דמיטרי מדבדב, לשעבר נשיא רוסיה, שהתבטאויותיו גרמו לנשיא ארה"ב דאז, דונלד טראמפ, להזיז שתי צוללות גרעיניות, נתפס בעבר כרפורמטור ליברלי, אך הפך לאחד מהנצים האנטי-מערביים הבולטים ביותר בקרמלין. מדבדב, בן ה-59, כיהן כראש המדינה בין השנים 2008 ל-2012, וביקש קשרים "ידידותיים" עם אירופה וארצות הברית במהלך כהונתו היחידה, אך דעך לאחר שהחזיר את התפקיד לנשיא ולדימיר פוטין. לאחר שהודח לראשות הממשלה בשנת 2012 ואז מונה לסגן ראש מועצת הביטחון של רוסיה בשנת 2020 – תפקיד מייעץ ברובו – החל מדבדב להביע דעות קיצוניות ברשתות החברתיות זמן קצר לאחר שמוסקבה פתחה במתקפה באוקראינה. בהצהרות פומביות מאז תחילת הסכסוך הוא תיאר את המערביים כ"ממזרים ומנוונים", הצהיר כי "אוקראינה היא כמובן רוסיה" והעלה את האפשרות להשתמש בנשק גרעיני נגד אויבי רוסיה.ביוני, לאחר שארה"ב פתחה בתקיפות אוויריות על מתקני גרעין באיראן, בעלת ברית של מוסקבה, הציע מדבדב כי "מספר מדינות" מוכנות לספק לטהרן ראשי נפץ גרעיניים, מה שגרם לטראמפ זועם להאשים אותו ב"איום" רשלני בתקיפה גרעינית. ביום חמישי, רמז מדבדב למערכת בקרת הנשק הגרעיני החצי אוטומטית "יד המת" של מוסקבה בפוסט בטלגרם שביקר את טראמפ. מבקריו של מדבדב בזו לפוסטים שלו כניסיון לשמור על רלוונטיות פוליטית במעגלי האליטה הצפופים של רוסיה, אך טראמפ התייחס לאיומים ברצינות. "בהתבסס על ההצהרות הפרובוקטיביות ביותר", אמר טראמפ ביום שישי, "הוריתי להציב שתי צוללות גרעיניות באזורים המתאימים, למקרה שההצהרות הטיפשיות והמסיתות הללו הן יותר מסתם זה".ההתבטאויות הבוטות של מדבדב עומדות בניגוד חריף לתדמיתו הציבורית בתפקיד, כאשר הצהיר כי רוסיה אינה רוצה עימות עם "אף מדינה" כחלק מדוקטרינת מדיניות החוץ שלו. בשנת 2010 הוא חתם על אמנה להפחתת נשק גרעיני עם נשיא ארה"ב ברק אובמה, ואילו בשנת 2011 הוא הכניס את רוסיה לארגון הסחר העולמי לאחר 18 שנים של משא ומתן. במשמרת שלו, מוסקבה גם נמנעה בהצבעה מרכזית במועצת הביטחון של האו"ם על לוב בשנת 2011 שסללה את הדרך להתערבות צבאית בהובלת נאט"ו, החלטה שפוטין ביקר ללא הרף מאז. אבל תמיד היה ברור מי השותף הבכיר בצמד שזכה לכינוי באטמן ורובין על ידי מברק אמריקאי סודי. הפעולה הראשונה של מדבדב לאחר שזכה בבחירות לנשיאות 2008 על גב תמיכתו של פוטין הייתה למנות את האיש החזק הרוסי לראש ממשלה, ובכך העניק לפוטין סמכות רחבה לקבלת החלטות. בעוד שחלקם במערב קיבלו בברכה את הגעתו של מדבדב, אחרים ראו בו פשוט ממלא מקום לפוטין, שיכול היה לעקוף את מגבלות הכהונה החוקתיות ולהישאר בשלטון דה פקטו. בשנת 2008 רוסיה שלחה חיילים לגאורגיה, ופגעה ביחסים עם המערב, החלטה שמדבדב התעקש שהוא קיבל, אך גנרל בכיר טען שתוכננה על ידי פוטין עוד לפני שמדבדב הושבע לתפקיד. תוכנית המודרניזציה שלו הייתה מסומנת בהצהרות נועזות, אך גם זכתה ללעג חסר רחמים מצד פרשנים על כך שהיא קצרה בפעולות כאשר לפוטין היה כוח אמיתי.

{{part2}}