כבכל שנה, גם השנה אנו חותמים ומסכמים את שהיה, ומבצעים חשבון נפש מקצועי: היכן צדקנו בהערכתנו השנתית, היכן שגינו והאם יכלנו לצפות (ולהערך) טוב יותר. אני מדלג באופן חריג על בחינת השבוע בשוק המקומי והעולמי מאחר והמדד בת"א כמעט ולא השתנה ואילו בעולם המסחר היה חסר לאור עונת החגים.
לכאורה, דצמבר איכזב בת"א וה"דרמה" בפקיעה היתה חדה – אך האם באמת זהו המצב?!

בסיכום 2012 בהתייחס לפקיעה האלימה ולהערכתנו המוקדמת כי לא יהיה ראלי ציינו:
אז מדוע בכל זאת המלה "דרמה" מופיעה במרכאות? כי בכל שנה אנו נחווה את סיפורי התקשורת על ראלי סוף שנה ובכל שנה, לכאורה השוק יופתע מחדש (לאחר ירידה במדדים).

וגם בסיכום 2011 נכתבו הדברים הבאים:
בפקיעה עצמה, גוף גדול שחיפש הזדמנות למכור בצורה מסיבית, וסבר כי הדבר יתאפשר בחמישי גילה להפתעתו כי מנגד לא נעמדו קונים, וכך הפקיעה הפכה שלילית לאחר פתיחה אנגלית. לא היתה כאן דרמה אמיתית, אלא בסה"כ חוסר יכולת של גופים בשוק להקטין חשיפה במחזורי המסחר הרגילים.
בקיצור, בכל שנה אנו נחווה את סיפורי התקשורת על ראלי סוף שנה ובכל שנה, לכאורה השוק יופתע מחדש. כך גם השנה נותר הראלי במוחם הקודח של מחפשי הכותרות בלבד וגם בשלהי 2014 סביר שנקבל אותו צפי וסטטיסטיקות מבשרות כל טוב, שאין להן באמת על מה להישען.

אז אם אפשר ללמוד לא מעט מהעבר, בהחלט יש מקום להביט על השנה שחלפה ולהסיק לעתיד.
שנת 2013 הזכירה במידה רבה את שהתרחש אשתקד. אמנם המעוף חותם בתשואה נאה של 12% אך מרבית התשואה התרכזה בחודש בודד (ספטמבר) - כך נוצר מצב בו המשקיעים התייאשו מהדשדוש המוקדם במהלך המחצית הראשונה של השנה, במקרה הטוב העבירו כספם לבורסות זרות ובמקרה הרע נבהלו מתרחיש סוריה ומימשו. אין בנמצא השקעה פסיבית שהניבה 12% תשואה בהתחשב בדמי ניהול, מס רווחי הון וכיוצא באלה ובהתאם האטרקטיביות של השוק הוסיפה לרדת פלאים: מעבר לים בורסות "כבדות" רושמות תשואה של 20%, 30% ויותר באפס בעיות בטחוניות וביציבות שלטונית מובהקת, ואם זהו המצב השאלה המתבקשת היא מה יש לחפש בבורסה המקומית ?!
ישראל אולי רוצה לראות בעצמה שוק מפותח אך הבורסה בת"א הינה בגדר שוק מתפתח מובהק שאולי זכה לשדרוג מטעם MSCI אבל בפועל אין זה משקף את דעת המשקיעים. שווקים מתפתחים טומנים בחובם סיכון ולכן כדאיות ההשקעה בהם עולה רק כשמוצו כל האפשרויות האחרות לתשואה. זה לא היה המצב ב 2013 וזה לא יהיה המצב גם ב 2014. אולי לדמיין שארה"ב תשחזר הישגיה מהשנה האחרונה מעט קשה לצפות אך לאמריקנים היכולת להדפיס כסף לאירופאים עומדות הלוואות בלתי נדלות ואילו המשק המקומי ריכוזי מדי וחשוף לגחמות הממשלה.
זרים, מוסדיים ומשקיעים מתוחכמים הפנימו העניין ופעלו בהתאם אך ברבעון האחרון מי שלא עשה כן היה הציבור – תעודות הסל וקרנות הנאמנות רשמו שנת שיא כל הזמנים בגיוסים כתוצאה מהיעדר אלטרנטיבה בדמות הריבית. אין תמחור ראוי, אין חשיבות לדו"חות אלא פשוט הסתערות גרידא לעבר המניות המוכרות ובראשן הבנקים. וכאן אנו כבר מתחילים לגלוש ל 2014 עם הבעיה המשמעותית הראשונה, היא טיב המחזיקים – אם ציבור אינו פעיל או פעיל בשוליים גם אורך הנשימה והעמידות של הבורסה גבוהים. להבדיל, בתחילת 2014 הקרנות המעורבות נסחרות בשיא אע"פ שאג"ח קונצרני 20 ו 40 נסחרים באותה תשואה ובאחוז מעל ממשלתי = אפס תמחור סיכון. מרגע שהקרנות יתחילו לרשום ביצועים שליליים אנו מצפים לבריחה המונית מהשוק וחסרת פרופורציה ביסודה. מוסדיים לא ימצאו עניין מעל רמות 1250, גם כפקטור של תשואה אלטרנטיבית מעבר לים, ולכן ת"א צפויה לספק תשואת חסר על השוק.
נגענו לא פעם במהלך השנה בפער היציב והקיים מול ארה"ב וציינו כי הסבירות שהפער יסגר נמוכה וזאת יתרחש רק במידה וארה"ב תרד ולא ת"א תעלה. לפרקים נדמה היה שהחל מהלך צמצום אך בפועל הנחתנו התאמתה עת אנו חותמים את השנה בדיוק בפער 500 הנקודות וצמצום הפרש תשואות אל מול העולם יתרחש כאמור רק בתרחיש ירידה ניכרת מעבר לים.
מכאן, אנו חוזרים להערכתנו הרבעונית מאחר, וזאת אני מציין לא פעם, במצב הדברים הנוכחי נראה לי מופרך לנסות ולחזות שנה קדימה.

בהערכה הרבעונית ל 2013 נכתב:
הבטחות שווא, הזרמות כספים והיעדר אלטרנטיבת השקעה מחד, ומצב כלכלי בכי רע מאידך. הגבולות לרבעון הקרוב הם 1080-1235 (מדד נוכחי 1190), כשפוטנציאל העליות מוגבל ביותר ואילו הירידות אינן צפויות באחת בהיעדר אירוע עולמי גלובלי אלא כהידרדרות מתמשכת.

המציאות: התחזית התאמתה במלואה ועל אף שכיוונו לרבעון הראשון (ככל הסקירה) בפועל התחזית פגעה עד אוגוסט בטווח תנועה צר להחריד. ימים שלמים המדד רשם תנועת גבוה-נמוך של 4 נקודות דבר שהוביל את סטית התקן לשפל הסטורי והוריד כל עניין בשוק המקומי.
2014: בניגוד ל 2013 בה צפינו דשדוש הרי שאנו מצפים במהלך הרבעון הקרוב לירידה של המדד אל מתחת ל 1300 הנקודות ובהמשך חזרה לרצועת הדשדוש 1170-1250. אין להשליך מכך על מדדי ארה"ב דבר וחצי דבר ויש בזאת רק לשקף את חוסר האטרקטיביות בשוק המקומי, ובפרט במדד המעוף בו המניות מתומחרות הרבה מעל שווין.

ביחס למגזרים ציינו:
מבין המגזרים המקומיים אני מעריך כי מגזר הקמעונאות יתן תשואה עודפת ואילו מגזר הביומד יציג תשואת חסר.

המציאות: התחזית התאמתה במלואה ואכן במהלך המחצית הראשונה של השנה מדד הביומד נותר בתשואה מאופסת בזמן שמניות הקמעונאות נוסקות למעלה מ 30% בהובלת שופרסל ורמי לוי.
2014: שני מגזרים בעיתיים בתחילת השנה הנוכחית ובראשם הבנקים והתקשורת. הראשון מתומחר בצורה הזויה המתבססת על המשך קצב לקיחת משכנתאות בלתי אפשרי ומתעלם מרפורמות בתחום. השני, זינק השנה בעקבות תיקון מתבקש לשנת 2012 הדרמטית אך שוגה באשליה כי אפקט התחרות המקסימלי כבר מאחרינו. זו לא השחיקה ברווחיות כמו שזו החדירה של חברות האחת לתחום רעותה שתוביל לירידה ברווחים כבר בדוחות הקרובים.

ביחס למצב הבטחוני והשפעתו על השוק הערכנו:
באופן אישי אני סבור שהסבירות לתקיפה באיראן שואפת לאפס .... לא צפויה שום השפעה למתרחש במזרח התיכון

המציאות: אכן לא התרחשה כל תקיפה ולשמחת המשקיעים העננה אף התפוגגה עם הסכם המעצמות - איראן.
2014: בשכונת המזרח התיכון בלתי אפשרי לצפות אירועים בטחוניים, וגם אין לי יומרה לעשות כן, אך בכל הנוגע להשפעה על הבורסה להערכתי אין שום אירוע בעל קנה מידה היכול להשפיע על המדדים מעבר לנקודתי. גם אם נניח אינתיפאדה מעבר לפינה הרי שהיעדר הזרים יהווה במקרה זה יתרון ולבטח אין מדובר על תרחיש קיצון ממלחמת לבנון שאף בה רשמו המדדים עליות.

ביחס לפעילות וחזרת הזרים הערכנו כי:
לזרים אין מה לחפש בישראל, בטח על רקע המצב הבטחוני הלא ברור.

המציאות: למרות קולות אינטרסנטים (או חסרי הבנה) הזרים לא היו פה לאורך כל השנה. גם בראלי ספטמבר והגל שהגיע לאחריו ושוייך בטעות לזרים הוכיחו דוחות בנק ישראל כי בסה"כ בשלושה חודשים נכנס למניות כ 20 מליון דולר בלבד.
2014: אין לזרים מה לחפש בבורסה המקומית והיעדרם יוסיף לבלוט ולהוות אחת הסיבות המרכזיות לתשואת החסר. מצב זה יכול להשתנות רק בתרחיש מפולת (להבדיל מירידה חדה) והיות וזה אינו עומד על הפרק בטווח הזמן המיידי כך גם חזרת הזרים אינה רלונטית.

בנוגע למצב הבורסה עצמה, הערכנו כי:
מחזורי המסחר יקטנו והבורסה תידרש למהלכים דרמטיים

המציאות: בנוגע למהלכים הדרמטיים, אכן בשנת 2013 פוטרו/התפטרו מנכ"לית הבורסה והיו"ר בעקבות צעדים שנקט יו"ר רשות ני"ע. במהלך מזעזע אמות סיפים שלא התרחש מעולם החליף הרגולטור שני ראשי חברה פרטית אך בינתיים אין באופק תפנית של ממש.
בצד היקף מחזורי המסחר דייקנו פעמיים. פעם ראשונה, עת המחזורים ירדו במחצית הראשונה של השנה ורק ראלי ברבעון האחרון הוביל לעליה שנתית של 10%. פעם שניה, בבחינת הסיבה לאותה עליה שנתית – הוספת שעת מסחר הינה תוספת של 12.5% ליום ולכן תוספת של 10% למחזור אינה באמת תוספת עניין הוא תנועה אלא עניין טכני (ואם תהא הבורסה פתוחה 24 שעות הרי שגם אז המחזורים "יכפילו" עצמם). הנהלת הבורסה מיהרה לטפוח לעצמה על השכם.
2014: בסה"כ אנו מצפים לשמירה על מחזורי המסחר הנוכחיים בטווח תנועה של 10% לכאן או לכאן ומחזור ממוצע של 1.2 מיליארד ₪ שינוי אמיתי יכול להגיע רק מביטול מסחר בראשון וקיום מסחר בשישי אך נדמה כי השוק טרם מוכן לכך.

ביחס לתוספת שעת המסחר והמהלך התוך יומי:
המצב שיווצר הוא מסחר דליל ואפאתי לאורך מרבית שעות היום, ורק בשעת המסחר האחרונה תתעורר הבורסה לחיים

המציאות: הלכה למעשה המדד מבצע תנועות חדות בשעת המסחר האחרונה, לעיתים קרובות מנוגדות להלך הרוח היומי ומבטלות כליל את התשואה. אין ממש טעם לפעול בשלב מוקדם של היום, ושחקני המעוף שהפנימו זאת אף הם פעמים רבות מקטינים מסחר טרם השעה החופפת ובעקבות כך חלה ירידה בנזילות.
2014: אין סיבה שמצב זה ישתנה ואנו נמשיך לעקוב אחר העולם בירידות אך בקורלציה פחותה בעליות בשעת המסחר הראשונה, בשל אופי מדד יורד אל מול עולה.

עוד ברמת המקרו:
ישראל תחווה השנה האטה חריפה יותר עם צמיחה של 1.5% בלבד, ואחוז אבטלה שיחצה את רף 8% לכל המאוחר ברבעון השני

המציאות: תחזית שגויה. האטה כן אך לא חמורה במיוחד עם צמיחה של 2.2% בניכוי הגז ו 3.3% בכולל. הערכנו בחסר את יציבות המשק הנובעת בין השאר בשל הריבית הנמוכה, ובהתאם התחזית פיספסה. לעומת זאת באחוז האבטלה התמונה הרבה יותר מורכבת- אכן אחוז האבטלה טיפס במהירות והגיע באפריל כבר ל 6.9% אך אז שינוי שיטת החישוב (שנה שניה ברציפות) הוביל לירידה עד לרמת 5.5%.
2014: בהתיחס לצמיחה ברוטו לרבות הגז אנו מצפים להמשך האטה וצמיחה שנתית של 2.7%. ביחס לאחוז האבטלה אנו מצפים לזינוק לרמת 6.7% במהלך השנה עם תחילת עליה מיידית ברבעון הראשון ולראשונה אף לירידה בשכר הממוצע במשק בסיכום שנתי.

בנוגע לריבית כתבנו:
לנגיד יש מרווח תמרון של עוד 0.5% בו ישתמש עד תום הרבעון הראשון בשנה.

המציאות: הנגיד אכן הוריד את הריבית ב 0.5% ועשה כן עד יוני בהתעלם ממשבר הנדל"ן שהוא מלבה.
2014: הורדת ריבית ברבעון הראשון של השנה ברבע האחוז, הורדת ריבית נוספת פחות ודאית ברבעון השני (ל 0.5%) ובהמשך השנה תחילת העלאת ריבית שתכניס את שוק הנדל"ן לתסבוכת.

ברמה הפרסונלית הערכנו:
אני אסתכן בהערכה לפיה הנגיד לא יסיים את שנת 2013 בתפקידו ויבחר לפרוש, או לכל הפחות יודיע על כך, במהלך השנה. זאת דרך המילוט היחידה בה פישר לא יזכר לדראון עולם כנגיד שחתום על שלוש בועות שונות: נדלן, בנקים/בורסה, ויתרת המט"ח של ישראל.

המציאות: פישר אכן מודיע על פרישה ולא מסיים את שנת 2013. הנגיד שנכשל כשלון חרוץ בדרך ההתנהלות מול הדולר, ניפח את בועת הנדלן ובמידה רבה את הבורסה פשוט אינו רוצה להיות על הספינה כשהמים מתחילים לחדור.
2014: פלוג מנסה ברבעון הראשון לשמר את מדיניות פישר אך בסופו של דבר פורשת ובוחרת מדיניות שונה ביחס לדולר (הפסקת התערבות, ובטח בהיקף הרכישות). בנק ישראל עובר רפורמה במהלך השנה הנוגעת לשכר וליעדיו לאחר שהבקורת עליו תגבר (ככל הנראה בעקבות הרפתקת הדולר).

ובכל זאת, בשוק הנדלן התבדינו:
להערכתי, ולאחר שלל טעויות שביצע בנק ישראל בארבע השנים האחרונות, הפעם זה לא יספיק ואנו נראה ירידת מחירים תלולה במחירי הנדלן.

המציאות: תחזית שגויה. על בלימה אולי אפשר לדבר אך בטח לא על ירידת מחירים. שגינו לחשוב כי הממשלה באמת תפעל, בנק ישראל יבין את חלקו בעניין והציבור יוסיף לשקוט.
2014: לא קמה בישראל בועה גדולה כבועת הנדל"ן וירידת המחירים תגיע בהמשך השנה (רבעון שני ככל הנראה). לא הממשלה ולא בנק ישראל הם הגורם לפיצוץ אלא עליה באחוז האבטלה כשהניזוקים הם לוקחי המשכנתאות בשנתיים האחרונות כמו גם מניות הבנקים. אנו לא מכונים עוד לירידה מתונה של מחירים אלא ירידה תלולה שביחס למחירי השיא תגיע ל 25% ו 2014 צפויה להיות שנת המפנה.

שוק האגח הקונצרני הוא ללא ספק הפספוס הגדול בהערכות 2013:
מול מרווח ממשלתי, ולמרות ריבית יורדת והיעדר אלטרנטיבה גם השנה אנו מחזיקים בדעה שמדובר על בועה פי כמה וכמה משוק המניות. לא בטוח שברבעון הראשון של השנה תתרחש הירידה, בשל הורדת הריבית כאמור, אלא שבלתי נמנע מהלך חד מטה שיגדיל המרווחים שכעת אינם מגלמים כלל את הסיכון בשוק המקומי.

המציאות: הניתוח הצליח אך החולה מת. היתכן שאנשים ישקיעו כסף באפיק שהוא הפסד ריאלי? היתכן שמדדי תל בונד 20 ו 40 יסחרו באותה תשואה? היתכן שתמחור הסיכון בין קוצרני לממשלתי יעמוד על פחות מ 1%? מתברר שהתשובה לכל השאלות חיובית, כן, ציבור שאינו מבין ומנווט ע"י הבנקים מכניס מדי יום את כספו להשקעה שבהגדרה היא הפסד ריאלי וסביר אף נומינאלי.
2014: המוסדיים יתחילו במימוש הגדול של הקונצרני ולפתע אותו ציבור שהבטיחו לו שאג"ח = סולידי, יתעורר ויתחיל במימוש של 6-9% לכל הפחות.

ביחס לארה"ב ציינו:
הפד מאבד ממשמעותו... אובמה איבד את ברננקי (להערכתי אף יסיים תפקיד ברבעון השלישי) ואת הפד וכעת החלטות כלכליות ילקחו בקונגרס. אם לשפוט עפ"י היעדר יכולת מינימלית לפתור בעיות אקוטיות דוגמת הצוק הפיסקלי הרי שיופעל לחץ בשווקים לפני כל החלטה משמעותית ובטח שאין זה המצב בו הפד התרגל להכריז ולבצע בו זמנית.

המציאות: התחזית התאמתה במלואה ואכן בעוד שהפד שמר על טון יציב, הקונגרס סער ולא פעם לקח את הממשל עד הקצה ומעבר. כל החלטה פשוטה על העלאת תקרת חוב הפכה לצוק אימתני, והאמריקנים הפכו בדיחה בכל הנוגע ליכולת הממשל לקחת החלטות ולבצען. ברננקי אכן סיים תפקידו והודיע על כך ברבעון השלישי.
2014: יאלן היא לא ברננקי ואין לה הנשק שהיה לברננקי = כריזמה ואמון המשקיעים. האחרון הגיע ל 2013 נישא על גלי הערצה והוכחות בשטח לזינוק במדדים. אמת כי בראיה הכלכלית השניים בעלי השקפה דומה אך הפד לא ישחזר את ימי תהילת ברננקי וצמצום תכנית החילוץ לא תפחת מ 50 מיליארד דולר. יתכן אף סיבוב פרסה בעניין זה ולהערכתי קיימת אפשרות להרחבת התכנית לאחר צמצומה הן בשל ירידות במדדים המובילים והכלכלה המקרטעת והן בשל ההשפעה הדרמטית של מהלך שכזה (אף יותר מתכנית חילוץ חדשה).

בהערכה הרבעונית אף ציינו סיבות אפשריות לגל יורד:
קשה מאוד להעריך מאין תיפתח הרעה אך אני אתמקד בשתי אפשרויות. הראשונה, עליה בתשואת האגחים באירופה ... ואילו הבעיה האקוטית בה אני מבחין בטווח הזמן המיידי היא סוגית תקרת החוב האמריקני בפברואר. כל התעלולים החשבונאים של הפד לא יואילו הפעם ובאמת שאני מתקשה לראות פתרון הגיוני להעלאת תקרת החוב. הדבר הנכון עבור הממשל הוא לעסוק בהסברה ויחסי ציבור, בכדי להקטין נזק ולא מעבר.

המציאות: לפרקים עלתה תשואת האגח באירופה, אך התעלולים החשבונאיים של הפד הצליחו גם הצליחו ושמרו הן על ארה"ב והן על היבשת הישנה במצב אידיאלי. ברננקי והפד עסקו בתעמולה, פשוטה כמשמעה, לשמר את הבורסות ברמות גבוהות שכל אימת שנדמה היה כי צפויה תנועה מטה פיזרו אלו הבטחות ומנטרות על מחויבותם לשמור על הכלכלה (בשפה לא מכובסת על וול סטריט).
2014: ההתמקדות הטבעית היא בארה"ב ואירופה אך להערכתי מאסיה תיפתח הרעה. צמיחה של 7% ומטה בסין היא למעשה שוות ערך למיתון במערב והעולם יגרר אחר המזרח כשאירופה שלא ביצעה שום מהלך התיעלות אמיתי תהיה ניזוקה משמעותית יותר ביחס לארה"ב.

בהערכה הרבעונית התיחסנו גם לנתוני המקרו שהיו בעלי חשיבות מכרעת ב 2011:
המקרו יחזור למרכז הבמה עם השפעה גדולה מב 2012 אך עדין לא ימי 2011 בהם כל נתון בחמישי טלטל הבורסה בת"א באחוז ויותר.

המציאות: הפד לקח צעד אחורה והמשקיעים החלו להתמקד ביותר נתוני מקרו אך אכן עדין רחוק מימי 2011.
2014: אין קורלציה לנתונים וכבר לא ניתן לחזות על פיהם את הכיוון. פעם יפרשו לכאן ופעם לכאן כך שהחשיבות תהא גבוהה אך מבלבלת וחסרת יכולת קריאת כיוון למשקיע לטווח ארוך.

על אסיה:
סין צפויה להאט במידה ניכרת, עם צמיחה סביב 7% שנתית בלבד

המציאות: פגיעה בענק. סין צמחה 7.6% ב 2013 ורשמה את הצמיחה הנמוכה ביותר מזה 15 שנה.
2014: המשך המגמה. צמיחה של 7% ואולי מעט למטה מכך, וכאמור מאסיה תיפתח הרעה.

הודו ירידה קלה לכיוון 7% אך לא מצב המאיים על הכלכלה

המציאות: אכן ירידה אך חריפה יותר הנושקת ל 5% ועדיין אינה מאיימת על הכלכלה.
2014: הודו שהיתה ה"ענק הסיני" הבא פיספסה את הרכבת וכבר לא תהיה מובילה עולמית בשנים הקרובות. צמיחה של 6% בלבד ואף למטה מכך.

על דרום אמריקה:
ברזיל היתה ונותרה המעצמה אך גם מדינות דוגמת ונצואלה וארגנטינה צפויות להציג צמיחה נאה. המשך תצוגת תשואת יתר ביחס לאירופה וארה"ב.

המציאות: ונצואלה אותה סימנו ב 2012 כבורסה שצפויה להצטיין (ואכן רשמה תשואה של 303%) הוסיפה להדהים עם תשואה ב 2013 של 296%. ארגנטינה הפגינה ביצועים יוצאי דופן עם 117% ואף ברזיל פתחה את השנה ברגל ימין אך נחלשה ככל שחלפה השנה עד למינוס 16%.
2014: תשואת יתר של ארה"ב על אירופה ואסיה. דרום אמריקה אינה משחזרת את תשואות השנים האחרונות אך ברובה רושמת תשואה חיובית קלה.

על הנפט:
בנטרול אפשרות למצב בטחוני המשנה כמובן כל הערכה מוקדמת, הזהב השחור הנסחר כעת סביב 90$ לחבית יאבד גובה לכיוון 80$ ואף מעט למטה מכך.

המציאות: הנפט אכן נחלש אך המצב הבטחוני טרף הקלפים מתוך ציפייה לתקיפה ישראלית "אוטוטו".
2014: צפויה הרבה תנודתיות שרובה ברצועת 90-100$/חבית אך בהמשך צפויה גלישה מטה אל מתחת ל 90$ ומשם קשה להעריך ריבאונד או המשך מגמה.

על הזהב:
ברבעון הראשון המשך גלישה לכיוון 1600$ ומעט למטה מכך, ולאחר מכן בהחלט בלתי ניתן להעריך

המציאות: בניגוד לקוצנזוס תומכי הזהב אכן קלענו ביחס למתכת וזו רשמה ירידה כפי שהערכנו. הזהב המשיך לאבד גובה עד לרמת 1250$/אונקיה ושם ללעג תחזיות מוקדמות לחציית 2000$ שנראו לרגע הגיוניות לרבים.
2014: דשדוש ברמות 1100$-1300$ בתנודתיות גבוהה. מדיניות הפד תקבע כיוון המתכת ואנו מצפים קודם למהלך יורד ותיקון, אם וכאשר, רק לאחר שבירת 1200$/חבית.

דולר-שקל:
להוציא מצב בטחוני, וגם בהנחה ופישר ישוב וירכוש דולרים בקצב הרגיל ויטביע המדינה במטבע של מדינה המאבדת דירוג כל חצי שנה עודני מתקשה לראות כיצד איננו גולשים מהרמה הנוכחית (3.73) לכיוון 3.6 ולמטה מכך.

המציאות: צדקנו (לצערנו). הקונצנזוס בשוק היה יציבות או עליה, בדומה להערכות ל 2014 ובפועל המטבע האמריקני איבד גובה ללא הפסקה למרות גל רכישות מוטרף של הנגיד.
2014: רמת 3.5 ₪/דולר אינה סוף פסוק. הדולר ימשיך לרדת אך בצורה מתונה יותר עד לצעדים קיצוניים של בנק ישראל והממשלה ובהחלט יתכן כי תיקבע רצועת ניוד/שער רצפה.

דולר-אירו:
רמת - 1.25 אינה הערכה מופרכת וגם מעט מתחת לזה מתקבל על הדעת.

המציאות: אכן ירדנו מעט בתחילת השנה וגילינו יציבות אך תמיכת ברננקי האינסופית בדולר הובילה למהלך עליות חד של היורו עד רמת 1.36
2014: אירופה יוצאת מהאופוריה ואיתה המטבע בדרך ל 1.3 במהלך המחצית הראשונה של השנה.

ועוד קצת על 2014...
1. שחקני המעו"ף יהיו דומיננטים השנה ויגדילו את הפער מול בורסות העולם במטרה להוריד המדד במהירות כבר בתחילת השנה.
2. בדומה לשנה שעברה אנו מסמנים 2 בועות מחירים: מדד תל בונד 40 ומדד הבנקים. הראשון, וזו אינה שאלה של דעה אלא מתמטיקה, אינו יכול עוד להמשיך ולהתנפח. השני, אכן ביצע תיקון אל מתחת ל 1100 אך בשל ראלי "אין תקיפה בסוריה-איראן" זינק מטאורית והשנה יהווה משקולת על ת"א 25.
3. יותר מדי מניות נסחרות במכפיל הזוי ולא קשור למגזר. כך לדוגמה מניית רמי לוי, מגיעה מתחום הקמעונאות אך נסחרת במכפיל 22.5 המזכיר יותר חברות טכנולוגיה. אנו מצפים לירידה במכפיל הממוצע במהלך השנה ובאופן מיידי כבר בדוחות הרבעון הראשון.
4. ציבור גילה את הבורסה אך לא זו המקומית – אנו מצפים להסטת כספים אגרסיבית אל מחוץ לישראל בהיקף חסר תקדים, ובדומה למהלך המוסדיים בשנים האחרונות.
5. השנה ימחקו חברות בהיקף דו-ספרתי. אם לשפוט על פי הסנטימנט הכללי תהא לנו מחיקה גם של חברה מובילה מת"א 100 ויתכן אף מת"א 25.
6. טבע – שנה של או רכישה או איבוד קופקסון ויתכן אף שניהם. ללא תרחיש רכישה הירידה של השנים האחרונות היא רק המבוא לשיתרחש השנה.
7. הצלחנו לחזות את הבורסה המצטיינת ל 2012, היא בורסת ונצואלה, וצפינו כי הבורסה שתפתיע ב 2014 היא ניגריה. בורסת ניגריה אכן סיפקה את הסחורה ורשמה זינוק של 40% השנה, משמעותית מעל ממוצע הבורסות במערב.
8. השנה אנו בוחרים בבורסת דרום אפריקה כזו שצפויה להוביל את אפריקה לקפיצה משמעותית בכל הנוגע לפיננסים ומציפייה שהמערב יחפש גיוון השקעות לא מסורתי לאחר שהמזרח יאט.
9. הימור אישי ולא כלכלי – הממשלה במתכונת הנוכחית לא שורדת את 2014 ולקראת סוף השנה אפשרות לממשלת איחוד או פירוק הממשלה.

• בכל המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.

שבוע טוב, ושנה אזרחית מוצלחת לכל חברי האתר !