השבוע החולף התאפיין בהמשך עליות אך במגמה מהוססת משהו, וכפי שיוצג בהמשך חילחלה מגמה זו גם לציבור אם כי בצורה פחותה אך בפתח הדברים חשוב לייחס חלק נרחב מהסקירה לפעילות הזרים. מזה כשלושה חודשים שאנו מציינים בסקירות כי אין זרים בת"א והדבר בדעת מיעוט בולטת: כמעט מדי יום מתראיין מומחה זה או אחר ומבהיר כי הזרים "חוזרים ובגדול" ובחלק גדול מהמקרים צויין כי הם העומדים מאחרי הראלי הנוכחי. העוקבים אחר הסקירות מודעים לדיון הער בעניין זה בו אנו מציינים את ההיפך מהתקשורת והנה השבוע התפרסמו הנתונים הרשמיים על פעילות הזרים: בספטמבר השקיעו הזרים 64 מליון דולר בלבד, באוקטובר 55 מליון דולר ובנובמבר 25 מליון דולר. באותו הזמן הציבור, בהתחשב בקרנות הנאמנות המנייתיות, המעורבות (על פי חלקן היחסי) ותעודות הסל המנייתיות, הזרים בספטמבר 680 מליון ₪. באוקטובר 1.7 מיליארד ₪, ובנובמבר 1.45 מיליארד ₪.

למי שהיה ספק בנוגע למוסדיים גם כאן שופך בנק ישראל אור על פעילותם ובאוקטובר (טרם פורסמו נתוני נובמבר) מימשו המוסדיים כ 90 מליון דולר. עפ"י הערכות המוסדיים מימשו במהלך החודש החולף עוד עשרות מליוני דולרים בעיקר במניות הבנקים דבר המחדד את העובדה שהראלי, וליתר דיוק כל חלקו השני שמעל 1300 הנקודות נשען על הציבור ולא על ידיים יציבות לטווח ארוך. אין כאן יכולת עמידה לתיקון עמוק בוול סטריט, כל שכן הרעה בטחונית, ולכן סף הרגישות הגבוה מותיר אפסייד מוגבל למדי לשוק המקומי. גם ההסטה של כספים אל מעבר לים, שצומצמה משמעותית ע"י הציבור בעקבות התשואה בשוק המקומי, בעייתית למדי שכן הפיזור הרחב באירופה ובארה"ב מבטיח תמיכת הבנקים המרכזיים – נקודה בעייתית במשק המקומי בו מוגבל בנק ישראל מצד בועת הנדל"ן והצורך בהעלאת מיסים.

מבחינת שחקני המעוף אין בכך כל חדש ולכן ההנחה היתה ועודנה לתיקון במהלך החודש, ותיקון עמוק עד שלהי ינואר אך בד בבד ניתן לראות המשך קידום פוזציות ה PUT מעלה וניוד הגבולות. הגבול העליון ניצב כעת ברמת 1380; מרכז הפוזיציה בסביבות 1310-1320/5 וגבול תחתון שאינו רלוונטי. הנחתנו היא שמרגע שהציבור ילחץ תגיע תנועה חסרת פרופורציה (ע"ע סקירות אחרונות) ולכן "משתלם" להמתין את רצף העליות המתונות. מעורבות שחקני המעוף הורגשה היטב אמש (ראשון) מתחילת המסחר ועד סופו במטרה לבלום סנטימנט חיובי ובינתיים נכס הבסיס מספיק לשבוע הנוכחי בשאיפה להגדלתו בעקבות ירידה חיצונית.

מצד הציבור בינתיים אין חדש באופי הפעולה אך בהחלט יש חדש בקצב. הקרנות הקנייתיות גייסו בנובמבר 680 מליון ₪, וכמובן שהסכום גדול משמעותית בהתחשב ברכיב המניות בקרנות המעורבות אך עדין יש בכך האטה מסויימת ביחס לחודש הקודם. זאת ועוד, בימים האחרונים ניכרה רגיעה גם ביחס לקצב הגיוס מתחילת החודש דבר העלול שלא להוות משקל נגד למכירות המוסדיים ולרצון הכותבים. על פדיונות אין כרגע כלל מה לדבר לאור הריבית האפסית וחסרונה של ירידה דרמטית במדד היכולה להוביל לפאניקה אך שמירה על קצב גיוסים כנוכחי לא תוביל להמשך הראלי ואמורים הדברים גם בהנחה וארה"ב תוסיף לקבוע שיאים חדשים.
כאמור, החשיפה המנייתית והקונצרנית הגבוהה ביותר מצד הציבור, הן באופן ישיר והן דרך האפיק הפנסיוני, הינה למניות למגזר הבנקים עם למעלה מ 30 מיליארד ₪ (מרביתו פנסיוני). גם האופטימיים ביותר יתקשו לראות כיצד המדד מוסיף לרשום עליות, וההתעלמות מכך שבעלי השליטה בבנקים מכרו מתחילת השנה מניות בהיקף 2.3 מיליארד ₪ היא הגורם היחיד להיעדר תיקון אלים במדד. נכון הדבר גם ביחס למדדי התלבונד שבשבוע החולף המשיכו לזחול מעלה וסגרו תשואה מול הממשלתי עד לכדי עשירית בודדת. כמובן שלמנהלי הקרנות אין ברירה ועליהם להיצמד לתשקיף אך לחוסכים לטווח ארוך בגיל מבוגר מוטב להקדים תרופה למכה ולהעביר את האפיק הפנסיוני לצמוד מדד על חשבון מעורב וכל שכן מנייתי.

ברמת המאקרו, החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה מוסיפה להכביד על הדולר שנסחר כעת ברמה הקריטית של 3.5 ₪/דולר. רצועת 3.5-3.55 בעינה עומדת עם גבול שכזכור נשען על מעורבות בנק ישראל ולא מסיבות כלכליות גרידא. בשל כך, גם שבירת 3.5 אינה כה דרמטית וקשה לראות מהלך מתגלגל מעבר לרמת 3.48 ונכון הדבר גם ביחס ליורו/דולר השומר על יציבות בשל העמימות ביחס לצמצום אם לאו של תכנית ההדפסות.

בשוק הסחורות הזהב התנהל כצפוי ואיבד גובה במהלך השבוע בדרכו ליעד 1150 דולר/אונקיה שהערכנו. לעומת זאת הנפט רשם התחזקות ויש בכך בכדי להרתיע ולהובילנו לסגירת פוזיציית השורט לאלתר – אם הסכם עם איראן לא הצליח להכביד על הזהב השחור באופן מתמשך אלא נקודתי בלבד מוטב כעת שלא לבחור פוזיציה שכן רמת 100 $/חבית בהחלט יכולה להיבחן שוב.

באירופה חווינו השבוע לפרקים תיקון אלים במדד בעקבות הססנות קלה בוול סטריט. ציינו כי השקעה בארה"ב עדיפה לאין שיעור על השקעה ביבשת הישנה והשבוע קיבלנו דוגמה וקורלציה של ירידה משולשת על הנעשה בניו-יורק. לאירופאים, להוציא הגרמנים, אין כל סיבה לאופטימיות כשגם תיקון התחזיות בשבוע החולף מוסיף להציג צמיחה מזערית ב 2014 של כ 1.5% בלבד. החשש המרכזי כעת, ומשום מה פחות בתקשורת ויותר מאחרי הקלעים, הוא מיציאתה של בריטניה מהאיחוד. אין מדובר על פרישה אלא על הוספת סייגים, היות והכלכלה הבריטית כן רושמת התאוששות וצופה פעם אחר פעם כיצד האיחוד עצמו מושכה מטה. בניגוד לגרמניה לה יחסי יצוא ענפים, הבריטים מעולם לא הצטיינו בענף זה, ולכן עד כה שכרם יוצא בהפסדם ובפרט שממילא קיימים הפרשי חליפין מול היורו. הפרשי שערים אלו מובילים לבועת נדל"ן שמזמן התפשטה אל מחוץ ללונדון אך מתקשים בממלכה לעצרה לאור הסכמי התנועה והתעסוקה החופשיים בגוש כשהביקוש למדינה הוא הגבוה ביותר מצד מהגרים המעלים באופן עקבי (רבעוני) את אחוז האבטלה. הבריטים צריכים לשים חוצץ מול האיחוד בחלק מסעיפי היסוד והחשש של דראגי הוא מיצירת סחף כשדווקא המדינות הנכשלות מקבלות את הדין (מסיבות מובנות) ללא סייג.

באסיה, ושוב משום מה בשולי הדברים ומתקשר לפיסקה הקודמת, לראשונה אי-פעם עקף היואן את היורו והפך למטבע השני במסחר העולמי. לא הרחבת רצועת הניוד היא שהובילה לקפיצה שבעתיד עלולה לאיים ישירות על הדולר אלא עשור אבוד באירופה שאולי רושמת זינוק בבורסות היבשת אך אפס צמיחה בכלכלה הריאלית לעומת סין המאוזנת יותר. ההגדרה של סין כמדינה מתפתחת לוקה בחסר במידה רבה אך הפיחות במעמד אירופה בזירה העולמית מוביל גם להקטנת היצוא ביבשת שמעולם הצטיינה ביבוא וחוזק המטבע המקומי נובע מתכנית ההדפסה האמריקנית שבמידה והיא תצומצם משמעותית נראה תנועה אלימה מטה.
בינתיים, ביפן שמשום מה סבורים שכלכלתה יכולה להתאושש (והיא לא) ראו את סימני ההאטה בעקבות תכנית ההדפסה שהונהגה לפני כחצי שנה. אם מחקים את ברננקי מוטב לעשות זאת בצורה מלאה וכך הושקה השבוע תכנית תמריצים חדשה בסך 182 מיליארד דולר שכל מטרתה להימנע מתיקון אלים לתכנית הקודמת (וחוזר חלילה). הבורסות מגיבות בקהות חושים יותר ויותר לתכניות הללו בעקבות ההנחה שהמשכותן אינו באמת מוטל בספק, ולכן רק לתכנית ברננקי חשיבות כשיתר הפעולות (יפן/דראגי/...) הן בסה"כ שיקוף לא מוצלח.

בארה"ב, שבוע נתונים חיוביים תרם את חלקו לסגירה יציבה ברמה השבועית למרות חולשה טרם שישי. גם בקרב אותם נתונים יש מעט מהתחכמות הסטטיסטיקה כשהדוגמה הבולטת מכולן היא הצמיחה המפתיעה של כלכלת ארה"ב ברבעון השלישי בשיעור שנתי של 3.6%. גם הכלכלנים האופטימיים במדרג התקשו לראות צמיחה מעל 3.1% והושק כמובן הגיב בצהלה אלא שבחינת הנתון, וכמובן לאחר הקפיצה במדדים, מרמזת כי המצב בעייתי: בנטרול סעיף המלאים המשמעותי רשמה הכלכלה צמיחה של 2% בלבד, כשהזינוק במלאים הוא הגורם לעליה המפתיעה. לאדם מהשורה עליה במלאים = ירידה במכירות אך כמובן שאל להרוס לוול סטריט את החגיגה שבעיקרה נשענת על ברננקי ותכנית ההדפסה ופחות על נתוני מאקרו. הסברי בדיעבד הופכים לבולטים בתקופה שכזו וכך נתון ה ADP החיובי הוביל לירידות כי קצב הוספת המשרות גבוה מהצפוי, קרי צמצום מוקדם בתכנית; תוספת המשרות הרשמית זינקה והובילה לעליות כי למעשה מצב הכלכלה משתפר. בפועל, אם המכירות החלשות של בלאק פריידי לא הובילו לתיקון עמוק כנראה שזה כבר לא יקרה עד התקרבנו למועד הודעה (17-18 בחודש) ולכן וול סטריט צפויה לשמור על יציבות יחסית עם נטיה (שוב) לגלישה מטה בשל אחוז האבטלה הנמוך (7%) לפיו ניתן בהחלט להתחיל ולצמצם את ה QE. הערכתנו היתה ונותרה כי ברננקי יעדיף לגלגל את תפוח האדמה הלוהט ליאלן ולא לעשות כן בתקופתו ולהותיר את השוק עם ניסוח מרמז על כך אך לא עם פעולה ממשית.

מניות ומגזרים
גיוון – שינוי המלצה ! נרכשה בדיוק לפני חמישה חודשים ומאז נסקה כ 90%. הערכנו כי הדיסקאונט בחברה בולט וכי שוויה כפול אך התמחור הנוכחי גורם לשניים: שווי "סופי" ההופך את ההמתנה ללא כדאית, ושווי מעט מנופח לחברה בסדר גודל כשל גיוון. לאור הדברים הללו והרווח המשמעותי נעדיף לממש הפוזיציה.

שורט על הנפט – שינוי המלצה ! לאור האמור לעיל, נעדיף לצאת מהפוזיציה ברווח זניח (שתי עשיריות האחוז) ולבחון הדברים מהצד בעיקר בשל תגובה לא עקבית להסכם עם איראן.

שורט על רציו – הכפלת כמות. בפתיחת השורט ציינו כי שווי המניה מתבסס על חלום הנפט פי כמה מאשר על המצאות הגז והיקפו. יתרה מזאת כדאיות השאיבה הופכת את מחיר הגז ללא תחרותי ולכן ללא נפט שווי המאגר נמוך משמעותית. כעת, משברור כי קידוח הנפט לכל המוקדם יהיה ברבעון החותם את 2014 לא ברור מדוע המשקיעים מתמהמהים ולא מממשים את המניה אך זוהי בהחלט הזדמנות להגדיל הפוזיציה הקיימת בתיק.

• ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !