תוכניות המס של ריבס מעוררות ספקנות לקראת הבחירות הכלליותהתוכניות הפיסקאליות של רייצ'ל ריבס, שרת האוצר של ממשלת הצללים, סופגות ביקורת נוקבת מצד חברי פרלמנט ומומחים כלכליים, המטילים ספק ביכולתן לעמוד במבחן המציאות. התוכניות, הכוללות העלאות מסים וצמצום בהוצאות הממשלה, מעוררות חשש בקרב הציבור הרחב, במיוחד לאור השפעתן הפוטנציאלית על יוקר המחיה ועל מצבם הכלכלי של משקי הבית. חברי פרלמנט רבים הביעו את דאגתם לגבי ההשלכות של מדיניות זו על בוחריהם, תוך שהם מצביעים על כך שהיא עלולה להכביד על האזרחים דווקא בתקופה של אי ודאות כלכלית.

המכון ללימודים פיסקאליים (IFS) פרסם ניתוח מפורט של התוכניות, ובו הזהיר כי ריבס נוקטת באסטרטגיה מסוכנת במיוחד, שכן עיקר הנטל הכלכלי מוטל על השנים הסמוכות לבחירות הכלליות בשנת 2029. הלן מילר, מנהלת המכון, ציינה כי התוכניות דורשות "איפוק כמעט הרואי" בשנת בחירות, והעלתה ספקות לגבי יכולתה של מפלגת הלייבור לעמוד בהן לאורך זמן. היא תיארה את התוכניות כ"סדרה של העלאות מסים שדוחות כמעט לחלוטין את הכאב", והוסיפה כי הן מזכירות "בדיונות פיסקאליות מהשנים האחרונות". מילר הביעה תקווה שהממשלה תוכל לעמוד בתוכניותיה, אך הבהירה כי יש לה ספקות רבים בנושא. המכון גם העלה שאלות לגבי התוכניות העתידיות של הממשלה לתמיכה בילדים עם צרכים מיוחדים, לאחר שמשרד האחריות התקציבית (OBR) זיהה פער מימון פוטנציאלי של כ-6 מיליארד ליש"ט. חברי פרלמנט ממפלגת הלייבור ספגו את הביקורת הקשה, והודו כי העלאות המס העתידיות עלולות להכביד על הציבור, למרות שהן מיועדות לממן צעדים חשובים, כמו ביטול תקרת שני הילדים לקבלת קצבאות. אחד מחברי הפרלמנט אף אמר כי סדר העדיפויות העיקרי צריך להיות הפחתת יוקר המחיה, אך התקציב החדש עלול להפוך את רוב הבוחרים שלו לעניים יותר בשנת בחירות. חבר פרלמנט אחר תיאר את התוכנית כ"מעוצבת בצורה חכמה כדי לפגוע בדיוק בנקודת האיזון בין המפלגה הפרלמנטרית לשוק, אך בכל זאת משאירה אותך באותו מעגל של צרות". גורמים במשרד האוצר ציינו את נחישותה של ריבס "להתריס" נגד תחזיות משרד האחריות התקציבית ולהשיג צמיחה כלכלית חזקה יותר, מה שעשוי למנוע את הצורך בהידוק חגורה לפני הבחירות. היא גם מקווה להוריד את עלויות גיוס החוב של הממשלה על ידי הרגעת שוקי האג"ח. קיר סטארמר, מנהיג הלייבור, אמר כי התקציב של ריבס, הכולל העלאת מסים בסך 26 מיליארד ליש"ט, "שמר על המניפסטו שלנו", אך הודה כי הלייבור "ביקשה מכולם לתרום" בשנים הקרובות. הוא הסביר כי הסיבה לכך היא הצורך להגן על שירותי הבריאות הלאומיים (NHS), להבטיח שהם יהיו זמינים לאנשים בעת הצורך, להשקיע בבתי הספר ולצמצם את יוקר המחיה.

בניתוח שערך מכון Resolution Foundation לתקציב, נטען כי המהלך הגדול ביותר של ריבס להגדלת הכנסות המדינה, הקפאת מדרגות מס הכנסה וביטוח לאומי למשך שלוש שנים, יפגע במשקי בית עניים יותר מאשר העלאת שיעורי מס הכנסה. רות קרטיס, מנהלת המכון, אמרה כי "באופן אירוני, הדבקות בהבטחת המס שלה במניפסטו עלתה למיליוני בעלי הכנסה נמוכה עד בינונית, שהיו במצב טוב יותר אם שיעורי המס שלהם היו עולים ולא קופאים". היא הוסיפה כי העלאת מס של 1% הייתה מגייסת את אותו סכום כסף, אך הייתה פחות יקרה מהקפאת המדרגות לכל מי שהכנסתו נמוכה מ-35,000 ליש"ט. "למעשה, כולם מלבד 10% העליונים של חלוקת ההכנסות נפגעים יותר מבחירה בהקפאת מדרגות על פני העלאת שיעורים", סיכמה קרטיס. חברי פרלמנט רבים הביעו את דאגתם לגבי הקפאת המדרגות, שצפויה להביא לכך ש-920,000 אנשים נוספים ישלמו את שיעור מס הכנסה הגבוה יותר, ככל שמשכורותיהם יעלו. אחד השרים אמר כי "מיליוני אנשים זועמים על האפשרות להפוך לבעלי שיעורי מס גבוהים יותר בעבודות שמשלמות רק פי שניים משכר המינימום. זה לא סימן לכלכלה חזקה". חברי הפרלמנט גם שיתפו ניתוח של קרן ג'וזף רונטרי (JRF), המבוסס על תחזיות משרד האחריות התקציבית, שהראה שלמרות צעדי הממשלה להקלה על יוקר המחיה, כולל קיצוצים בחשבונות האנרגיה למשקי הבית, הצרכנים צפויים לחוות את "הקדנציה העגומה ביותר שנרשמה ברמת החיים". קרן ג'וזף רונטרי ציינה כי משק הבית הממוצע יהיה במצב גרוע יותר ב-850 ליש"ט לשנה עד 2029-30 מאשר כאשר הלייבור עלתה לשלטון, כאשר אלה שבקצה העליון של סולם ההכנסות ייפגעו הכי קשה, שכן ריבס ממקדת אותם בהעלאות מסים. בתקציב, אמרה שרת האוצר כי ההלוואות יהיו גבוהות מהמתוכנן בשלוש השנים הבאות, לפני שיחזרו בחדות עד 2029-30, כאשר הכללים הפיסקאליים שלה ייבחנו. היא מתכננת להשיג זאת באמצעות העלאות מסים שיוחלו רטרואקטיבית, כולל הקפאת המדרגות, ועל ידי צמצום תקציבי משרדי הממשלה. הלייבור מבטיחה כעת להגדיל את ההוצאה היומיומית של משרדי הממשלה ב-0.5% בלבד במונחים ריאליים בשנים 2028-29 ו-2029-30, מחצית מהשיעור שתוכנן בעבר. מילר, מהמכון ללימודים פיסקאליים, הביעה ספקנות לגבי האפשרות להשיג זאת. "אולי הממשלה באמת תוכל למצוא חיסכון ביעילות חדשה. או שאולי, כשהזמן יגיע, ולקראת הבחירות, היא תגלה שתוכניות ההוצאה נמוכות באופן לא מציאותי". בניגוד לציפיות, השפעת הפחתת התחזית הכלכלית של משרד האחריות התקציבית הייתה מתונה, והפחיתה רק 6 מיליארד ליש"ט מהמרחב התמרון של ריבס מול הכללים הפיסקאליים שלה עד סוף תקופת התחזית. מילר אמרה שזה אומר ש"עבודת התיקון הפיסקאלי" הנדרשת בתקציב הייתה קלה יחסית, אך ריבס בחרה להגדיל את ההוצאה, כולל כדי לכסות שינויים במדיניות בנוגע לקיצוצים לנכים וקצבת דלק לחורף, כמו גם לשאוף לעמוד בכלליה עם חיץ גדול בהרבה. השמרנים דחו את התקציב של ריבס כמכוון ל"רחוב ההטבות". עם זאת, ניתוח של המכון למחקר מדיניות ציבורית (IPPR) מראה ש-70% מההוצאה הנוספת מביטול מגבלת שני הילדים יגיעו למשפחות עובדות. המכון גם אמר שהתקציב הכולל לרווחה כחלק מהתמ"ג אמור להישאר שטוח, בין הבחירות הכלליות בשנה שעברה ל-2031. פרופ' אשווין קומאר, מנהל המחקר והמדיניות של המכון, אמר: "זה היה תקציב להורים עובדים שעושים כמיטב יכולתם בנסיבות קשות יותר ויותר. ביטול מגבלת שני הילדים הוא ממוקד, הגיוני והוגן. הוא תומך במשפחות הזקוקות לו ביותר, מצמצם את עוני הילדים וחוסך כסף ציבורי בטווח הארוך".

השפעות רוחביות של התקציב והתחזיות לעתיד הכלכלה הבריטיתהתקציב של רייצ'ל ריבס, שרת האוצר של ממשלת הצללים, מעורר דיון ציבורי סוער סביב השפעותיו האפשריות על הכלכלה הבריטית ועל רווחתם של אזרחי המדינה. בעוד שהתומכים בתוכנית מדגישים את הצורך בצעדים פיסקאליים אחראיים כדי להבטיח יציבות כלכלית ארוכת טווח, המבקרים מזהירים מפני השלכות שליליות על יוקר המחיה, על הצמיחה הכלכלית ועל השכבות החלשות באוכלוסייה. אחד הנושאים המרכזיים שעולים מהדיון הוא שאלת חלוקת הנטל הכלכלי בין השכבות השונות באוכלוסייה. התוכנית של ריבס כוללת שורה של העלאות מסים, שמטרתן להגדיל את הכנסות המדינה ולממן שירותים ציבוריים חיוניים. עם זאת, המבקרים טוענים שהעלאות המס יפגעו בעיקר בשכבות החלשות והבינוניות, שמתמודדות ממילא עם יוקר מחיה גואה ועם שחיקה בשכר הריאלי. לטענתם, יש לבחון חלופות אחרות, כמו צמצום בהוצאות הממשלה או הטלת מסים על בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר, כדי להבטיח חלוקה הוגנת יותר של הנטל הכלכלי.

נושא נוסף שעולה לדיון הוא השפעת התקציב על הצמיחה הכלכלית. המבקרים טוענים שהעלאות המס וצמצום ההוצאות עלולים לפגוע בפעילות העסקית, להקטין את ההשקעות ולצמצם את הביקוש המקומי, מה שיוביל להאטה בצמיחה ואף למיתון. הם קוראים לממשלה לנקוט במדיניות כלכלית פרו-צמיחתית, שתעודד השקעות, חדשנות ויצירת מקומות עבודה, כדי להבטיח שגשוג כלכלי ארוך טווח. בנוסף, ישנה מחלוקת לגבי התחזיות הכלכליות שעליהן מבוסס התקציב. משרד האחריות התקציבית (OBR) פרסם תחזית כלכלית מעודכנת, שלפיה הצמיחה הכלכלית בבריטניה צפויה להיות נמוכה מהצפוי בשנים הקרובות. המבקרים טוענים שהתחזית האופטימית של הממשלה אינה מציאותית, ושהיא עלולה להוביל להערכת חסר של הגירעון הממשלתי ולצורך בצעדים פיסקאליים נוספים בעתיד. הם קוראים לממשלה לנקוט בגישה שמרנית יותר, ולהתכונן לאפשרות של האטה כלכלית חריפה יותר.

מעבר לכך, ישנם חילוקי דעות לגבי סדרי העדיפויות של הממשלה בהקצאת המשאבים הציבוריים. התקציב כולל קיצוצים בתקציבי משרדי ממשלה רבים, שמטרתם לחסוך כסף ולהפנות משאבים לתחומים חיוניים כמו בריאות וחינוך. עם זאת, המבקרים טוענים שהקיצוצים יפגעו בשירותים הציבוריים, יקטינו את איכותם ויפגעו באוכלוסיות מוחלשות. הם קוראים לממשלה להשקיע יותר בשירותים ציבוריים, במיוחד בתחומים כמו בריאות, חינוך ורווחה, כדי להבטיח שוויון הזדמנויות ולצמצם את הפערים החברתיים. לסיכום, התקציב של רייצ'ל ריבס מעורר מחלוקת ציבורית עמוקה, המשקפת את האתגרים הכלכליים והחברתיים המורכבים העומדים בפני בריטניה. בעוד שהתומכים בתוכנית מדגישים את הצורך באחריות פיסקאלית וביציבות כלכלית, המבקרים מזהירים מפני השלכות שליליות על יוקר המחיה, על הצמיחה הכלכלית ועל השכבות החלשות באוכלוסייה. הדיון הציבורי סביב התקציב צפוי להימשך ולהתעצם ככל שיתקרבו הבחירות הכלליות, והוא צפוי להשפיע באופן משמעותי על המדיניות הכלכלית של בריטניה בשנים הקרובות.