הפדרל ריזרב נמצא במצב שבו התחזיות שלו ויכולות התקשורת הציבורית הולכות ומצטמצמות, כאשר הכלכלה ממשיכה להפתיע. הבעיה לא נמצאת בהכרח בתחזיות עצמן, שאותן אפשר לכנות לעיתים קרובות כשגויות, אלא שניגודיות בין תחזיות מרכזיות, כמו חיתוך של שלוש נקודות בשיעור הריבית בשנת 2024, לבין כלכלה עדיין מתפקדת בעידן שלאחר המגפה, לא מצליחה להעביר את הרעיון של טווח התוצאות האפשריות שיכול להתקיים. התחזיות שהוצגו רק בחודש הקודם, עתה נראות מיושנות בפני גל חדש של אינפלציה. אמצעי גישור חדש שמתחיל לתפוס תאוצה הוא ניתוח תסריטים, המשלב הדגשה של סיכון אמין על פני בסיס ותגובות אפשריות של הבנק המרכזי. גישה זו חשובה במיוחד בזמנים של חוסר ודאות כלכלית גבוהה. "הפד זקוק בדחיפות לשלב ניתוח תסריטים בתוך התקשורת הציבורית שלו," אומר אנדרו לווין, פרופסור באוניברסיטת דארטמות' שהיה יועץ בכיר ליו"ר הפד לשעבר, בן ברננקי. לווין מתאר את התהליך הזה כ"מבחני לחץ למדיניות מוניטרית". ברננקי עצמו מציע גישה דומה ברחבי האוקיינוס האטלנטי, כשהמליץ על בנק אנגליה לאמץ גישה כזו בדו"ח שפורסם החודש. במקרה זה, לא מדובר בפעם הראשונה; לדוגמה, הבנק המרכזי של שבדיה כבר משתמש בתסריטים כדי לחשוב על דרכי מדיניות חלופיות. פרסום תסריטים מרכזיים ובחירה מתודולוגית מאפשר לציבור להביא לתובנות מדויקות יותר לגבי פונקציית התגובה של הבנק ולצפות בהתאמה את פעולות המדיניות העתידיות. כלכלה חמה ממשיכה להפתיע את פקידי הפד, ובמהלך החודשים האחרונים הם שדרגו את התחזיות לצמיחה בשיעור של 0.7% בשנת 2024 ובחוויה ציפו לשלוש חיתוכים בשיעור הריבית השנה, על פי הערכותיהם. עם זאת, נתוני אינפלציה שהפתיעו לרעה מיהרו לדחות את התחזיות, לפחות בשווקים הפיננסיים: המשקיעים צמצמו את מספר החיתוכים הצפויים לשנה זו, כאשר שוק האופציות מעריך שהסבירות לחיתוך אחד או פחות עומדת על כ50%.
התחזיות הללו למעשה משקפות את הדעות של 19 מחוקקים אודות מסלול הצמיחה, האבטלה, האינפלציה וריביות. במכוון, הפד מכוון את מבטם של המשקיעים והאנליסטים על האומדנים החציוניים. אך בזמנים כמו הנוכחי, כאשר הכלכלה כה בלתי צפויה, הטווח המלא של הדעות מקבל יותר חשיבות. במרץ, לדוגמה, תשעה מתוך 19 פקידים ציינו שני חיתוכים או פחות עבור 2024, תובנה שהפכה פתאום לחשובה יותר עם הצגת הנתונים האחרונים בנוגע לאינפלציה. יו"ר הפד, ג'רום פאוול, מדגיש שההחלטות אודות הריבית יהיו תלויות בנתונים, אף על פי שהוא נוטה לאחרונה נוכח נרטיב החיתוכים. אם אין הבנה על איך הפקידים יכולים לשנות את מסלוליהם תחת תסריט "כלכלה חמה", כל שינוי בתחזיות אלו ייצור יותר תנודתיות, אומר אירה ג'רסי, אסטרטג ריביות בכיר ב-Bloomberg Intelligence. "הבנת איך הפד הוא מעריך את תוצאות הפוטנציאל יכולה להוות מידע בעל ערך," הוא מסביר. כלכלני הפד אכן עורכים תסריטים למנהיגי המדיניות, אולם הם מבוססים על מודלים ואינם משקפים תגובה מוסכמת של הוועדה לקביעת שיעורי הריבית, ולכן אינם רלוונטיים לצורכי התקשורת כי הם מתפרסמים לאחר חמש שנים. ישנן כמה דרכים בהן פקידי הפד יכולים להתחיל להגיד את הסיכון שבדרכים חלופיות. הפד של ניו יורק כבר מבקש מסוחרי וול סטריט להעריך את הסיכויים לתוצאות שונות עבור שיעור המדיניות בסוף השנה. אם המדיניות תעשה זאת גם כן, המשקיעים יסברו שקיימת סבירות גבוהה יותר לאי חיתוכים בשנת 2024. ניתוחו של קריס דוסי, ראש מחקר כלכלי בקבוצת ד.א. שואו, מצביע על כך שעל אף שמבחינתם, זה יכול להיות מסודר יותר לתקשר על תוצאות בסיסיות, השאלה היא מה הדבר הכי מועיל לעשות? אחרי תקופה שנחשבת כותבת בשנים האחרונות, ניתוחו של דוסי מראה שהתחזיות שהתקבלו משוק השותפיו שפורסמו על ידי הפד של ניו יורק גם מצביעות על טווח מצומצם יותר מההיסטוריה מאז מלחמת העולם השנייה. האם בשנתנו הנוכחית צמיחה כלכלית של 3% היא סיכון שצריך לקחת על עצמכם ולדבר עליו?
