משרד התרבות הצרפתי מעוניין להכליל את גגות הזינק הייחודיים של פריז ואת העובדים בתחום ברשימת המורשת התרבותית הלא חומרית של אונסק"ו. הגגות, שזוהרים בצבע אפור ייחודי, נתפסים כלא נאותים לקיץ החם שמוביל שינויי האקלים. למרות הפופולריות של הגגות, לפחות 500 פועלי גגות חסרים נדרשים בכל בוקר בבירת צרפת כדי להשלים את העבודה הנדרשת, על פי איגוד מקצועי.הזמן הודיע על כך שגגות הזינק, שכיסו את קו השמיים של פריז כמעט במשך 200 שנים, הפכו לאייקון בזכות המראה המיוחד שלהם. עכשיו, הגגות והעובדים המייצרים ומטפלים בהם מנסים להיכנס לרשימת המורשת התרבותית של אונסק"ו כדי להציג מקצוע שמסתגל לאתגרים שמביאות השינויים האקלימיים.

משרד התרבות של צרפת בחר בגגות הזינק כנציגות המדינה לרשימה הזו, אשר תתמודד במפגש של גוף האומות המאוחדות בעיר אסונסיון, פרגוואי, בדצמבר הקרוב. עבודת הגג והתעשייה האומנותית שסייעה לעצב את קו השמיים של הרפובליקה יהיו בין 67 מועמדויות המיועדות להצטרף לאתרים מורשת אייקוניים כמו הטאג' מאהל בהודו. לפי סוכנות העירונית של פריז, בעיר קיימים 128,000 גגות הפושטים שטח של 32 מיליון מ"ר, מתוכם 21.4 מיליון הם מהסוג המסורתי של גגות זינק.גם אם ההצלחה המיועדת לא פוגעת בצורך להסתגל, עובדים צורכים הכשרה לשיפור הגגות הישנים, כולל שימוש בחומרים מתקדמים כדי לשפר את יעילות הקירור במבנים, כמו גם חיבור בין המקצועות השונים בתחום התשתיות. ייתכן שפתרונות מובנים כמו צביעת הגגות בצבעים בהירים ירחיבו את ההתמודדות עם בעיות טמפרטורה, אם כי כבר הועלו התנגדויות לחששות כלכליים. לסיכום, המאמצים של צרפת כדי להציג את הגגות כעובדות חיוניות בהיסטוריה האדריכלית שלה מדגישים את האתגרים שהעובדים בתחום נתקלים בהם בעידן האקלים החדש, ובוודאי הם יהיו חלק מרכזי בשיח על המורשת התרבותית של המאה ה-21.