[h=1]חלום האקזיט הישראלי - הזדמנות אמיתית לציבור או השקעה גרועה?[/h]קרנות ההיי־טק החדשות שמקדם משרד האוצר, שבהן רשאי כל אדם להשקיע כל סכום - עוררו ביקורת נוקבת, וכעת יוצאים אנשי הקרנות להגנתן
בשבוע שעבר פירסמנו כאן טור ביקורתי שתהה בדבר נחיצות המוצר החדש שמקדם משרד האוצר עם לוביסטים של ענף ההיי־טק — קרנות היי־טק חדשות, שכל אזרח יכול להשקיע בהן. הטור טען כי קרנות ההון סיכון הישראליות הניבו ב–15 השנים האחרונות תשואות גרועות בסיכון גבוה יחסית, כך שאין סיבה להשקיע בהן כסף ציבורי. אלא שקמפיין פרסום של קרנות ההיי־טק החדשות המתקיים בשבועות האחרונים מבטיח למשקיע הקטן את חלום האקזיט הישראלי.
בכיר בבית השקעות הודה שסירב להיות מעורב בקרנות החדשות, משום שאינו מאמין שיהיו להן תוצאות טובות, אבל מרבית התגובות לביקורת שהושמעה כאן היתה של יזמים ומנהלי קרנות הון סיכון שזעמו על אופן הצגת הדברים. אותם יזמים פועלים בימים אלה להקמת הקרנות ולגיוס הכספים.
אלדד תמיר, שותף בקרן הנאמנות אקליפטוס של בית ההשקעות תמיר פישמן, כעס במיוחד. "הכתבה שהתפרסמה ב–TheMarker מפספסת את העיקר", טען. "כמו כל מוצר חדש ומהפכני, לצערנו גם הפעם "הוגי דעות" ממהרים לפסול את הרעיון בהרף עין. במקום לשמש מקור מידע, העיתונות הכלכלית בישראל תומכת בגישה שלילית והרסנית, שיש בה רק ניסיון למוטט יוזמה נהדרת".
לדברי תמיר, "העולם משתנה, ומדינת ישראל השכילה להבין בחשיבות ההיי־טק והנגשתו. למרות דברי הביקורת הבוטים, ההשקעה בטכנולוגיה מעניקה הזדמנות אמיתית לציבור. לשמחתנו, ישראל נמצאת בין שלושת המקומות המרכזיים בעולם להשקעות היי־טק".

תמיר הוסיף כי "הציבור צריך להבין שהמוצר מאפשר מכירה וקנייה של היחידות בבורסה בכל עת, ואף זוכה בהטבות מיסוי משמעותיות. אסור להתעלם מכך שהקרנות זוכות להגנת המדינה מפני הפסדים, שיכולה להגיע ל–50 מיליון שקל, ומאפשרת לכל אזרח להשקיע בקרן הון סיכון כל סכום, החל משקל אחד". לדבריו, "כולם רוצים להיות חלק מעולם ההיי־טק והחדשנות. הציבור מבין שלולא הקידמה או הטכנולוגיה לא היו לנו ווייז, פייסבוק, כלי רכב ואפילו לא תרופות מצילות חיים. בכל אלה, הרוח היזמית לא התייחסה למלהגים, כשם שהקרנות להשקעות בהיי־טק לא ממהרות להתרגש מביקורת.

"את המוצר החדש יזמו וקידמו מאות גורמים מקצועיים. התהליך עבר חקיקה, שינוי תקנות המיסוי, שינוי תקנות ברשות ניירות ערך ובבורסה. זה מוצר מדהים, חדשני ונכון, המקטין את התלות של התעשייה הכי חשובה למדינה במשקיעים זרים. הוא מוצר מהפכני מעבר למימון המונים רגיל, בכך שבאופן הכי בסיסי, ענף ההשקעות וההון סיכון עובר מהידיים האריסטוקרטיות לציבור הרחב".

כיצד מסביר תמיר את התשואות הנמוכות בהיי־טק? לדבריו, הנתונים שגויים. "המספרים האמיתיים של ההיי־טק הישראלי, הן בשוק הציבורי והן בפרטי, מראים שהתבצעו בישראל השקעות של כ–5 מיליארד דולר בשנה בארבע השנים האחרונות, ואקזיטים של כ–12 מיליארד דולר בשנה. אלה עובדות, וקשה להתווכח עמן. ההיי־טק הישראלי הוא מוצר מהמבוקשים בעולם. לא בכדי כל חברות ההיי־טק העולמיות פותחות פה מרכזים ושלוחות; הסינים משקיעים פה משאבים וקרנות הון סיכון נמצאות פה בעצימות גבוהה".
עוד הדגיש תמיר את סוגיית ההגנה של המדינה, וכן את האפשרות להלוואה בערבות מדינה — יתרונות שלא קיימים בכלי השקעה אחרים. באשר לדמי ניהול, הרי שכל קרן נאמנות רגילה גובה 2%, ובמקרה זה עשרות רבות מטובי התעשייה ובכיריה מנהלים את הכסף בתנאים של קרן נאמנות רגילה.

https://www.themarker.com/markets/1.5725779