סין הכניסה הנחיות חדשות האוסרות על השימוש במעבדים אמריקאיים של AMD ו-Intel במחשבים ובשרתים ממשלתיים, כך מדווח ה-Financial Times. הכללים החדשים מונעים גם את השימוש במערכת ההפעלה של מיקרוסופט (Windows) ובמוצרים זרים אחרים מבסיס נתונים, ומעדיפים פתרונות מקומיים, מה שמסמן מהלך נוסף במלחמת הסחר הטכנולוגית המתמשכת בין המדינות. נציגויות ממשלתיות מחויבות כעת להשתמש במעבדים "בטוחים ואמינים" שמיוצרים במדינה. הרשימה כוללת 18 מעבדים מאושרים, כולל מעבדים מחברות וואווי ובחברות הנתמכות על ידי המדינה, Phytium — שתי החברות שהן מוסרות בשוק האמריקאי. הכללים החדשים — שהוצגו בדצמבר והחלו להיכנס לתוקף בשקט לאחרונה — עשויים להשפיע משמעותית על אינטל ו-AMD. סין היוותה 27 אחוזים ממכירות אינטל של 54 מיליארד דולר בשנה שעברה ו-15 אחוזים מהכנסות AMD של 23 מיליארד דולר, לפי נתוני ה-FT. עם זאת, לא ברור כמה מעבדים בשימוש במגזר הציבורי לעומת המגזר הפרטי. המגבלות החדשות הן הצעד הדרסטי ביותר של סין עד כה כדי להגביל את השימוש בטכנולוגיה אמריקאית. בשנה שעברה, בייג'ינג אסרה על חברות מקומיות להשתמש במעבדים של Micron בתשתיות קריטיות. במקביל, ארצות הברית אסרה על מגוון רחב של חברות סיניות, החל מיצרניות מעבדים ועד חברות תעופה. ממשלת ביידן חסמה גם חברות אמריקאיות כמו NVIDIA מלמכור מעבדי בינה מלאכותית (AI) ומעבדים אחרים לסין.

מדינות כמו ארה"ב, יפן והולנד שולטים בייצור מעבדים מתקדמים, והמדינות הללו הסכימו לאחרונה להחמיר את בקרות היצוא על מכונות ליתוגרפיה של ASL, ניקון וטוקיו אלקטרון. בכל זאת, חברות סיניות כגון באידו, וואווי, שיאומי ואופו כבר החלו לתכנן ולפתח את המוליכים למחצה (semiconductors) שלהן כהכנה לעתיד שבו אולי לא יוכלו לייבא מעבדים מארצות הברית וממדינות אחרות. זהו מהלך שצפוי להיחשב כצעד משמעותי לביסוס תעשיית הסמיקונדקטורים המקומית בסין. כמו כן, שינוי זה מלווה במגמות נוכחיות בשוק כמו תנועות מחיר לא שגרתיות של מעבדים וסנקציות רגולטוריות ייחודיות. המגבלות שהטילה סין מצביעות על רצונה להסתמך על טכנולוגיות מקומיות ולהפחית את התלות בטכנולוגיות זרות. ניתן להניח כי במקביל, צעדים אלה יביאו להשפעה רחבה יותר על השוק הגלובלי, שכן המתח בין שתי המעצמות הכלכליות עשוי להוביל לתסכולים ממשלתיים ועסקיים על הנעשה בשוק הניהול. היסטורית, מתיחות זו היא חלק מהמאבק הנמשך בין המעצמות, כאשר סין ואני יצר מחויבות לשפר את העוצמה הטכנולוגית המקומית שלה. התגובה הגלובלית לאותה מתיחות משפיעה גם על החברות כמו אינטל ו-AMD, אשר עשויות למצוא את עצמן במצב קשה יותר בשל המגבלות החדשות של סין, ובאותו הזמן להרגיש את ההשפעות מהצעדים שנוקטת ממשלת ארצות הברית להגביל את פעולתה של טכנולוגיה סינית במערב. בסיכום, השינויים במדיניות הסינית ובמיוחד המיקוד במעבדים מקומיים מצביעים על תהליך התעצמות המהווה אתגר חדש הן לצד הסיני והן לצד האמריקאי בשוק הטכנולוגי. יש להניח שההשלכות הכלכליות לדברים הללו עשויות להשפיע לא רק על ענפים טכנולוגיים אלא גם על כלכלות רחבות יותר בתהליך. עם זאת, השאלה הגדולה היא: האם סין והמעצמות האחרות הצליחו לעמוד באתגר החדש הזה? התשובות לשאלות הללו עשויות לעצב את פני שוק הטכנולוגיה בשנים הבאות, ולעודד כך משקיעים לא רק להביט על ההווה אלא גם על העתיד.