השבוע החולף, כקודמו, היה כל כולו שייך לציבור שהמשיך להזרים כסף לאפיק המנייתי בהיקפים שלא נראו עד כה בשנים האחרונות.
הנתונים מפתיעים בכל אפיק גיוס: באוקטובר נרשם גיוס שיא של עשור בקרנות המנייתיות הטהורות עם גיוס של 700 מליון ₪ לקרנות המשקיעות בת"א (עוד 250 מליון לקרנות זרות), למעלה מ 4 מיליארד ₪ לקרנות מנייתיות מתחילת השנה וסכום בלתי נתפס של 4.5 מיליארד ₪ בחודש אוקטובר בלבד לקרנות המעורבות.
אם בזאת לא די, אפיק תעודות הסל גייס 1.9 מיליארד ₪ לתעודות סל מנייתיות מתוכן למעלה ממיליארד לתעודות המקומיות שגייסו מתחילת השנה 11 מיליארד ₪. אם נחלק מספרי אוקטובר במחזורים שרשמו גידול וכעת נסוגים, נקבל סכום בלתי נתפס של למעלה מ 300 מליון ₪ ביום לאפיק המנייתי מצד הציבור בחודש בו המדד עלה כ 1.5%. אפשר להסתכל על כך בפן החיובי אך אפשר גם לראות הדברים כפשוטם – אם הציבור, ורק הציבור הוא הנכנס ובהיקף עצום, מיהם המוכרים? התשובה היא כל השאר. מוסדיים המקטינים חשיפה, נוסטרו שאם עד כה הקטין במרבית המניות כעת עוברים לשורטים על מניות מובילות (שימו לב לפריגו בשבועות הקרובים), שחקני המעוף וגם משקיעים מתוחכמים. הפעם הקודמת שהציבור נכנס באמוק שכזה, ואפילו מעט למטה מכך, היה פברואר 2007 – גם אז הנהירה הובילה לעליות קלות בלבד שבהמשך השנה כבר שינו מגמה עד להתרסקות הגדולה של 2008. היות ואנו ברמות שיא בכל המדדים וכניסת הציבור התבצעה לאחר ראלי ספטבמר (7.5%) הרי שמדובר על אוסף ידיים חלשות. הטריגר לתיקון יהיה קרוב לוודאי תיקון מעבר לים אלא שאנו ממשיכים לדבוק בהערכה כי יהא מדובר בתיקון חסר פרופורציה בשוק המקומי וככל הנראה יחל זה עוד לפני סוף השנה הקלנדרית (ומכאן גם ניתן לגזור הערכה נמוכה לראלי סוף שנה בדצמבר).

יש לזכור כי חלק ניכר מהעליות בחודש האחרון נובעות אך ורק מכיוון הדואליות ולא מהמשך עליות בבנקים או בכלל השוק: פריגו לבדה תרמה למדד לאחר הדוח 1.5%, אופקו בתורה ואף טבע סיפקו תמיכה ובסה"כ אנו עדים לתמיכה מעבר לים כמעט מדי יום. לעומת זאת, מניות השורה השניה והשלישית הן הרושמות כעת תשואות מאחר ועם האוכל בא התיאבון ואין סיבה של ממש להשקיע בטבע או בזק כשיש שלל מניות הרושמות מדי יום תשואה דו-ספרתית. בד בבד, אנו רואים אף הסטת כספים מהאפיק הקונצרני ולא רק הכספי עם פדיון בקרנות המעורבות ומעבר לאפיק המנייתי. זוהי חלק מהתנועה הקלאסית המוכרת של רדיפה אחרי תשואה אלא שכאן בהחלט יש מקום גם כלכלי לעניין, היות והתשואה המוצעת כיום במדדי התל-בונד כמעט ושוות ערך לממשלתי ובשני המקרים מדובר בתשואה אפסית ריאלית.

בשוליים, ממשיכים שחקני המעוף לקדם פוזיציה תחתונה ולמתוח את הגבול העליון עד כמה שניתן. בשוליים – כיוון שאנו מתקשים לרכוש נכס בסיס, בדגש על בנקים, בזק ואופקו, ולכן כל נכס הנאסף מושלך לשוק עוד ביום המחרת או לכל היותר ביום המחרתיים. באופן שכזה כח ההשפעה של הכותבים הינו נמוך ואנו למעשה מותחים את הכתיבות העמוקות לגלגול עמוק ובציפייה לתיקון. כאמור בפורום הראשי, שחקני המעוף נחלקים לשניים: אלו המעריכים תיקון חד ואלו המעריכים תיקון עמוק במיוחד לכיוון 1200. כאמור בפורום הראשי, הצד השני אף החל לנקוט פעולה בעניין וניתן לראות אוכפים ברמת 1220 ו 1240 עבור ינואר כשהסיבות כבר נמנו לעיל. כך או כך, גבול העליון הנוכחי טיפס מעט השבוע וניצב על 1335; גבול תחתון ברמת 1220 ופקיעה אופטימאלית ברמת 1260-1270. כל פקיעה מתחת ל 1300 תיחשב רווחית ביותר אך כאמור יכולתנו להשפיע בשלב זה נמוכה למדי ואנו ממתינים לירידה עצמאית במדד הבנקים.
אם שינויים יש בכל האפיקים, בדבר אחד ניתן להיות בטוח: בנק ישראל ימשיך לרכוש עצמו לדעת בדולרים ולא משנה אם בראשו עומד פישר או פלוג. נתוני בנק ישראל השבוע מלמדים על רכישה של 560 מליון דולר בחודש. לא שהיה לנו שמץ של ספק שמדובר בממשיכת דרכו של פישר ללא הבחנה אבל בהחלט היה ניתן לצפות לשינוי חשיבה, בחינת אפשרויות אחרות וכיוצא באלה. רכישה של 560 מליון דולר ובסיכומו של חודש התחזקות של השקל בשיעור של 0.5%...
הגרעון הממשלתי מרים ראש ל 4.6 מיליארד ₪, אך זה כאין וכאפס אל מול הפסדי בנק ישראל שחצה כעת את רף 80 מיליארד הדולר ביתרות המט"ח ועוד מאות בודדות של מליונים יכול להתגאות בהפסד של 10 מיליארד ₪ עבור המשק הישראלי. כל אפיק שהוא רשם בשנים האחרונות תשואה טובה בעשרות מונים והכניסה של בנק ישראל ברמות השיא לשוק האמריקני ובהיקף נמוך של מיליארד דולר בלבד מלמד על פוטנציאל ההפסד האמיתי כתוצאה ממהלכים אלו.

אז בשוק המט"ח אין חדש, ובהתאם הציפיות שלנו מהשבוע החולף בדבר המשך דשדוש בעיניהן עומדות: 3.5-3.57 כשסיבות לא לשבור איין להוציא התערבות בנק ישראל.
להבדיל, בשוק הסחורות הזהב ביצע את המהלך שהערכנו זה מכבר, שבר את רף 13004/אונקיה וצפוי כעת לדשדש ברמות הללו של 1250-1300. קשה לראות מהלך מתמשך במתכת, ולהוציא השבירה בהחלט יתר הגורמים תומכים במחיר הנוכחי.
הנפט שהנחנו כי לאחר שישבור 100$/חבית ידשדש סביב 95 אכן עשה כן, וכעת ההערכה היא כי אנו צפויים להמשיך ולגלוש מטה לכיוון 93$ לחבית ואף למטה מכך. לא רק שהנתונים הכלכליים נסוגים אלא גם כל הפוליטיקה והשיחות מול איראן, שלבטח יחתמו בהסכמה כלשהי, צפויות להכביד על הזהב השחור ולכן ישנם גורמים רבים המטים המחיר מטה.

באירופה, בדרך נס ממש, הצליחו המדדים לשמור על כוחם בעקבות תמיכה חזקה מוול סטריט. לא הורדת הריבית היא הנושא המרכזי כי אם הורדת תחזית הצמיחה של האיחוד האירופאי: סוף כל סוף מסכימים באיחוד כי גוש האירו יסיים את השנה בהתכווצות של 0.4%. הררי מלל, הבטחות והזרמות כספים ובסופו של דבר שנה נוספת של מיתון באיחוד האירופאי בדיוק כפי שהערכנו כבר בתחילת השנה. לאיחוד לקח אחד עשר חודשים תמימים להסכים עם הגדרת המיתון אך אינו למד ממקרה העבר הקרוב ונקב בתחזית צמיחה ל 2014 העומדת על 1.1%. גם אם נניח שתחזית זו תתממש הרי שמדובר על צמיחה לא צמיחה, וכלכלה לא כלכלה. להוציא תכנית הזרת כספים לבנקים בסגנון הפד, דבר שלא ניתן לשלול כעת באירופה, קשה להבין מאין שואב האיחוד את האופטימיות לתחזית חיובית. אמנם מציינים שם עליה ביצוא של 5% וירידה ב1.5% באבטלת הגוש רק שבינתיים התמונה שונה בתכלית ומדינה כמו צרפת צוללת לאבטלה משמעותית (ועל כך זכתה להורדת דירוג מ s&p השבוע). במלים פשוטות: האיחוד האירופאי ימשיך לנסות ולקנות זמן, למשקיעים האירופאים לטווח קצר מדובר בסה"כ בחדשות חיוביות – הדבידנד לא איחר להגיע ודראגי הוריד את הריבית ברבע האחוז. ללונגיסטים – חגיגה שהחזיקה שעות ספורות עד שהמסחר בוול סטריט הדגיש כי המצב לא באמת השתנה. לשורטי סטים – חגיגה בטווח שמעבר למיידי, היות ותמו הורדות הריבית באיחוד האירופאי ובניגוד לברננקי, דראגי אינו יכול להדפיס את חובו מבלי בטח מבלי לייצר אינפלציה קטסטרופלית.

בארה"ב, שבוע הפכפך נחתם ללא שינוי מיוחד במדדים. באופן מפתיע המדדים הגיבו בקורלציה ישירה ולא הפוכה לנתוני המאקרו ובראשם התמ"ג ברבעון השלישי שעלה מעלה התחזית ל 2.8%. מגזר השירותים בלט לחיוב, כמו גם היעדר פגעי מזג אויר, ונדמה שהמשקיעים מתמחרים התאוששות אמריקנית מעל ומעבר אך זו קיימת (גם אם במידה פחותה) בניגוד לאירופה.
גם דו"ח התעסוקה תרם את שלו עם תוספת של 204 אלף משרות לעומת צפי של 120 אלף, כמו גם תיקון חיובי של 15 אלף משרות בחודש החולף. אחוז האבטלה עלה מעט ל 7.3% והשווקים נלחצו בחמישי ותקנו בשישי בדיוק מאותה סיבה: הלחץ בחמישי נבע משיפור יחסי בכלכלה שילחץ את הפד לקצץ את בתכנית הרכישות ויתכן עוד אף השנה; התיקון בשישי נבע מכך שבכל זאת מדובר בברננקי המסיים קדנציה ולמה לא להשאיר טעם מר – או בפשטות, נסיים את 2013 ואז כבר נראה. השווקים מתקשים להמשיך ולהתקדם אבל עצם הדשדוש ברמות הנוכחיות אינו דבר מובן מאליו – אנו עדים לכך שהכלכלות לא באמת מתקדמות, ובמידה רבה בדומה לישראל הגלגלים המניעים כעת את הבורסות מעלה אלו אך ורק גלגלי הציבור חסר האלטרנטיבה. בשל מלחמת המטבעות הקשורה ישירות לריבית פלוג תוכל כעת להוריד את הריבית ברבע האחוז כבר בהחלטה הקרובה, ולכן על כך מסתמכים מרבית רוכשי הבנקים ויתר המניות תוך התעלמות מרמת המחירים הגבוהה הנוכחית בשוק.

מניות ומגזרים
שורט על אפריקה – ניתן להבין את הקישור בין שיפור שירות החוב באג"ח ובין התיקון במחירו. על אף שאיני סבור שלבייב ימנע מהסדר נוסף בטווח הקרוב, ישנה קורלציה הגיונית ומתבקשת. לעומת זאת, אין שום קשר בין מחיר המניה הנוכחי לאחר זינוק של 50% בחברה שווי מנייתה היה ונותר אפס, ובהתאם פוזיציית השורט.

• ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !