו היו חיוביות לטווח הקצר עבור המשקיעים. דראגי הוא ככל הנראה הנגיד לו חייבות הבורסות בעולם יותר מכל נגיד אחר, אף יותר מברננקי שכן הוא תמיד מספק הסחורה בדמות הצהרות לוחמניות ותמיד מקפיץ השווקים. לחילופין, וסביר יותר, שדראגי הוא הנגיד לו חייבות הבורסות יותר מכל פשוט בשל נאיביות אין קץ של המשקיעים האירופאיים... השבוע היה זה נאומו של דראגי בו הבהיר כי הוא מחוייב לאינפלציה של 2%. בהמשך אותו היום הודיע הבנק האירופאי כי התחיל לרכוש נכסים להגדלת הנזילות, כשבין לבין מתראיין הנגיד ומציין כי פנינו לצעדים "משמעותיים יותר". דראגי רוצה, והמשקיעים ואף אזרחי האיחוד רוצים אבל זה פשוט לא יצא – לא ניתן להגיע לאינפלציה של 2% כשהאיחוד כולו שקוע לאחר הזרמת כספים אינסופית באינפלציה של 1.2%. כן, אפשר להפיל המטבע עוד ועוד ולייצר אינפלציה מלכותית ועדין זו טמינת הראש בחו"ל שכן האינפלציה הגרמנית בנסיגה והיא החשובה. כך חמקו מבין עיני המשקיעים מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים בגרמניה שעמד על 52.1 לעומת צפי ל 54.5, והמשיך להציג הדרדרות הכלכלה .
גישת האיחוד לפיה גרמניה תוסיף לתת תמיכה לצעדי ניסוי וטעייה שגויה. הגרמנים כבר בקצה גבול יכולותם ולכן להוציא רכישת נכסים שכבר החלה לפני כשנה, החדשות הללו הן מחזור ולא מעבר. אולי טוב מכל מציין את הניתוק והאשליה משפט אחד בנאומו של דראגי לפיו "אנו רואים אינדיקציות ראשוניות לכך שהפעולות שביצענו להנזלת שוק האשראי מביאה לידי יתרונות מוחשיים" וכל מלה נוספת בעניין מיותרת.

לעומת אירופה שעושה הרבה רעש אבל לא באמת מחדשת, סין הפתיעה במהלך קיצוני שדי בו לספק תמיכה לוול סטריט ברמה השבועית (הקפיצה בשישי כל כולה סינית ולא אירופאית). הבנק המרכזי בסין הוריד את הריבית להלוואה ל 5.6% מהלך בו לא נקט מזה למעלה משנתיים. לזאת הוסיף הבנק הסיני קיצוץ הריבית על ההפקדות ב 0.25% (2.75%) נוכחי והגדלת האפשרות של הבנקים המסחריים במדינה להגדיל גבולות הריבית עד 120% מריבית הבנצ"מרק. המהלך מפתיע במיוחד שכן בסין טרחו להזכיר כל שבוע בחודשים האחרונים, וגם ימים טרם ההכרזה, כי אין כל בעית נזילות בסין ויש ממנה "בשפע". אלא מה – הבעיה אינה נזילות, שזו בינתיים בהחלט לא קיימת אלא אי היכולת לעמוד ביעד הצמיחה השנתי שעומד על 7.5%. מדובר בחדשות גרועות מאין כמותן לכלכלה הריאלית, ומעודדות לבורסות העולם שכן לראשונה מאז 1998 סין עלולה לא לעמוד ביעד הצמיחה השנתי ודי בזה להכניס הסינים לסחרור. יתרה מכך, קשה להאשים הסינים שרואים את תכנית ההדפסות בארה"ב – איופה – יפן כי הם ממריצים הצמיחה פיקטיבית אך בהחלט יש כאן בכדי לחדד תמיכה ואף פוטנציאל עליה באסיה בטווח הקצר אל מול בעיות קשות איתן צפוי להתמודד המשק העולמי כבר בשלהי הרבעון הראשון של 2015.

בארה"ב המדדים הוסיפו להציג דשדוש במחזור נמוך והיו זקוקים כאמור לתמיכה מאירופה ואסיה בכדי לחתום השבוע בעליה נאה. כמעט כל נתוני המקרו שהתפרסמו היו חיוביים ובראשם מדד המחירים לצרכן שרשם עליה של 0.2% (כצפי), מדד המחירים ליצרן שעלה כפול מהצפי, שיא של שש וחצי שנים באישורי בניה ושיא של 21 שנה במדד הייצור של פילדלפיה. על פניו הכלכלה האמריקנית מתאוששת, אך בפועל לא נרשם גידול מרשים בצמיחה ולכן החשש המרכזי של הפד כפי שעלה מפרסום פרוטוקול החלטת הריבית הינו מדיפלציה. במידה מסוימת מודה הפד כי יעד 2% לא יתקיים השנה, והסבירות הינה למצב של קבעון מחירים. מצב זה משרת את השווקים בדמות דריכה במקום אך לא מעבר, וגם בעליה האחרונה אנו רואים יותר קטליזאטורים עולמיים ולא סיבות אורגניות אמריקניות. בשל זאת, ההערכה עודנה לתיקון קל של 1-2% וגם אם הדבר ידחה מעט בשל המסורתיות של חגי השבוע, עדין מדד ה s&p אינו יכול לצפות לכל צעד מקל מהפד בתקופה הקרובה וכיוון שארה"ב ואסיה אמרו את דברם זה מכבר התרחיש הסביר הינו גלישה מתונה מטה.

מניות ומגזרים
זהב – שינוי המלצה ! לאחר תשואה של 5% בשבועיים המתכת שבה לרמת 1200 אותה הגדרנו כיעד מיידי. על פניו ניתן עוד להמתין מעט ולא למממש אלא שיש בכך משום התעלמות מהתנגדות עקבית בסטרייק זה ולכן נשוב למתכת לאחר בחינה מחודשת בירידה של 3-4% לכל הפחות.

• ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !