תודה jsphs7,ושבת שלום.

http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp ... _cd=579231

מענין לקרוא את דברי השופטת.ביקורת חריפה ביותר.

אלון שלום

בהמשך לדברי השופטת ולפסק הדין - האם מחיר של 49 אג למלרג א אטרקטיבי דיו להשקעה (אפילו במקרה פירוק) ????

תודה

אבי

בגלל שהשאלה חוזרת ועולה שוב ושוב והרמזים העבים שאני משבץ כאן לא תופסים , אני רוצה להדגיש את הדברים הבאים:

אומנם הנתונים הפיננסיים של החברה תומכים בכך שלא צריכה להיות בתשלום החוב במלואו וכי בטווח הארוך (לפחות על פי אותם נתונים) צריך להתבצע תשלום מלא אפילו אם ניקח בחשבון הפחתה בערכי הנכסים המדווחים.

אני חוזר ואומר כי הבעיה שלי כרגע עם החברה היא בעיה של אמינות (לכאורה). כמובן שאינני יכול להאשים בדיווח שקרי, אך באופן אישי, ביני לבין עצמי אני פשוט לא מאמין כרגע לחברה (בעלים) שהנתונים הפיננסיים שלהם מראים תמונה ורודה אך מצהירים באותו הזמן כי לא יכולו לעמוד בתשלומים.

אם הדבר נכון, והוא נכון שארי החברה עצמה פנתה לביצוע התהליכים - למה שנאמין לנתונים האחרים שדיווחו?

אם אין לי נתונים אמינים להסתמך אליהם, אני לא יכול באמת ובתמים להעריך שוי - ולכן מבחינתי מדובר בהימור.

אם אתה שואל אותי לאיזה כיוון הייתי מהמר - הייתי אורמ כי בסבירות גבוהה ניתן לעשות רווח הוני מהשקעה במחיר הנוכחי. אך זהו הימור בסופו של דבר שלא מבוסס על כלום.

הוסיפו לקלחת את הנתון שהבורר פסק שבעל החברה צריך לשלם מכיסו 40 מליון שח לשותפו לשעבר,מלמד.

לדעתי, אין מה לנהל איתם משא ומתן טרם שיש הבנה מי "בעל הבית".

לדעתי, טוב שורדה דחתה את ההלוואה מארקו, בשים לב לסעיף המעניק לבעל השליטה מנדט לגרום להפעלת פרעון מיידי (או במילים פשוטות, שלא ישתלם לדחוק אותו הצידה).

בשים לב להחלטת הבורר, הירשברג מחויב להוסיף למלמד 30 מליון ש"ח צמוד. 30 מליון הרבה כסף ביחס לחובות החברה, האם יש לו את הכסף לשלם?

האם יבוא כאן ערעור על פסק הבורר? האם ביהמ"ש יתיר לנהל הליך של כמה שנים (תוך פגיעה אפשרית בחברה קבלנית (כאשר המזמינים יטילו ספק ביכולתה של החברה לעמוד בלו"ז פרויקטים (לכאורה)), בספקים חצוניים, מחזיקי האג"ח - אם אכן יוגש ערעור שמטרתו למרוח כמה שנים בין דחיה לדחיה, לדיון, לדחיה ועוד דחיה,.....

יתכן ומר מלמד יוכל לקבל לידיו את מניות השליטה בחברה, האם ירצה להבריאה? האם יהיה לו הון זמין להזרים? האם המוניטין שלו אחר מאשר של הירשברג?

לסיום, יש לזכור היטב שמלרג התחייבה לפני כמה חודשים לשלם למחזיקי האג"ח - יש כאן להבנתי פגיעה קשה באמון בין החברה ולבעלי החוב. בשביל מה היה צריך להגיע לנקודה בה בנקים עוצרים תשלומים? לא היה יותר חכם לבקש דחיה של שנה - שנתיים יחד עם סוכריה קטנה למחזיקים (נניח שפור הריבית של אג"ח א ומתן אופציות מחוץ לכסף לאג"ח ב). להמשיך להתנהל תוך תשלום של ריבית בלבד.

אני מעריך שאם החברה (נניח לפני 3-4 חודשים) היתה מספרת שיש להם בעיית נזילות לטווח הקצר, יש להם את הכסף לשלם ריביות, וברצונם לשנות את תנאי האג"ח תוך דחיה של שנה - שנתיים רב המחזיקים היו מוכנים ללכת לקראתם. במקום זאת, בעל השליטה הבטיח לשלם וחודש לפני תשלום אג"ח א איפשר צקים חוזרים לחברה וחשבון מוגבל.

לדעתי, שאלת המפתח היא מי הולך לקבל את השליטה בקבוצה, האם יהיה לו\ה האפשרות להזרים הון לקופת החברה, האם ישקם את המוניטין של חברה קבלנית כך שתוכל להמשיך לקבל פרויקטים? לדעתי, רק לאחר מכן ו \ או במקביל יש לנהל משא ומתן על הסדר האג"ח.

אלון, לגבי אלמנט ההימור שכתבת, בגלל בעיית
האמינות שעלולה לרמוז על דווח לא אמין לגבי המצב הפיננסי
של החברה..
עד כמה זה סביר שתיאור המצב הפיננסי יהיה שיקרי
כשהחברה נבדקה ונבדקת ע"י המון גורמים כולל הנאמן
מול הלקוחות מן הסתם ועדיין לא נתגלה בעיה או אפילו
שמועה להטיית דוחות?

לדעתי היתה אמורה להיות הדלפה כבר מזמן מכוון
הדירקטורים שהתפטרו וגם הבנקים שסרבו לתת אשראי
אם היו דברים בגו.

אין פה עניין של הדלפה, שים לב כי גם אני נזהר בלשוני ואינני טוען כי כך הדברים, אך בשוק ההון הרבה נסמך על אמון. האם לא היו הרבה אנשים שידעו על אנרון? היו, אך הדבר לא יצא עד שהדבר התפוצץ בידי המשקיעים, נכון? ולא ניתן להשוות חברה כמו אנרון לחברה כמו מלרג - גם בסדר גודל וגם ברגולציה שחלה על החברות...

מי שמכיר כיצד אני בוחר ניירות יודע כי אני קונה אג"ח שמחיר השוק שלהם נמוך מהערך שניתן לקבל בתרחיש הגרוע (כך שבהשקעה לא יהיה סיכון).

היכולת שלי לעשות זאת במידת סבירות טובה מספיק נעוץ ביכולת שלי לנתח את הנתונים הפיננסיים של החברה. אם יש ספק בנוגע לאמון נתונים אילו - כל השיטה קורסת!

לרוב אני סמוך ובטוח בנתונים, כאשר יש ספק - אין ספק, לפחות מבחינתי, ואני מעדיף להשאיר רווח פוטנציאלי מלהסתכן בהימור לא מוצלח...