לדעתי הדבר הכי פשוט והכי נוח למתחילים בבורסה

כמו בכל העולם, גם עולם קרנות הנאמנות הישראלי מגוון מאוד. בגדול, ניתן לחלק אותו לכמה סוגים אבל ננסה משהו קצת לא אורתודוקסי הפעם, ונקטלג אותן על פי פרמטר הניהול. כך, ישנו החלק של קרנות הנאמנות המנוהלות, ומצד שני ישנן הקרנות שאינן משקפות פעילות אקטיבית של מנהלי כספים אלא עקיבה מדויקת, ככל אפשר, אחרי נכס בסיס פיננסי כלשהו: הקרנות המחקות.

מעל פרמטר הניהול, יש לנו מאפיין נוסף: האם הקרנות נסחרות בבורסה, בזמן המסחר הפעיל שלה, או לא. אם כן, נקרא לקרנות: קרנות סל, כאשר בהן נמצא גם אקטיביות וגם פאסיביות. אם לא, וזהו עיקר נושא הכתבה הזו, נקרא להן קרנות נאמנות רגילות, שאותן ניתן לקנות פעם ביום, על פי השער המחושב החדש של יחידת הקרן.

מה היתרונות והחסרונות בהשקעה בקרנות מנוהלות מול מחקות? ראשית, בקרנות המנוהלות האקטיביות אנו נהנים מהיכולות המקצועיות של מנהלי ההשקעות של הקרנות. להם, יש שנים של ניסיון, כלי החלטה טכנולוגיים ופונדמנטליים שאין לנו כלקוחות פרטיים, וגם, במקרים רבים, כאשר מדובר בחברות בארץ, הכרות אישית עם הפירמות וההנהלות. זאת, מעבר להבנה שלהם על כל נושאי המקרו והמיקרו. מניהול כללי וחופשי באופן מוחלט (קרנות גמישות), ועד מוגבל על ידי כללי המנדט (עד 10% מניות וכו..) העניין פשוט: למנהלי ההשקעות יש יכולת לבחור את הנכסים הספציפיים, ולגוון אופקית ואנכית, וכמובן, יש להם גם את היכולת להקצות כספים למזומנים, או לדמויי מזומנים, אם צריך.

ומה בנוגע לקרנות המחקות הפאסיביות? כאן, הסיפור הוא מכאני לחלוטין. בהינתן בחירת נכס הבסיס (מדד כללי, סקטור מנייתי, סחורה, מטבע, וכו...), ותנאי ההשקעה בקרן (עלויות שונות כמו דמי ניהול וכו... והנטרול האפשרי של מטבע הייחוס של נכס הבסיס) מטרתנו העיקרית היא לעקוב אחרי שינוי ערכו של אותו נכס בסיס. לדוגמא: אם נרצה לעקוב אחר מדד ת"א 35 שלנו, נחפש קרן מחקה שמצהירה על הקשר שלה לאותו מדד, ונקנה אותה. אנו אמורים לקבל את ביצועי המדד בצורה הכי נקייה שניתן בעזרת אותה השקעה. הנה גרף המראה את הקשר הזה:

[IMG] [/IMG]

בצד ימין, יש לנו את המדד עצמו, ובצד שמאל, קרן מחקה של קסם. שני הגרפים שבועיים, ועשויים בעזרת מערכת Investing.com. מיד ניתן לראות את עקיבה המדוקדקת. כאן אין עניין של מטבע, אבל, אם היינו רוצים לעקוב אחר מדד הסנדק, האמריקאי, יהיו לפנינו קרנות עם השפעת הדולר, וכאלו עם נטרולו של הדולר, דהיינו כאלו שייתנו לנו את השינויים המגמתיים המדויקים של המדד הטכנולוגי ללא הפרעות מצד הדולר-שקל.

כמה מספרים מעניינים: על פי הדיווח האחרון של רשות ניירות ערך הישראלית (10-08-2023), מספר הקרנות הרגילות בארץ הוא 2269 כאשר 1154 מהן מנוהלות ו-635 קרנות מחקות. מספר קרנות הסל עומד על 480 (גם אקטיביות וגם פאסיביות). סה"כ שווי הכנסים בקרנות מנוהלות עומד על 238339 מיליוני שקלים שהם 56.7% מסה"כ הנכסים בעולם הקרנות בכלל. הקרנות המחקות מכילות 69362 מיליונים (16.5%) ובקרנות הסל יש 112973 מיליוני שקלים (26.9%). מכאן אנו רואים את היתרון הגדול שיש לקרנות הרגילות המנוהלות, על פני כל סוג אחר, ושיש לציבור הישראלי עדיין העדפה לתת אמון בניהול אקטיבי, מול ניהול עצמאי, בעזרת קרנות מחקות.

אז מה בכל זאת ניתן לעשות עם קרנות מחקות? למה יש בכל זאת כל כך הרבה (635)? קודם כל, מטרתן הינה לתת יכולת גיוון מכוון ללקוח. נניח ונרצה להשיג יעד שנקודת הייחוס שלו הוא מדד, ייתכן ונרצה להיצמד לאותו מדד, בחלק מהתיק, ולתת חופש פעולה למנהל כספים אקטיבי על החלק הנותר. כמו כן, ניתן להגדיל את ההשפעה של סקטור, "רעיון השקעתי", או חשיפה לקטגוריה של נכסים כמו מניות או אג"ח וכו... בקיצור, הקרנות המחקות מהוות את הכלי לייצר הצמדה אובייקטיבית למי שמעוניין בכך חלקית, או בצורה מלאה.

כאמור, עולם הקרנות עצום, וגם זה של המחקות גדול לא מעט, כאשר ישנן הכפלות. כמעט כל גוף מכובד וגדול יציע קרן מחקה אחרי נכסים ברורים כמו מדדי מניות עיקריים בארץ ובחו"ל, עם או בלי נטרול מטבע. לא יהיה הבדל ביניהן חוץ משינוי מזערי בעלויות ובמבצעים. מה שמעניין בעולם המחקות הוא הקרנות הייחודיות לנכסי בסיס קצת יותר אזוטריים. למשל, מול מתכות יקרות, סקטורים מאוד נישתיים, חלוקה על פי קריטריונים של גיאוגרפיה, מוסר, כשרות, וכו... במיוחד מעניינת כמות הקרנות המחקות בעולם האג"ח, כאשר יש שם חלוקה מאוד גדולה המבוססת על סוג ההצמדה, הדירוג, המח"מ, וכו... לסיום נאמר: מעבר ליתרונות הגדולים של ניצול יכולות מנהלי ההשקעות המקצועיים, קרנות מחקות יכולות להיות מצוינות להדגשה של נושא, בתיק הכללי. ובדרך כלל, דמי הניהול שלהן יהיו הרבה יותר נמוכים מחברותיהן המנוהלות.

הפניקס