ההכנות האחרונות של המגזר העסקי לקראת תקציב המדינה מעוררות דריכות רבה, במיוחד לאחר גל העלאות המסים הכואב שנכפה עליהם בשנה שעברה. עסקים רבים עדיין מתמודדים עם ההשלכות של העלאת הביטוח הלאומי בסך 25 מיליארד ליש"ט והעלייה המשמעותית בשכר המינימום. לקראת פרסום התקציב, רמת האמון בקרב מנהלים נמצאת בירידה מתמדת. הסקרים שנערכו בקרב מנכ"לים ובכירי משק בששת החודשים האחרונים מצביעים על סימני אזהרה חמורים. אם כן, מה יכולים בעלי העסקים ומנהיגי החברות לצפות מרחל ריבס, שרת האוצר הבריטית?

ההערכה הרווחת היא שהמסים צפויים לעלות, מה שיגרע כסף מהכלכלה. חברת המחקר קפיטל אקונומיקס מעריכה שהתקציב יפחית 0.2% מהתמ"ג בשנת 2026 – פגיעה משמעותית בכלכלה שצמחה רק ב-0.1% ברבעון השלישי של השנה. עם זאת, במקביל לשאיבת כספים מהכלכלה על ידי שרת האוצר, צפוי בנק אנגליה להזרים כספים חזרה על ידי הורדת הריבית, במטרה לעודד אנשים ועסקים ללוות ולהוציא כספים. יועץ ממשלתי בכיר ציין כי רבים מהגורמים המשפיעים באופן משמעותי על אמון העסקים, כולל האינפלציה, צפויים לרדת בשנה הבאה. לכן, ניתן לצפות ששרת האוצר תדגיש את הצדדים החיוביים הללו. בכל הנוגע למגזר העסקי, הממשלה תבקש להיבחן בין היתר על סמך מה שהיא *לא* תעשה בתקציב זה: הפתעות לא נעימות נוספות, ללא העלאות מס גורפות. ראש קבוצת העסקים CBI, ריין ניוטון-סמית', הצהירה כי "יציבות היא הדרך היחידה לצמיחה" וקראה לממשלה לא להטיל מסים נוספים על עסקים. היא הדגישה את הצורך ב"בחירות קשות לצמיחה עכשיו, לפני שיהיה קשה יותר, תוך גילוי אומץ לקבל שתי החלטות קשות במקום עשרים קלות יותר", וכן הציעה לבצע "העלאת מס רחבה אחת או שתיים, ולא מוות מאלף מסים קטנים".

הציפייה היא שהממשלה תפעל לייצוב המדיניות הפיסקלית, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים ולעודד השקעות חדשות. ממשלה יציבה תאפשר לעסקים לתכנן את עתידם בצורה יעילה יותר, לקבל החלטות מושכלות לגבי השקעות, גיוס עובדים והרחבת פעילות. בנוסף, צפויה התמקדות בהפחתת בירוקרטיה ורגולציה מכבידה, במטרה להקל על עסקים לפעול ולצמוח. צעדים אלו עשויים לכלול הקלות במיסוי, הסרת חסמים ביבוא וייצוא, ושיפור הנגישות למימון. מעבר לכך, הממשלה עשויה להציע תמריצים לעידוד חדשנות ומחקר ופיתוח, במטרה להפוך את ישראל למרכז עולמי של טכנולוגיה ויזמות. השקעה בתשתיות לאומיות, כגון תחבורה, אנרגיה ותקשורת, צפויה גם היא לתרום לצמיחה כלכלית ארוכת טווח. שיפור התשתיות יקל על תנועת סחורות ואנשים, יפחית את עלויות הייצור וישפר את התחרותיות של המשק הישראלי. לבסוף, צפויה הממשלה לקדם שיתופי פעולה בין המגזר הציבורי, המגזר הפרטי והאקדמיה, במטרה לייצר סינרגיה ולמנף את היתרונות היחסיים של כל מגזר. שיתופי פעולה אלו יכולים להוביל לפיתוח טכנולוגיות חדשות, יצירת מקומות עבודה ושיפור איכות החיים.

אילו מרכיבים צפויים להיות בתקציב? ארנונה עסקית היא סוגיה כאובה. עסקים רבים ראו את חשבונותיהם כמעט מוכפלים, לאחר הנחה של 75% בתקופת המגפה לעסקי קמעונאות, אירוח ופנאי, שקוצצה ל-40% בשנה שעברה. שרת האוצר הבטיחה בעבר רפורמה בנושא. היא יכולה להפוך את ההנחות הקיימות לקבועות ולהסיר את "מצוקי הנפילה" שגורמים לחשבונות הארנונה של עסקים קטנים לזנק כאשר הם מתרחבים. ניתן יהיה לממן זאת חלקית על ידי העלאת תעריפי הארנונה על נכסי הקמעונאות הגדולים ביותר.

שר העסקים, פיטר קייל, נאם בוועידת התאחדות התעשיינים הבריטית (CBI) והכריז על מספר מדיניות ידידותיות לעסקים. הוא התחייב להוריד את חשבונות החשמל עבור 7,000 עסקים בריטיים ואמר שהבנק העסקי הבריטי ימקד את ההלוואות שלו בשמונת המגזרים ה"בעלי פוטנציאל גבוה" שזוהו באסטרטגיה התעשייתית. הוא אמר בוועידה: "אל נתלווה באשליות – צמיחה בפועל, צמיחה אמיתית, מגיעה מיזמות ויצירת עושר. אנו נבנה בריטניה פרו-עסקית, פרו-יצירת עושר ופרו-צמיחה. התקציב השבוע יקבל את הבחירות ההוגנות וההכרחיות כדי להטמיע זאת עוד יותר".

השרה צפויה גם להצביע על הצעת החוק הקרובה לתכנון ותשתיות, חקיקה שהיא תיארה כ"כנראה הדבר הגדול ביותר שנעשה בפרלמנט הזה", כדרך להסרת חסמים לצמיחה. רווחי הבנקים הם יעד מפתה והיו מסרים מעורבים לגבי האם היא עשויה להעלות שם מסים. אבל שרים מודאגים שזה לא מתאים לנרטיב הפרו-צמיחה, הפרו-השקעות. ייתכן שהאוצר יפחית את התשלומים לבנק אוף אינגלנד המכסים את הפסדיהם על מכירות של אג"ח ממשלתיות שנרכשו כדי לתמוך בכלכלה במהלך המגפה והמשבר הפיננסי. זה בתורו מצמצם את התשלומים לבנקים מסחריים וייראה על ידם כמס בנקאי בכל השמות מלבד השם. תעשיית הנפט והגז פעלה רבות למען הקלה כלשהי על מיסי ה"רווחי יתר" על רווחיהם, בטענה כי עם מחירי נפט נמוכים אין רווח יתר שיש למסות. הם אומרים שההשקעה בים הצפוני מצטמצמת במהירות, עם השפעות משניות בסגירת בתי זיקוק ומפעלים כימיים. חברות אומרות שהקלה יכולה לשמר מקומות עבודה. המס הנוסף של 38%, שהוא בנוסף לשיעור מס של 40% הספציפי לתעשייה, אמור לפוג בשנת 2030. יש סיכוי שזה יבוטל בהדרגה מוקדם יותר. בקרב הבוסים עדיין יש דאגה לגבי הצעת החוק המובילה של הממשלה לזכויות עבודה, המבטיחה דמי מחלה והגנה מפני פיטורים לא הוגנים לעובדים חדשים מהיום הראשון. ריין ניוטון-סמית' אמרה לוועידת CBI שהממשלה צריכה "לשנות כיוון" בהצעת החוק ושהעסקים לא מקשיבים להם. אין שום סימן שהממשלה נסוגה, אבל קייל אמר לאחרונה לוועדה של חברי פרלמנט שיש 26 התייעצויות לבוא על האופן שבו הצעדים האלה ייושמו בדיוק. שר העסקים אמר לתוכנית Today של ה-BBC ביום שני שכל שינוי בחוק "יוטמע באופן שמועיל לעסקים ומועיל לאנשים שעובדים בעסקים". "אנחנו לא רואים בזה סכום אפס", הוא אמר. המנהיגה השמרנית קמי באדנוך מתחה ביקורת על הצעת החוק בנאומה ל-CBI, ואמרה שהיא תאפשר לשכירים חדשים להגיש תביעות לבית דין לעבודה "עוד לפני שהם הבינו איפה השירותים". היא אמרה שזה יהפוך את הגיוס ל"מסוכן יותר, איטי יותר ויקר הרבה יותר". השרה צפויה גם לדבר בתקציב על צרכנים שיש להם "ביטחון להוציא כסף". חלק מקהילת העסקים יפרשו זאת כאולי מבשר על עלייה גבוהה מהאינפלציה נוספת בשכר המחייה הלאומי, אשר נוטה גם לדחוף למעלה משכורות אחרות במבנה השכר של החברה. מדיניות נוספת שתפגע הן במעסיקים והן בעובדים היא תקרה על תוכניות הקרבת שכר המאפשרות לעובדים להכניס חלק מהרווחים שלהם לפני מס לקופות הפנסיה שלהם. תוכניות כאלה נמצאות בשימוש נרחב בחברות גדולות יותר ויש חשש שקיצוץ בהן יגרור פנסיות מקום עבודה נדיבות פחות בשנים הבאות.