השבוע החולף היה משמים ברובו עם טווח תנועה צר של נקודות ספורות, והמון תשומת לב למניית כיל וכנגזרת ח"ל. החלטת לפיד להקים ועדה טרם מכירת כיל לפוטאש היממה המשקיעים ששלחו את המניה הכבדה במדד לירידה של כ 11% שבועי דבר הגרם להכבדה על המעוף. אם בסקירות האחרונות התייחסנו לחוסר האטרקטיביות בשוק המקומי, הרי שגם אחת הבודדות מאלו המעניינות את המשקיעים הזרים נכנסת ללופ רגולטורי. האם הירידה בשווי המניה מוצדקת? כן, אבל זו בעיקר פאניקה. מה שעומד לנגד עיני המשקיעים הוא סיפור הסלולר שכתש את המניות דק ואין זאת המצב כאן. גם ללא מכירת כיל לפוטאש מדובר בחברה רווחית ביותר, ולכן המוסדיים שבין כה וכה מחזיקים את הנייר במשקל גבוה ממשקלו במדד ימתינו עוד 5-10% לפני רכישה מסיבית נוספת, וזאת גם יהווה תחתית לנייר בחודשים הקרובים.

לפרקים השוק כה חסר חיים עד כי תנועה של שתי עשיריות נדמית כתנועה חדה, והיחידים המרויחים במצב זה הם כמובן כותבי האופציות. שחקני המעוף זוכים בינתיים לחודש דליל מבחינת כמות הפוזיציות אבל מלווה בשקט תעשייתי וללא צורך כמעט בשינוי הגבולות. הנחת העבודה לפיה נרד החודש מתחת ל 1220 הנקודות בעינה עומדת, אך מחשבות מוקדמות על גלגול פוזיציה כבר החלו ובפרט שעד כה הושקע מעט נכס בסיס. הגבולות, בדומה למדד, כמעט ולא השתנו והם ניצבים ברמת 1180 גבול תחתון, 1250 גבול עליון ופקיעה אופטימלית סביב 1210-1225 אבל ירידה הינה הכרחית לא רק לשם פקיעה רווחית אלא בעיקר בכדי להעלות במשהו את הסטיה האפסית ולקבל תקבול משמעותי מכיום.

ברמת המקרו המקומית ההמתנה היא בעיקר לצעדי הקיצוצים והמסים הצפויים מצד משרד האוצר. בזמן שעוד מתלבטים היכן ומתי לקצץ הגרעון הולך ותופח בקצב מואץ עת בחודש מרץ נמדד גרעון הפעילות התקציבית של 2.9 מיליארד ₪, וסה"כ ברבעון הראשון של 2013 בסך של 4.6 מיליארד ₪. בכדי להבין עד כמה המצב נורא ושונה מתחושת ה"אי הכלכלי" ששידרו הממשלה והאוצר די אם נזכיר כי בתקופה המקבילה עמד הגרעון על 1.6 מיליארד ₪. כמובן שגרעון שכזה, וחמור מכך הקצב בו הוא מתרחב, גורר העלאת מסים וכפי שצפינו עוד טרם תקופת הבחירות (ובניגוד להבטחות לבוחר) הגזירה הראשונה תגיע מכיוון המע"מ בדמות העלאה של 1%. קיצוצים נוספים, לצד ירידה בשכר הממוצע במשק בחודשיים האחרונים, צפויים כמובן להצר במשהו את צעדי הציבור בבורסה אך אין לטעות: הציבור כאן ובגדול. חודש מרץ נחתם בגיוס עתק של 2.2 מיליארד ₪, רובן לקונצרני ומעורב. לא יועילו כל ההסברים על כך שאין אפילו עשירית ההגיון בהשקעה בקונצרני = הציבור פשוט מחפש אלטרנטיבה לריבית האפסית בכל מחיר. מלבד הציבור, איש איש תומך כעת ברכישת מניות. לא מוסדיים, לא זרים ובטח לא שחקנים אבל במחזורים הנוכחיים די בגיוסים הללו בכדי לספק תמיכה לשוק.

גולת הכותרת של השבוע מגיעה מהתערבות בנק ישראל (שוב) בשוק המט"ח. כל העת סימנו את רמת 3.59 כרמה קריטית בה פישר יזעק וירכש דולרים, ואכן הנגיד לא הפתיע עם רכישה מסיבית שהחזירה הדולר לבסיס. וזו גם הנקודה החשובה: פישר התערב ואותת לשוק אבל הדבר לא הזניק הדולר, ולא שינה מהסנטימנט הכללי. הנגיד יכול להמשיך ולרכוש מהמטבע האמריקני כאוות נפשו אך רמת 3.6 ₪/דולר תישבר בסופו של דבר כי כל שפישר עשה הוא רק לאותת לספקולנטים כי השוק הישראלי חוזר להיות כר פורה. מבלי להזכיר שוב את הפסדי העתק שגרם פישר עם צעד זה, הרי שכניסת הכסף מהגז לבדה מציבה את השווי הריאלי סביב 3.5 וזאת עוד בטרם התיחסנו למצב הכלכלה המקומית הטוב מזו האמריקנית.
לעומת המהלך הצפוי, גם של הירידה וגם של הרכישה, הרי שבצמד אירו/דולר התרחשה תפנית עם התחזקות לרמת 1.3. המהלך הזה הוא בעיקר תיקון לרצף הודעות בדבר המשך הדפסת הכספים אבל אינו כאן בכדי להישאר ולכן 1.25 היה ונותר הטווח המיידי.

בשוק הסחורות, עוד לפני ההתיחסות השבועית לזהב ולנפט, נזכיר את שאמרנו בחודשים האחרונים: טרם תיקון אלים בשוק המניות, חובה כי יתרחש תיקון אלים בשוק הסחורות. שבירת רמת 1500 הדולר לאונקית זהב, בניגוד לדעת האנליסטים ובדיוק כפי שחזינו מציבה יעד קצר טווח ומיידי (עד שבועיים) סביב רמת 1350 דולר לאונקיה. אין תמיכה בשלב זה מכיוון האיפלציה ונתוני המקרו בארה"ב, אך יותר ויותר גם מכיוון אסיה, מצביעים על סיבוב פרסה של הכלכלות ולכן לראשונה מזה תקופה ארוכה עולה הסבירות לתיקון חד במדדים של כ 5% ויותר.
גם הנפט ששבר את התמיכה ארוכת הטווח סביב 90$ צפוי להמשיך דרומה, ופוזיציית השורט אותה ביצענו צריכה להישקל בשנית רק סביב 80$ לחבית, אם כי בסחורה זו בהחלט ניתן לצפות למהלך מתון מבזהב בשל גורמים השולטים במידה רבה במחיר.

באירופה, מה שהיה הוא שיהיה: האיחוד ובפרט הטרויקה יוסיפו להמטיר כסף על כל מדינה מקרטעת, ואותה מדינה תשוב לסיבוב שני, שלישי ורביעי (כי למה לא בעצם ?!).
בקפריסין עוד לא יבש הדיו על חתימת ההסכם, ויומיים (!) לאחר העברת הכספים הנציבות האירופית הודיעה כי הסכום שקפריסין תזדקק לו הוא כמעט כפול מכפי שהוערך: 13 מיליארד אירו לעומת הערכה של 7 מיליארד "בלבד". לא הסכום הוא החשוב אלא הדרך והשיטה – אין שיפור, אין התקדמות ורק מעבירים עוד ועוד כסף ללא תועלת.
סכומים משמעותיים הרבה יותר דורשת כעת פורטוגל שהודיעה כי היא תצא בצעדי צנע נוספים בכדי לצמצם את הגרעון אך היא מושיטה יד לבקשת עוד כ 20 מיליארד אירו, מאחר והמענק (אף אחד לא באמת חושב שזו הלוואה) יאזל עד סוף אפריל. יממה למחרת, הבינה יוון שהכסף בכספומט הולך ואוזל אז המדינה מיהרה לנצל את נתון האבטלה שהתפרסם, 27.2% אבטלה ושיא כל הזמנים, בכדי לבקש עוד כ 10 מיליארד אירו ולכן יהא זה הימור מושכל להניח שספרד ואיטליה הן הבאות בתור. האג"ח לעשר שנים ביצע תפנית השבוע והחל לטפס כמאותת על בקשות מעין אלה, ולהערכתנו מדובר בעניין של כשבועיים עד שתתפרסמנה ידיעות בנושא שיגררו שוב את השוק לסחרחורת.

ויש לזכור: גרמניה במיתון ואילו כלכלת צרפת צמחה ברבעון הראשון ב 0.1%. ה"אריות" של אירופה מתקשות לפתור את המצב במדינתן, כל שכן בכלל האיחוד ולכן הולך וקרב היום שמדינה תקבל סירוב לבקשה על כל המשתמע מכך ביחס להמשך קיום גוש האירו כפי שהוא מוכר כיום.

באסיה, וכפי שציינו לעיל הנתונים שליליים ביותר והם אלו המובילים את שוק הסחורות לירידות. מבין כל הנתונים ראוי להתמקד בסין שרשמה במרץ גרעון מסחרי, עת היצוא עלה בשיעור מחצית מכפי שהוערך. סין היא מדינת יצוא טהורה, ומלבד המשמעות הלוקלית במדינה של האטה ביצוא הדבר משמש אינדיקטור מקדים לביקושים כלל עולמיים ולכן נתון אפריל הופך קריטי מעין כמותו בכדי לסמן למשקיעים האם מדובר במגמה, קרי האטה נוספת בעולם או שמא נתון חד-פעמי כפי שניסו להסביר זאת בממשל.

בארה"ב, המצב מעט שונה ביחס ליתר העולם בגלל היכולת להדפיס את המטבע העולמי. לברננקי אין יותר מה למכור לשווקים, נתוני המקרו כבר אינם תומכים בהמשך הראלי ולכן כל שנותר בכדי לשמור את הבורסות ברמות השיא הוא למחזר הודעות ישנות שבכוחן לשמור על ערך המדד (רגעי) אך לא מעבר לכך. השבוע היה זה נאום ברננקי שחזר ומנה את יתרונות המשך רכישת האג"ח, כמשדר מסר לשוק כי אין כוונה להפסיק כלל בקרוב. פרוטוקלי הריבית של הפד גיבו זאת ואף היוו את הגורם המכריע בעליה השבועית עת הציגו מול המשקיעים תמונה כה לא מאוזנת: מצד אחד, המשך רכישות; מצד שני – "חשש" אינפלציוני. עשו אתם את החישוב, והמשקיעים בהחלט עשו והבינו שהסבירות לאינפלציה כה נמוכה עד כי המשקולת נוטה בצורה מוחלטת לצד השארות בשוק, גם בעונת דוחות שרב בה הנסתר על הגלוי.

ובכל זאת, השווקים אינם כתמול שלשום. המדדים אולי אינם משדרים רתיעה מרמות השיא אבל הסחורות היו ונותרו פרמטר מקדים, ולכן על אף תשואת יתר בארה"ב ביחס לשאר הבורסות, כאמור, הסבירות לירידות זינקה פלאים השבוע כשבשלב הראשון מדד ה s&p צפוי לבדוק את רמת 1550 הנקודות.

מניות ומגזרים
שורט על הבנקים – מצוי כבר בתיק, וכעת אנו מכפילים את משקלו. כפי שציינו בעבר מדובר על מחירי בועה של המגזר אבל עפ"י הערכות יחס הלימות ההון צפוי לגדול שוב במהלך הרבעון השני והתשואה על ההון להציג מספר חד-ספרתי. מעל כל אלה, עומד סימן השאלה הקבוע מכיוון שוק הנדל"ן ולכן זוהי רמה נוחה להכפלת משקל הנייר בתיק.

• ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !