השבוע החולף נראה היה כהעתק זה שקדם לו עת המעוף מזדחל לו מעלה בניגוד למגמה העולמית. נדמה כי נוצר מצב דיפולט בו להוציא ארביטראז" שלילי המדד שומר על כוחו ומתקדם קמעה בדגש על מניות הבנקים בהן קיימת הסתערות של ממש בקרב הציבור. אם בשבוע החולף ראינו רגיעה בגיוסי הקרנות הרי שהפעם חזרו הקרנות (אך לא המחזור הכולל) לגייס ביתר שאת עם דגש על מניתיות ומעורבות תוך הזנחה מסוימת של האפיק הקונצרני. אותה "הזנחה" אליה התיחסנו בסקירה הקודמת ראוי שתהא החשש המרכזי של המשקיעים מאחר וכאמור תיקון בקונצרני יקדים תיקון במנייתי, ואכן ראינו המשך אובדן גובה באפיק זה.

נדמה כי לפרקים הצטרפה לרכישות הציבור פעילות זרים כשאנו עדים להזרמה בעיקר למניות כיל, חברה לישראל וטבע. בעוד שהאחרונה נמצאת במומנטום חיובי ביותר עליו נשענת מרבית עלית המעוף, הרי שבשתיים הראשונות מדובר על העדפה בין מניות המגזר ודי לבחון את פוטאש/מוזאיק כדוגמה בכדי להבין כדאיות ההשקעה מצד הזרים ובכלל.

על רקע הדברים הללו, ובשבוע שכולו ירוק לא מצאו פעם נוספת שחקני המעוף הזדמנות רכישת נכס בסיס וחזרה לתמרון השוק. מחד, המצב פחות נוראי משנדמה לאור עליה מתונה למדי ומאידך, לא ניתן להתעלם כי מדובר כבר בחודש ומחצית ללא פעילות כותבים בעלת השפעה של ממש על המדד. להוציא קידום פוזיציות PUT שאינו צפוי להימשך בימים הקרובים בין אם בשל ירידת המדד ובין אם בשל הפרמיה הנמוכה, לא ראינו פעילות של ממש עד כדי אובדן גובה של סטית התקן לרמת 10%. אותן פרמיות נמוכות מובילות לכך שקידום אגרסיבי לא בא לידי ביטוי במתיחה ממשית של הגבולות וכך קיבלנו תנועה מדודה למדי: גבול עליון ברמת 1430; גבול תחתון שאינו רלוונטי ופקיעה אופטימאלית ברמת 1350-1370. במידה וזו תתרחש הרי שמדובר על הפקיעה הרווחית מזה שנים אך בשל הספוט בפתיחה כבר ברמת 1410 מדובר על רווח ממשי כשהדלתא מטה הינה ניכרת וחסרת תקדים לשלב זה של החודש.

הכניסה המסיבית של הציבור, לצד התשואות האחרונות באה לידי ביטוי גם במדד אמון הצרכנים שזינק לשיא של שנה. מלבד העובדה כי מדובר על מצב מנוגד להלך הציבורי (יוקר המחיה, נדל"ן,...) הרי שיש בכך להסביר, במסגרת הביצה והתרנגולת, את חדוות רכישת המניות. שלא במקרה מדובר על הרמה הגבוהה מזה שש שנים תמימות, טרם המשבר הפיננסי של 2008, הגם שיש לשייך הנתון לאחוז האבטלה הנמוך בהשוואה הסטורית.

לאור הדברים הללו, וללא מהלכים יוצאי דופן ברמה השבועית מעבר לים, קל להבין בסביבת הריבית הנוכחית המשך זחילה מעלה. ברם, והדבר בא לידי ביטוי בקירבת פוזיציות ה PUT, בגיוסי הקרנות ובהקטנת חשיפה של בעלי עניין ברי כי מימוש לכשיגיע יהיה אגרסיבי וחסר פרופורציה בשל טיב האוחזים במניות וזאת בניגוד לוול סטריט שעל אף הירידה נוהגת (באחוזים) במתינות מזה חודשים.

בינתיים בנק ישראל והעומדת בראשו ממשיכים את מסורת פישר והשבוע התבשרנו כי בנק ישראל רכש במרץ 900 מליון דולר נוספים. יש לזכור כי סכום זה מצטרף לשיא חודשי של 1.8 בינואר ו 350 מליון דולר בפברואר ובסה"כ קרנית פלוג לא תוכל עוד לטעון כי יורשה הוא האשם בהפסד העתק. כמובן שכל המהלכים הללו לא הזיזו בדולר גם לא סנט, ורק מהלך מעבר לים תיקן במשהו הירידה בימים האחרונים אך אנו מצפים להמשך מסחר ברמות המוכרות מהשבוע החולף ועיקרן 3.47-3.49. דווקא התעוררות מצד משקיעים זרים בכניסה לת"א יכולה ללחוץ קשות את בנק ישראל וכמובן שלהתיחס להחלטה ה"דרמטית" של הבנק להתחיל ולהשקיע באג"ח קונצרני בחו"ל יהא דבר מיותר לאור סכום ההשקעה (850 מליון דולר) השווה ערך להפסד החודשי של הבנק בזירת המט"ח.

בשוק הסחורות הנפט מתקשה למצוא כיוון מוגדר סביב רמת 100 $/חבית בשל נתוני מקרו חיוביים הסותרים הסנטימנט בשוק ורווחי החברות. בסופו של דבר הזהב השחור יגלוש אל מתחת לרמה הקריטית אבל בכדי שאכן יתבסס מתחתיה ותהפך זו להתנגדות יהא צורך במהלך משמעותי בהרבה בשוק המניות האמריקני.
הזהב בהתאם לציפיית הדשדוש נותר בעינו סביב רמת 1300 $/אונקיה, ולהוציא תנועה זניחה מטה אנו גם לא מצפים לשינוי בשבוע הקרוב.

באירופה, וכפי שהערכנו בסקירה האחרונה דראגי אכן לא סיפק את הסחורה ולא פעל לשם הקלה כמותית או אג"ח כלל אירופאית. נאומו אמנם הבהיר כי העניין "נשקל" בבנק המרכזי אבל עבור המשקיעים האירופאים שעלו ותיקנו בחודש האחרון מהלך הירידות בהסתמך על כותרות התקשורת אין זה מספיק ובהתאם קיבלנו אובדן אויר ופחד גבהים. בעוד שהקלה כמותית אינה עומדת על הפרק להערכתנו גם בחודש הקרוב, הרי שהנפקת אג"ח של הגוש יכולה להתקיים בוריאציה זו או אחרת. אלא מה, ברמות המחיר הנוכחי ובהתחשב בנתוני המקרו אין כל סיבה לחשוב כי מהלך שכזה יתרחש ולכן חרב הפיפיות של המשקיעים היא הצורך בירידה חדה בכדי שתכנית מעין זו תיכנס לפעולה. זו אחת הסיבות המרכזיות בגינה מפולת באירופה תיבלם במהירות ע"י הבנק המרכזי אך הסנטימנט השלילי שבא לידי ביטוי בארה"ב צפוי להוסיף ולהחריף ביבשת הישנה במהלך הימים הקרובים ובמינוף מה בהשוואה לוול סטריט. כמובן ששאלת הריבית באירופה לא באמת עמדה על הפרק והותרתה על 0.25% הינה דבר כבשיגרה אך לעומת זאת נתון האינפלציה בגוש האירו, המשליך ישירות על הריבית הינו בגדר הפתעה: ירידה מ0.7% שנתי ל 0.5% שנאמר – זאת אינה צמיחה. מלבד המומנטום שנפגע הרי שכעת נדמה כי תחזית הבנק המרכזי באירופה לאינפלציה של 1.9% תלושה מהמציאות (שלא במפתיע), כשבכל בחינת שנה מלאה בחמש השנים האחרונות לא נמדד קצב שנתי הגבוה מ 1%. משקיעים רבים התבססו על תחזית הבנק כי זוהי שנת ההתאוששות באירופה, ובעוד בארה"ב מצב העניינים מתקדם באיטיות רבה אך מעלה אנו רואים באירופה נסיגה. לזאת יש להוסיף כי מחירי הנדל"ן המאמירים, באירופה בכלל ובאנגליה בפרט, תרמו את שלהם ולכן אם נניח רגיעה (כל שכן ירידה) הרי שקצב זה לא צפוי להישמר ואכן דראג יידרש לפתרון בחודשים הבאים אך לא לפני תום מאי לכל הפחות.

במסגרת ההנפקות וניצול חגיגת המחירים הנוכחית מתבשלת בשקט בשקט הנפקת אג"ח יוון לקראת הרבעון השלישי, במהלך חסר תקדים מבחינת משמעותו ומהירות ההיפוך. אם האיחוד האירופאי רוצה לזכות להערכה עתידית, אין לאשר הנפקה מעין זו שכמוה כהחיאת ליהמן ובמיוחד עת יוון עודנה בתכנית חילוץ. הנפקת האג"ח אינה במטרה להחזירה החוב האירופאי כי אם לשמר יציבות שלטונית במדינה שעמדה אך לפני ארבע שנים במצב פשיטת רגל.

באסיה שאחרי הכניסה לשוק דובי (האנג סנג) ופיגור לא מבוטל בחלק ניכר מהבורסות קיבלנו דווקא רגיעה בשבוע החולף, רגיעה לא מובנת מאליו על רקע הנעשה באירופה וארה"ב. לא נתוני המקרו הם ששינו המגמה ולבטח לא המשך צמצום תכנית התמריצים כי אם כניסה של כספים זרים למדינות, בדגש על סין, הודו ואינדונזיה וזאת לאחר שהתנועה הקבועה בחצי השנה האחרונה היתה הסטה מקומית אל עבר ארה"ב. התלות של ארה"ב במניות הטכנולוגיה, תלות אליה התיחסנו בסקירות האחרונות, בולטת לעין ובפרט על רקע רמות המחיר הנוכחיות ובמכפילי 100 ומעלה טבעי הדבר כי המשקיעים יבכרו השקעות קלאסיות עד יעבור זעם/יתמתן המכפיל. אם עד כה הערכנו באופן חד-משמעי כיוון של נדידת כספים לארה"ב כעת אנו מצפים לסטטוס קוו בין היבשות וזאת כל עוד ארה"ב לא תעמוד בפני גל יורד.

ואכן בוול סטריט המשיך השבוע הלחץ על מניות הטכנולוגיה והביומד: הרשתות החברתיות שכבר התרענו לפני חודשים כי הן מתומחרות כבימי בועת הדוט.קום מובילות הירידות אך גם היציבות דוגמת גוגל תורמות את שלהן. יותר מאי-פעם הערכתנו מתחילת השנה כי הנסד"ק יציג תשואת חסר מתממשת כשהפעם חסרה תמיכת הרכישות/הצהרות של ברננקי. הדבר ניכר גם השבוע בדברי "יאלן בנוגע לתמידה של הפד בכלכלה אשר תימשך עוד זמן רב". הדברים דברי ברננקי אך הקול, קול יאלן והמשקיעים אינם מסתייעים בה עוד להזניק המדדים.
אפשרי להתמקד בנתוני המקרו השבוע ולהכביר מלים על חשיבות מדד ה ISM אך המציאות הפשוטה היא שמדדה s&p אינו מוצא עוד סיבות להתקדם – לא נתוני המקרו, לא רווחי החברות ובעוד זה וגם זה לא הבריקו בעבר הרי שהפעם גם לא תכנית ההדפסות. על כן אנו מצפים לשוב ולבדוק את שציינו לפני כשלושה שבועות, קרי רמת 1840 הנקודות, ששבירה של זו לצד ויקס המזנק ל 17% הינו פתח למהלך שלילי מתגלגל, שאל מולו כאמור בפתיח גם ת"א כבר לא תישאר כלל אדישה.

מניות ומגזרים

• בכל המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !